רשומות

מציג פוסטים מתאריך יוני, 2015

הדאנג'ן - שריס סנקלייר

תמונה
BDSM מה זה? למה זה? מי עושה את זה?  הBDSM תמיד היה שם, סטייה קינקית שלא העזו להזכיר או לדבר עליה ואז הגיעה אי.אל.ג'יימס (50 גוונים) ופתאום כולן רוצות להיות סאביות ומחפשות דום שולט. לא מזמן סיפרתי לכם על Becoming sir , הספר שהבהיר לי שהBDSM שהוצג ב50 גוונים הוא יותר בכיוון של משחק ילדים מאשר הדבר האמיתי. הפריע לי שאין בארץ ספרים של "הצד האחר", של המועדונים, ההופעות והשליטה האמיתית. ואז כמו תמיד, הוצאת אהבות זיהתה צורך ונתנה לו מענה יוצא מן הכלל. הספר הדאנג'ן הוא בדיוק מה שהז'אנר בישראל היה צריך, ספר נעים לקריאה, לא בוטה מידיי, שמציג בעדינות את העולם האמיתי של הBDSM ופותח לקוראות הישראליות תחום חדש לחקור ולהתעניין בו. קצת על הספר: מקאנזי/מאק, וטרינרית צעירה עם עבר קשה מאד הן מבחינה מינית והן מבחינה משפחתית שוכרת באופן זמני את דירתו של אלכס, איש עסקים עשיר שחיפש מישהי שתשגיח על הכלב שלו בזמן שהוא בנסיעת עסקים. מאק מוצאת את הדאנג'ן של אלכס ומשם הכל מתחיל... דעתי על הספר: אני אוהבת את הספר הזה! BDSM מעולם לא היה הקטע שלי, וכנראה גם ל

אלכס - פייר למטר

תמונה
ספר מתח כזה עוד לא יצא לי לקרוא.  אני אפילו חושבת שהשם "ספר מתח" ממעיט בערכו. אתחיל בלקח שלמדתי: לא להתחיל ספר מתח כשיש לי זמן לקרוא רק פרק אחד. סיימתי את אחרי שהתנגשנו והייתי חייבת להחליף אווירה, אז אמרתי "רק פרק אחד". לא היה לי מושג שבפרק הראשון העלילה תבלע אותי, לא תשאיר מקום לנשום. ואז נסעתי ל10 ימים בלי אפשרות לקרוא. לעולם לא אתחיל שוב ספר מתח כשאין לי זמן לקרוא. היום סיימתי את אלכס והנה דעתי עליו: אלכס, בחורה יפייפיה וקצת מוזרה נחטפת ברחוב, לעייני כל, בצורה ברוטלית ואלימה. אלכס עוברת עינויים קשים ואיומים המתוארים בצורה מפחידה ואמיתית (אולי אפילו אמיתית מידיי) עד כדי כך שיכולתי להרגיש על גופי חלק מהדברים. למה היא שם? מי החוטף? מתי הוא מתכנן לשים סוף לחייה ואיך? הספר מחולק לשלושה חלקים. כל חלק שונה לחלוטין מקודמו ומתחיל לאחר תגלית שמשנה לגמרי את תמונת המצב. החלק הראשון מתואר לסירוגין מעיניה של אלכס ומעיניי החוקרים. תאורי החוקרים איטיים ונמרחים והתאורים של אלכס מקפיצים את דופק הלב למהירות של אחרי ריצת ספרינט. ניגוד כזה יוצר מתח

אחרי שהתנגשנו - אנה טוד

תמונה
לסיקור שלי על הספר הראשון בסדרה, אחרי ש.. אחרי ש.. הדהים אותי, הסוף שלו שיגע אותי וכל הדרך בה הוא נכתב גרמה לי להשאב בשניות לעלילה הסוחפת. חיכיתי בקוצר רוח לספר הבא בסדרה, אך לצערי הוא לא עמד בציפיות שלי. הספר ממשיך בדיוק מהנקודה הדרמטית בה נפסק הספר הראשון, אבל האווירה משתנה. זוכרים מה אהבתי בספר הראשון? * את האופי הסופר חזק של טסה * את העובדה שהארדין לא מפסיק להפתיע אותי * את האקשן בזוגיות שלהם * המיסתורין של הארדין בספר הזה כמה דברים משתנים, דברים שפגעו מאד בהנאה שלי מהספר: * מישהו החליף את הגיבורה הראשית. אני לא מבינה איך זה קרה. אין שום דימיון בין טסה החזקה של הספר הראשון לטסה הרכיכה השברירית של הספר השני. טסה נכנעת, סולחת, לא דורשת הסברים פשוט חלשה ומשעממת. * הארדין כבר לא מפתיע. בתחילת הספר יש איזו תגלית מרעישה שטסה כמובן ישר סולחת עליה אבל חוץ מזה, השמוקיות שלו מתחילה לשעמם. * יש יותר מידיי פעילות בקשר שלהם. פעילות שלילית. פרידות וחזרות שמפסיקות לרגש את הקורא מאד מהר. * אין יותר מיסתורין. כי עכשיו הסיפור מסופר גם מהצד שלו. למה? אני לא יודעת. זה פשוט הורס. הוא

שחרר אותי - ג' קנר

תמונה
לקראת צאתו של הספר השלישי והאחרון בסדרה החלטתי להביע את דעתי עליו. את הסקירה אפתח בשאלה: מה הייתם עושים תמורת מיליון דולר? הוצאת מטר הוציאה את סדרת הספרים האהובה עליי בז'אנר, סדרת קרוספייר , והציבה לעצמה סטנדרט גבוה מאד של ספרים.  זה היה לקראת יולי שהחלטתי לגשת לפסיכומטרי, שם נדרשתי לקרוא ספר באנגלית. הבנתי שהסיכוי היחיד שלי להצליח להתמודד עם ספר באנגלית הוא אם הספר השתייך לז'אנר הרומנטי. סמכתי על הוצאת מטר וקניתי את הספר באנגלית ומודפס (שילוב לא מוצלח במיוחד). כל כך התלהבתי מכמה שזה זול אז קניתי את כל הטרילוגיה. הספר מתחיל מדהים. נסחפתי לתוכו מהר מאד. אהבתי מאדדד את הבחירה של הגיבורה הראשית, ניקי. ניקי סיימה בדיוק תואר כפול בהנדסת חשמל ומחשבים (מצחיק, בדיוק התואר שאני נרשמתי אליו) והיא מתחילה עבודה חדשה רחוק מהבית. היא פוגשת בערב השקה את המיליונר החתיך דמיאן סטארק. בניגוד לרוב הספרים בז'אנר ניקי מכירה את דמיאן מלפני,אומנם לא באופן אישי, היא סוג של מעריצה שלו, מעריכה את הדרך שעשה ורוצה ללמוד ממנו. דמיאן גם מכיר את ניקי, הרבה לפני שהיא הכירה אותו. היה

המידענית - טיילור סטיבנס

תמונה
עבר הרבה זמן מאז הפעם האחרונה שקראתי ספר מתח שמכבד את הז'אנר. האחרון המוצלח היה חפצים חדים  ומאז נשאבתי אל הרומנטיקה ושכחתי לחזור. השילוב של הספר הזה וההמתנה לספר השני של " אחרי ש.. " בהחלט הזכירו לי כמה אני אוהבת מתח. מדובר פה בספר שמשלב את כל הגורמים שלדעתי הופכים ספר מתח למוצלח: גיבורה ראשית מבריקה עם שריטה עמוקה שמתגלה כחמורה יותר ויותר על התקדמות העלילה, תעלומה בעלת אינסוף רבדים, תככים פנימיים, טוויסטים אינסופיים בעלילה, אבל הכי חשוב, קרב הולם ומתאגר בין אסטרטגיים. מונרו/מייקל, היא מידענית. מה זה מידענית? על זה אענה לכם עם ציטוט מהספר: " מייקל מתעסקת במידע, וככל הידוע לי, אף אחד לא יודע להשיג אותו יותר טוב ממנה. תן לה תרחיש, מדינה, מה שאתה רוצה, והיא תמצא דרך. לא משנה באיזו שפה, באיזה מגדר, קר, חם, אזור מלחמה, רודנות  צבאית, מה שאתה רוצה — היא תשיג את זה." מייקל היא הטובה ביותר בתחומה, היא לומדת שפות, מנהגים, התנהגויות ונטמעת לגמרי בחברה. היא יודעת להתברג לאן שצריך ומשיגה מידע יקר מפז שאין לו חלופה. מייקל נקראת לדגל למשימה שונה לחלוטי