יום שישי, 5 ביוני 2015

המידענית - טיילור סטיבנס

עבר הרבה זמן מאז הפעם האחרונה שקראתי ספר מתח שמכבד את הז'אנר.
האחרון המוצלח היה חפצים חדים ומאז נשאבתי אל הרומנטיקה ושכחתי לחזור. השילוב של הספר הזה וההמתנה לספר השני של "אחרי ש.." בהחלט הזכירו לי כמה אני אוהבת מתח.

מדובר פה בספר שמשלב את כל הגורמים שלדעתי הופכים ספר מתח למוצלח:

  • גיבורה ראשית מבריקה עם שריטה עמוקה שמתגלה כחמורה יותר ויותר על התקדמות העלילה,
  • תעלומה בעלת אינסוף רבדים,
  • תככים פנימיים,
  • טוויסטים אינסופיים בעלילה,
  • אבל הכי חשוב, קרב הולם ומתאגר בין אסטרטגיים.
מונרו/מייקל, היא מידענית. מה זה מידענית? על זה אענה לכם עם ציטוט מהספר:

"מייקל מתעסקת במידע, וככל הידוע לי, אף אחד לא יודע להשיג אותו יותר טוב ממנה. תן לה תרחיש, מדינה, מה שאתה רוצה, והיא תמצא דרך. לא משנה באיזו שפה, באיזה מגדר, קר, חם, אזור מלחמה, רודנות צבאית, מה שאתה רוצה — היא תשיג את זה."


מייקל היא הטובה ביותר בתחומה, היא לומדת שפות, מנהגים, התנהגויות ונטמעת לגמרי בחברה. היא יודעת להתברג לאן שצריך ומשיגה מידע יקר מפז שאין לו חלופה.
מייקל נקראת לדגל למשימה שונה לחלוטין מהמשימות שלקחה על עצמה עד עכשיו, חיפוש אחר נעדרת. היא נענת לבקשה תמורת הרבה מאד כסף.
המשימה מסתבכת, מערבת בתוכה אינסוף גורמים.
העבר של מייקל מתחיל לצוץ לאט לאט עד שהוא משתלט על הכל. היא אטסטרטגית מבריקה הנלחמת מול כמה אחרים, מבריקים לא פחות ממנה. הספר לא נותן מנוח.

אהבתי את מייקל מאד, אתם כבר מכירים את החיבה שלי לגיבורות עצמאיות וחזקות. מייקל לא יודעת בהכרח מה טוב לה לנפש, הנפש היא עניין זניח. היא עושה מה שטוב למשימה ואחר כך תתמודד עם הנזקים. היא יכולה להיות גבר, היא יכולה להיות אישה, היא יכולה להיות מקומית, היא יכולה להיות מנהלת ומנהיגה. דמות אנדרוגינית לחלוטין שלא מפסיקה לרתק את הקורא לשנייה (דרך אגב, הכריכה מושלמת. אתם יכולים לראות שם את מייקל בדיוק כפי שדמיינתי אותה, עם אותו המבט ואותו האופל שמקיף אותה).

"זה לא באמת משנה אם תספר לי עכשיו או לא. כשאני רוצה מידע, אני משיגה אותו. כך או אחרת, אני אגלה."

כמה דברים שקצת הפריעו לי:
יש בספר המון שמות, יותר מידיי שמות, למעט מידיי אנשים.
למשל: מייקל / מונרו / אסה / ונסה.
לכל גיבור קוראת הכותבת בשם שונה משהגיבורים קוראים לו, אם זה בשם משפחתו או בכינוי או בשם מהעבר. לקח לי יותר מידיי זמן להתאפס על כל השמות וזה חבל.
דבר נוסף, הספר משלב בתוכו המון פעולה, אין ספק שזו בשורה נפלאה לחובבי הז'אנר אבל התיאורים של הקרבות גרמו לי לבלבול וחיכיתי למשפט הסופי של מי חי ומי מת כדי לפענח מה קרה.
אחרון חביב, הקורא נחשף לאסטרטגיה בדיעבד. למייקל יש תכנית, היא לא מספרת עליה, התכנית מתממשת ואז הקורא זוכה להסבר. יש כאלה שיאהבו את המסתורין, אני בעצמי עוד לא החלטתי מה דעתי עליו, מצד אחד, זה מאתגר אותי לחשוב לבד ומהצד השני אני מרגישה שהסופרת ממדרת אותי.

לכל חובבי האסטרגיה, חובבי הפעולה והמתח, הספר הזה נפלא. למרות החסרונות שציינתי לא הצלחתי לעזוב אותו לשנייה. הטוויסטים לא מפסיקים לקרות עד השנייה האחרונה ואם לא הייתי עם לק הייתי כוססת את הציפורניים שלי לאורך כל הקריאה.

ממולץ!