יהיר בחליפה - פנלופה וורד & וי קילנד

★★☆☆☆
מהיוצרות של ממזר שחצן מגיע ספר חדש עם כריכה (אמריקאית) דומה, פונט דומה על הכריכה אבל פה בערך נגמר הדמיון בין השניים... לטוב ולרע.

"הספר הזה מוקדש לכל הילדות הקטנות שרוצות ללבוש ירוק זרחני לשיעור ריקוד בזמן שכל השאר לובשות ורוד פסטל"

על הספר:
סוראיה ונדטה, איטלקייה יפהפייה, מקועקעת עם שיער צבעוני ופירסינג במקומות אסטרטגים פוגשת במהלך נסיעה שגרתית ברכבת את גרהם מורגן. גרהם הוא איש עסקים חם מזג, עצבני, שתלטן וכמובן איך אפשר שלא - נראה טוב.
כאשר גרהם שוכח את הפלאפון שלו ברכבת כל מה שנותר זה שסוראיה תמצא אותו ו... אתם מכירים את ההמשך.

את רוב הספר שמעתי באודיו באנגלית,
את השאר קראתי בעברית.

דעתי עליו:
מה אהבתי:
החלק האהוב עליי בספר היה ללא כל ספק ההתכתבויות בין סוראיה וגרהם. כפי שניתן להבין מאיך שהסיפור מתחיל (אובדן פלאפון), אפשר להבין שהתכתבויות שונות ומשונות יתפסו מקום לא קטן בספר. אז אני שמחה לספר שהצד ההומוריסטי והכיפי מממזר שחצן של שתי הסופרות בא כאן לידיי ביטוי ובענק. החל מכותרת המייל ועד החתימה בסופו, ההתכתבויות בין השניים מהנות, מצחיקות ומרעננות.

"סוראיה: אני לא חייבת לך כלום, חתיכת סוטה מזדיין.

גרהם: וזה מהאישה ששלחה לי תמונה של המחשוף שלה. דרך אגב, שדיים יפים. הם כל כך גדולים שבהתחלה חשבתי שזו תמונה של תחת.
סוראיה: אתה תחת."

סוראיה גיבורה ראשית מגניבה. דמות ראשית מלאת קעקועים, פירסינג עם אופי מרדני ושיער צבעוני היא גיבורה ראשית שאי אפשר לא לאהוב. בנוסף לפרטים החיצוניים, חיבבתי את סוראיה לאורך רוב הספר. היא לא אמזונה לוחמת כמו שאני אוהבת, אבל היא ללא כל ספק מגניבה וכיפית. נהנתי לשמוע את הסיפור מהצד שלה.

"תכננתי להחזיר את הטלפון הבוקר.

לא, באמת. באמת שתכננתי.

ומצד אחר, גם תכננתי לסיים את הקולג'. ולטייל בכל העולם. לרוע המזל, הכי רחוק שהצלחתי להתרחק מהעיר בשנה האחרונה היה כשנרדמתי בטעות ברכבת והגעתי להובוקן, ניו ג'רזי."

עוד דמות נשית נהדרת היא סבתא של גרהם. בספרים היושבים בתבנית "הגבר הפגוע והעשיר רוצה קשר לא מחייב ואז מתאהב", תמיד צריך איזושהי דמות נשית מצדו של הגבר (לאו דווקא אחת טובה), שתפקידה הוא לכפכף את זכר האלפא כאשר הוא מאבד את האחת של חייו. אז במקרה הזה - סבתא של גרהם נכנסת לתמונה. היא חריפה, שנונה, חכמה ומגניבה. קצת מזכירה את אולנה טיירל ממשחקי הכס. למרות שיכולתי לראות עוד מקומות בעלילה בהם היה אפשר לשלב את דמותה הנהדרת, נהנתי מכל סצנה בה היא הופיעה. עוד בחורה מגניבה. 

אולנה טיירל וסבתה של גרהם יותר דומות ממה שנראה לכם :)

גרהם הוא דמות די בלתי נסבלת, אבל כאשר הוא נמצא עם סוראיה יוצא ממנו צד אחר, הייתי רוצה להגיד "עדין יותר", אבל גרהם לא עדין. גרהם מדבר מלוכלך, הוא אגרסיבי ואסרטיבי אבל תמיד רוצה בטובתה של סוראיה.

"גרהם: השיער שלך ארוך או קצר?

זה היה הדבר הבטוח ביותר שיכולתי לחשוב לומר. חשבתי שאם אתחיל בכך שאספר לה על מה פנטזתי הבוקר במקלחת — לשמן את השדיים הגדולים והמדהימים האלה ולהחליק את הזין שלי פנימה והחוצה — אולי היא לא תענה יותר."

הטוויסט של אמצע הספר, אולי פה כן יש דמיון לממזר שחצן. גם בממזר לקראת אמצע הספר זכינו לטוויסט דרמתי בעלילה. כאן, לדעתי הוא הציל את הספר. כאשר הספר הדרדר (אפרט ב"מה לא אהבתי") נכנס טוויסט דרמתי ששינה את פני הספר, החלטה נבונה של הסופרות.

" "לא מתחשק לי לאכול את זה מרוב שזה יפה."

"לי יש בעיה הפוכה. זה כל כך יפה שאני לא יכול לחכות לאכול את זה." החיוך הזחוח שלו הבהיר לי שלהערה שלו אין קשר בכלל לארוחה המפוארת."

את רוב הספר שמעתי באודיו באנגלית (תקופה מרובת נסיעות), אבל את ההתחלה שמעתי באנגלית וקראתי בעברית. שמחתי לראות שהמתרגמת עמדה באתגרים לא פשוטים המשמרים חרוזים ומשמעות. 
והנה שתי דוגמאות לזה:

"מיץ' המגרבץ עם הקול המצייץ."

"החיים שלי היו רחוקים מ"סקס והעיר הגדולה." הם היו יותר כמו "סקס והנפילה הגדולה." או "סקס וההשפלה הגדולה." "

מה לא אהבתי:
בעיות אמינות, לצערי לא מעט מהן. 
רובן מתרכזות בתחילתו של הספר אבל עלילת הספר נבנית על בסיס לא יציב, בסיס לא אמין. דבר זה ליווה אותי לאורך כל הספר וללא כל ספק פגם לי בהנאה. 
והנה כמה דוגמאות:

•  גרהם, מנכ"ל עשיר של חברה חשובה, נוסע ברכבת. למה? איפה הנהג שלך? איפה האוטו היקר שלך? אם שניהם לא בהישג יד, איפה האוטו הנוסף שלך? איפה הנהג של מונית הספיישל? למה שמישהו במצב כלכלי כל כך טוב יסע ברכבת? אה כן, כי הוא צריך לפגוש את סוראיה. סיטואציה מאולצת ולא אמינה בשיט.
• אם כבר עסקנו ברכבת, מנכ"ל עשיר מאבד את הנייד שלו. הנייד שלו לא חסום ודרך הנייד ניתן לבצע שינויים ארגוניים בחברה (שלא לדבר על תמונות פרובקטיביות שנמצאות בנייד). מה אתה עושה? בטח לא מתעלם במשך שלושה ימים מהאובדן של המכשיר היקר! הוא היה יכול למחוק אותו מרחוק, לאתר אותו, לנתק את הקו או פשוט לנסות להתקשר אליו... אין שום היגיון בזה שלא ננקטה אפילו פעולה אחת מתוך כל הפעולות האלו. שוב - סיטואציה מאולצת, אחרת איך הוא היה מכיר את סוראיה?
• התאהבות מהירה ולא מבוססת - לא קורה שום דבר, אבל גרהם וסוראיה מאוהבים. מהר מדי, בצורה שאינה מבוססת או הגיונית בשום צורה. ניסיון לייצר קשר יזיזותי בלעדי כושל בשניות ומאיפשהו צומחת לה אהבה. הספר מתבסס כולו על האהבה הזאת, שנבנתה על כלום פחות או יותר, ובדיוק פה עומד הבסיס הרעוע עליו עומד הספר.
• אם כבר מדברים על היעדר סיבות להתאהב, בספר גם לא מתוארות סצנות סקס. בכלל. לרוב, אני לא אחת שמחפשת סקס בספרים, אבל במקרה הזה, אולי תיאור של סצנה לוהטת היה עוזר לי להבין את הקשר בין הדמויות.
• גרהם רוצה לדעת איך פניה של סוראיה נראים, יש לו את השם הפרטי ואת שם המשפחה, שניהם שמות לא נפוצים (סוראיה ונדטה). מה עושה אדם נורמלי? לדעתי - הוא פותח את הפייסבוק. אבל גרהם משום מה חושב שהדרך היחידה לגלות איך היא נראית חייבת לעבור בפגישה. שוב -  סיטואציה מאולצת, אחרת איך הם היה נפגשים?

"לא היו צירופי מקרים בחיים. המסע שלנו, על אף הפנייה הדפוקה שלקחנו, נועד לקרות."

החיבור בין הגיבורים היה חלש בעייני. לא מצאתי את הסיבה להתאהבות שלהם, לא מצאתי כימייה בניהם. והספר כולו נפרש על תקופה קצרה של חודשיים בלבד בה נוצר קשר לא מספיק מבוסס מצד אחד וחזק מדי בהתחשב בנסיבות מהצד השני. עם כמה שאהבתי את ההתכתבויות בין השניים, הרגשתי שיש פה עסק עם עברייני מקלדת. כי הלהט שעבר בהודעות נעלם כאשר הם נפגשו פנים אל פנים.

"תזכרי מה התוצאה של ויכוחים איתי. יכול להיות שתרצי להביט מתחת לשולחן."

לסיכום,
הספר מתחיל לא טוב. הוא מכיל בעיות אמינות וקשר זוגי העומד על יסודות לא יציבים או הגיוניים.
מצד אחד, הצד הקומי של הסופרות כן בא לידיי ביטוי, הן בנו גיבורים מגניבים כמו שרק הן יודעות.
מהצד השני, העלילה לא התרוממה.
לבסוף, טוויסט דרמתי הציל את הספר ושינה את כיוונו.
לכן בעייני, הוא מתאים לתקופות עמוסות מאד, תקופות בהן אין סבלנות להתעסק בפרטים ורוצים פשוט לשחרר את הראש. 
לא הייתי בתקופה כזאת כשקראתי אותו, ואולי גם בגלל זה נפגעה ההנאה שלי.

לרכישת הספר הדיגיטלי דרך "עברית"

לרכישה הספר המודפס דרך אתר "בוקטיק"