יום שלישי, 30 ביוני 2015

הדאנג'ן - שריס סנקלייר

BDSM
מה זה? למה זה? מי עושה את זה? 

הBDSM תמיד היה שם, סטייה קינקית שלא העזו להזכיר או לדבר עליה ואז הגיעה אי.אל.ג'יימס (50 גוונים) ופתאום כולן רוצות להיות סאביות ומחפשות דום שולט.

לא מזמן סיפרתי לכם על Becoming sir, הספר שהבהיר לי שהBDSM שהוצג ב50 גוונים הוא יותר בכיוון של משחק ילדים מאשר הדבר האמיתי. הפריע לי שאין בארץ ספרים של "הצד האחר", של המועדונים, ההופעות והשליטה האמיתית.
ואז כמו תמיד, הוצאת אהבות זיהתה צורך ונתנה לו מענה יוצא מן הכלל.

הספר הדאנג'ן הוא בדיוק מה שהז'אנר בישראל היה צריך, ספר נעים לקריאה, לא בוטה מידיי, שמציג בעדינות את העולם האמיתי של הBDSM ופותח לקוראות הישראליות תחום חדש לחקור ולהתעניין בו.

קצת על הספר:
מקאנזי/מאק, וטרינרית צעירה עם עבר קשה מאד הן מבחינה מינית והן מבחינה משפחתית שוכרת באופן זמני את דירתו של אלכס, איש עסקים עשיר שחיפש מישהי שתשגיח על הכלב שלו בזמן שהוא בנסיעת עסקים.
מאק מוצאת את הדאנג'ן של אלכס ומשם הכל מתחיל...

דעתי על הספר:
אני אוהבת את הספר הזה! BDSM מעולם לא היה הקטע שלי, וכנראה גם לא יהיה. אולי בדיוק בגלל זה כקוראת אני מחפשת את ה"למה?".
הספר הזה מציג מערכת יחסים מדהימה ואידיאלית בין דום לסאבית.
יש פה רגישות הדדית, הקשבה, תשומת לב, המון כבוד ואהבה. הסופרת מלווה אותנו לאורך כל התהליך שעוברת מאק עם עצמה ועם אלכס בזכות הBDSM. אלכס גבר מדהים, קשוב ואכפתי. הוא עדין עם מאק אבל לא מוותר לה.
עברה של מאק רודף אותה לאורך כל הדרך, היא חוששת להשתחרר, לפתח אמון ולאורך הספר מתעוררת התחושה שאלכס משחרר אותה מעצמה, שהיא באמת הייתה צריכה את זה.

"אני פה כדי לתת לך את מה שאת צריכה, זה לא בהכרח מה שאת רוצה"

לראשונה בז'אנר היו לי פרפרים בבטן. הערכתי את אלכס כל כך, התאהבתי בקשר שלהם ובאופן שבו הסופרת חשפה את הקוראים בצורה עדינה ומבוקרת לתחום כל כך שנוי במחלוקת.

מדובר פה בספר יחיד וקצר, דבר מדהים בעיניי, כי ספרים המבוססים על רעיון טוב כמו זה, בדרך כלל נוטים להמרח ולהתיש. לא היו פה משחקים ומריחות, מדובר בספר ענייני שנגמר בשניות ומשאיר המון המון טעם של עוד ובעיקר הרבה סקרנות.

על התרגום, השפה והכריכה:
נדיר למצוא ספרים רומנטיים-ארוטיים המסופרים בגוף שלישי, לטעמי גוף שלישי משדרג את הסיפור והעלילה מאד.
גוף שלישי הופך את השפה של הספר לשפה פחות יומיומית ומאפשר לסופרת לשחק בין המחשבות שלו לשלה וכך נחשף הקורא לשני העולמות אך החשיפה היא לא "חשיפת יתר" כמו שהרגשתי למשל בשבויה בידך.
התרגום (כמו תמיד), היה פשוט מעולה. השפה הייתה גבוהה מאד והתיאורים האירוטיים תורגמו בצורה יוצאת דופן (במיוחד התרגום של כינויי החיבה!).
עוד דוגמה לתרגום יוצא דופן הוא שמו של הספר, "הדאנג'ן" ולא "הצינוק" או "המרתף" או (סלחי לי אנסטסיה סטיל) "החדר האדום של הכאב". כמו שבחרו להשאיר את "מאד ויין" בשמו המקורי ולא לקרוא לו "וריד הבוץ".
ומילה אחרונה על הכריכה, אני אוהבת כריכות והרעיון של הכריכה הזו מבריק, כאילו פותחים את הדלת לדאנג'ן (כמו שעשתה מאק) ונכנסים לעולם חדש ומופלא.

לסיכום,
אני ממליצה על הספר הזה לכולן, לגמרי לכולן. גם לאלו שלא מתחברות לז'אנר.
יש פה משהו מיוחד, תמים וחדש.
חוויה מדהימה לכל קוראת.

רוצו לקרוא!!!