יום שבת, 9 בדצמבר 2017

לאהוב את ג'ייסון ת'ורן - אלה מייז

תארי לעצמך שהחבר הכי טוב של אחיך הגדול, החבר הזה שהיית מאוהבת בו עד מעל הראש, החבר הזה שתמיד ראה בך את הילדה הקטנה והחמודה, החבר הזה הופך לכוכב סרטים ענק בהוליווד, והוא הולך לשחק בסרט שמבוסס על ספר רומנטי - שאת כתבת!

אוליב טיילור כתבה ספר רומנטי שהפך לרב מכר, הזכויות נקנו, הספר הולך להפוך לסרט. 
אך הכל משתנה כאשר אוליב מגלה שמי שישחק את הגיבור הראשי הוא לא אחר מאשר אהבת הנעורים שלה, ג'ייסון ת'ורן. 
ג'ייסון היה חברו הטוב ביותר של אחיה הגדול של אוליב, עד שיום אחד הוא פשוט נעלם... שנים לאחר מכן הפך לכוכב קולנוע אהוב ונערץ, המפגש המחודש בין השניים מציף נשכחות ושם העלילה רק מתחילה.

את הספר שמעתי באודיו באנגלית
דעתי עליו:
מה אהבתי:
טיימינג, אומרים שספר לא נבחן רק על פי התוכן שלו אלא גם לפי הזמן שבו קוראים אותו, ואין לתאר כמה הספר הזה התאים לי במצב בו הייתי. מדובר בסיפור אהבה קליל, מתוק, כייפי וזורם שכתוב טוב. אין בו הרבה חידושים או הפתעות, אבל הייתי בתקופה כל כך עמוסה וקשה שבה כל מה שרציתי הוא ספר שיקח אותי למקום אחר, רגוע ופשוט - הספר הזה עשה את זה בענק.

"This was our story from the very beginning, little one."

אוליב, הגיבורה הראשית, הייתה מתוקה, מעניינת, מצחיקה וכיפית. גם כילדה שמאוהבת עד מעל הראש בחבר הטוב של אחיה, גם כאישה בוגרת שכבשה את רשימות רבי המכר בזכות עצמה ובעיקר כמספרת הסיפור. היה כיף לשמוע את הצד שלה, לראות איך היא לא תמיד מקבלת את ההחלטה הרציונלית והנכונה, אבל תמיד צוחקת על עצמה אחרי זה. היא גיבורה כיפית, לא חזקה ולא סמרטוטה, אבל ללא כל ספק אחד שיודעת להחזיק ספר.

"You've been the best kind of heartache, Jason Thorn."

ג'יסון, הכוכב ההוליוודי שלא מפספס שום שעורריה תקשורתית, אי אפשר שלא להתאהב בו. כקוראת פיתחתי אליו סוג של התאהבות כפי שמפתחים עבור שחקן קולנוע כובש וחתיך. ההתאהבות שלי כקוראת בג'יסון המפורסם, אל מול התאהבותה של אוליב בג'יסון, חברו של אחיה הגדול, יצרה תרכובת מעניינת של רגשות שרק הוסיפו להנאה שבקריאת ספר כזה.

“She was seeing me, and maybe for the first time, I was seeing her too.”

מתח מיני והרבה ממנו, מי שעוקב אחרי הסקירות שלי יודע שאני לא חובבת של סקס שמתפרץ בתחילת הספר וממלא את רוב דפי הספר. אז במקרה הזה, המתח המיני נבנה ונבנה ונבנה עד שהוא מתפוצץ. הפיצוץ מגיע מאוחר יחסית, מה שמשאיר הרבה מקום לעלילה שלא כוללת סקס.
וכשהסקס מגיע, הוא כתוב נפלא. לוהט, טיפה מלוכלך ושוב, לוהט!

"I think I’m scared. To be that close to him, to fall in deeper. He already broke my heart once when I was just a kid."

הספר מתואר מנקודות המבט של אוליב ושל ג'יסון לסירוגין, דבר שאני מוצאת לעתים מעצבן. אבל פה המעברים היו נכונים מאד. באופן מפתיע, אהבתי את הצד של ג'יסון ובאופן עוד יותר מפתיע, אפילו אהבתי את סצנות הסקס מהצד שלו.

"Every time she looked into my eyes with her heart wide open, she was pulling me in deeper."

טוויסטים הומוריסטים, הספר מכיל לא מעט קלישאות (אספר על זה תחת מה שלא אהבתי), אבל איכשהו כשכבר הגעתי לשיא גלגולי העיניים מהקלישאה, הסופרת הצליחה להכניס טוויסט מצחיק ולא צפוי ומיד הצליחה לשבות אותי בחזרה.
אין המון הומור בספר, אבל כשיש, הוא מוצלח מאד.

דמויות המשנה בספר מקסימות! כל כך מקסימות שאחת מהן, לוסי, אפילו זכתה לספר משלה, To Hate Adam Connor, הדמויות מוסיפות פלפל לעלילה עם סיפורי צד מצחיקים ומפתיעים.

מה לא אהבתי:
הספר נוטה להיות צפוי מאד, ואני לא מדברת על "זה ספר רומנטי, ברור שהם יהיו ביחד בסוף", אני מדברת על רזולוציות קטנות יותר, על דיאלוגים שלמים שיכולתי לצפות, על אירועים שיכולתי לדקלם בעל פה בלי לקרוא את הספר בכלל. אמנם בלא מעט מהקטעים הוכנס טוויסט חמוד וכיפי, אבל אי אפשר להתחמק מכמה צפוי היה חלק לא קטן מהספר.

"F*ck me, but my little Olive-the same little girl I had protected from 
shitty bullies-was not so little anymore."

קלישאות, והרבה מהן. הספר רווי קלישאות מעייפות וחרושות, החל מ"החזה שלי גדול מדי! הוא בטוח לא יאהב אותו כי הוא גדול מדי!" ממשיך ל"אני כל כך שיכורה, אז אני אסמס לו, ואז הוא מגיע לקחת אותה כמו אביר על הסוס ומציל אותה מגבר מטריד" מתקדם ל"אני אצפה בפורנו כתחקיר לספר ואז הוא בדיוק יכנס בהפתעה" וכן, יש שם גם את קלישאת הנפילה המפורסמת. יותר מדי קלישאות שקצת מאסתי בהן.

“I missed you, little one. I didn’t even know how much until I saw you.” 

והחלק שהכי הפריע לי, איפה המשפחה של אוליב בכל הסיפור?! אוליב חוזרת לקשר עם הילד שגדל אצל המשפחה שלה, הילד שנעלם ולא השאיר עקבות, הילד שהוריה ראו בו כבן. איפה הם בכל הסיפור? הם מוזכרים פעם אחת בלבד וזה ממש לא מספיק. זה סוג של התעלמות מקושי שנוצר בעלילה (הרי האח המגונן היה צריך להיכנס לתמונה, ואז ג'יסון והאח היו צריכים להשלים פערים, שלא לדבר על השלמת הפערים מול המשפחה שגידלה אותו...), אז הסופרת פשוט התעלמה מכל הקטע הזה והחליטה להוציא את המשפחה מהספר. בעייני זה הזוי וזה חור ענק בעלילה.

ועוד משהו קטנטן, הכריכה די מעפנה. לא מייצגת את הספר או את העלילה ודי מבאסת. למרות שהפונטים ממש מגניבים, השילוב של To love באותיות המזכירות תאורה של חדר איפור עם Jason Thorn בפונט של חתימה של כוכב הלווידי.. רק התמונה לא מקורית ודי משעממת.

בשורה התחתונה,
מדובר ברומן חמוד, קליל, כיפי, לוהט וצפוי.
רווי קלישאות אבל ללא כל ספק מהנה מאד.
הוא מתאים לתקופות בהן מתחשק ספר קליל ומתוק.
לדעתי כדי להנות ממנו, חשוב להתאים אותו לתקופה עמוסה ועייפה ולהיעזר בו כסוג של מנוחה והפוגה.