יום שבת, 18 באפריל 2015

אפקט רוזי - גרהם סימפסון

את פרויקט רוזי אהבתי מאד.

הוא היה ספר קליל שמסופר מנקודת מבטו של אדם הלוקה באספרגר, נקודת מבט מאד ייחודית מאד בעיניי. הוא שילב תיאור טכני להחריד של המצב (למשל, תיאורם החיצוני של אנשים הוא פשוט מדד מסת הגוף המשוער שלהם- BMI). 

הספר פרויקט רוזי נסגר בצורה מושלמת בעיניי ולכן הופתעתי מאד לשמוע שיש לו ספר המשך (זוכרים שאמרתי על סדרת קרוספייר שלטעמי הספר הרביעי יצא משיקולים כלכליים? אז לדעתי זה המצב גם פה).

הספר מספר על החיים הזוגיים של דון ורוזי, בצל אירוע מאד לא צפוי ולא מתוכנן (שתסמונת האספרגר של דון הקשתה עליו מאד בהתמודדות איתו) - הריון. 

בספר הזה נחשפים לראשונה להגדרה של דון כלוקה באספרגר (הגדרה שנמנעו ממנה לחלוטין בספר הראשון) דבר שבעיניי, הרס מעט את הקסם של הספר הראשון.
חוסר הרגישות של דון והניתוח הטכני המוגזם שלו לכל דבר פוגעים עמוקות ביחסיו עם רוזי ומשם העניינים מתחילים להסתבך... זוכרים את פרויקט הרעיה של הספר הראשון? עכשיו מדובר בפרויקט האב.

חוויתי עליות ומורדות בעת קריאת הספר, מצד אחד, נהנתי נורא מהדרך שבה סופר הסיפור. מצד שני, נעשה פה מאמץ מוגזם מידיי לסחוט עלילה.

פרויקט רוזי הצטייר כספר נינוח שהירידות בו היו לצורך עליה ואף פעם לא מטלטלות מידיי. לעומתו, אפקט רוזי, הרגיש כמו סדרת טלוויזיה שמנסה לסחוט רייטינג.

אז מה אגיד לכם עליו? הראשון מומלץ בחום, ומי שקרא את הראשון לא יפספס את השני,  אז אני מאמינה שתקראו גם אותו. 

הוא כתוב טוב, התרגום מעולה (הערות המתרגם פשוט מצוינות ומשלימות את החסר), לטעמי הוא מאולץ אבל לא הייתי מצליחה להתמודד עם תחושת הפספוס אם לא הייתי קוראת.

אני מקווה שלא יהיה ספר שלישי, חבל על מה שהסופר הצליח לבנות..