יום שבת, 12 בספטמבר 2015

ליפול לתוכך - ג'סינלדה ויילדר

כמה שהייתי צריכה ספר כמו הספר הזה. רציתי להתרסק, להרגיש, לפחד ולגעת במקומות אפלים בנפשי.
הספר הזה סיפק את כל הצרכים שהיו לי.

על מה הספר?
זו שאלה מאתגרת.
הספר מתחלק לשני חלקים, על שתי תקופות שונות לחלוטין בחייה של נל הותורן, הגיבורה הראשית.
החלק הראשון הוא על אהבתה הראשונה, קייל, סיפור ההיכרות הבתולי של שני נערים בני 16.
לגבי החלק השני, כל פרט שאגיד יהיה ספויילר נוראי.

דעתי עליו:
לפני שאתחיל לפרט, יש נקודה שאני חייבת לציין, לסופרת אין שום בעיה עם ספויילרים,
התקציר מכסה יותר משני שליש מההפתעות הצפויות בספר.
שמות הפרקים מגלים את סופו של הפרק.
ופתיחת הספר..
"ספר זה נועד לכל מי שאיבד אי-פעם אדם יקר,
לכל מי שהקיץ משנתו בבכי ונשכב לישון בלילה בבכי, 
לכל מי שנאלץ ללמוד שזה בסדר להיות לא בסדר.
לשרוד זה לא גבורה, זה להוסיף לנשום יום אחר יום; 
גבורה זה ללמוד לחיות למרות הכאב"

לכן, אנא מכם - אל תפחדו לדעת מה הולך לקרות. כאחת שמתעבת ספויילרים (מבחינתי שמות הגיבורים הראשיים זה גם סוג של ספויילר) היה לי אתגר בספר הזה. הסופרת עמדה בו בגבורה.

הספר מתמודד עם נושאים שלא מרבים לדבר עליהם בספרים בז'אנר:
האהבה הראשונה: תיאורים מדהימים של החשש, של חוסר הניסיון,השיחה עם החברה המנוסה, הריגושים הקטנים וההתחלות.
הסופרת מצטיינת לאורך כל הספר בכתיבת תיאורים מלאי רגש, שגורמים לקורא "ליפול לתוך" הדמויות.
כבר הרבה זמן חיכיתי לתיאור של "פעם ראשונה" שיהיה מספיק אמיתי וריאלי בספר, כזה שלא יגרום לעי להרגיש כאילו אני קוראת ספר מדע בדיוני. בקשתי התממשה בצורה הטובה ביותר.
אובדן: כפי שכבר קראתם בפתיחת הספר, האובדן הוא נושא עצום הרודף את הקורא והדמויות מחלקו השני של הספר. תיאוריה המדהימים של הסופרת נכנסו לא רק עמוק לליבי אלא גם הפכו את נשמתי, שרפו אותה. 
התרגשתי והזדהיתי (גם בכיתי, אבל את זה נשאיר ביננו). הייתי צריכה לעצור, לנשום עמוק ולהבין שהצליל המביך הזה, סוג של יבבה נשית - באמת יצא ממני.
המטרה היא לא לסחוט את הקורא, המינון של הקטעים המרגשים מדוייק על מנת שהקורא יבין ויזדהה עם הסיטואציה - לא יותר.
התמודדות: ההתמודדות עם שדים מהעבר, או כמו שקוראת לזה הסופרת "רוחות רפאים", מתוארת גם היא בצורה נפלאה. לרגע אחד אני כועסת על הדמות שמנסה להמשיך הלאה, לאחר מכן הדמות כועסת על עצמה ואני רק רוצה שתסלח לעצמה.
מוסריות: איך מתמודדים עם טרגדיה? אני פוגעת בכך שבחרתי להמשיך הלאה? זה בסדר שאני משווה בינהם? 
אשמה: הסופרת מציגה את כל היבטי האשמה האפשריים, נותנת לי כקוראת להבין שלהגיד "זו לא אשמתך", זה לא מספיק. היא מספקת הצצה אמיתית כל כך, לראשו של אדם שמאשים עצמו עד עמקי נשמתו באובדן.

לגבי הכריכה ושם הספר, אני לא יכולה להשאר אדישה.
בעיניי השם והכריכה עושים עוול לספר המדהים הזה. הוא חיכה לי על המדף כל כך הרבה זמן רק כי חשבתי שהוא "עוד אחד מהספרים האלה".
התמונה הרומנטית והמינית של הכריכה, השם שנופל בדיוק לתבנית המוכרת שכבר מיציתי. זה פספוס של הסופרת ולא של ההוצאה, מפני שהכריכה דומה מאד לכריכה המקורית והשם זהה.
חבל.

נוסף על כך, שפת התרגום מדהימה, ברמה גבוהה התיאורים המדהימים לא נפגעו משינוי השפה אבל השיר מערב בו שירים רבים ושמותיהם של השירים תורגמו לעברית, דבר שפגע בזיהוי השיר (הייתי צריכה לנחש איך קוראים לו באנגלית) וגם באווירה שניסה השיר לשדר. למשל השיר: "קדימה רחפי" של מאט נתרזון - Come on get higher.
הייתי מוותרת על תרגום שמות השירים לעברית.

כאשר התרגום התעסק בדברים שהם יותר מיניים חשתי במין אי נוחות למשמע משפט כמו "את סקסית כמו זיון" או "נלי-בובה". שוב, אני מאמינה שפה ניתן היה להשאר נאמנים יותר למקור וחוויתי כקוראת לא הייתה נפגעת.

דבר אחרון, סצנות הסקס, חשוב לי לציין שמי שמחפש סקס - אין כאן הרבה. וכשיש, הוא בא ממקום כל כך עמוק ואמיתי. עבר כל כך הרבה זמן מהפעם האחרונה שבה לא דילגתי על קטעים של סקס, כל מילה חדרה עמוק לנשמתי, התרגשתי הבנתי את הצורך.
הן ארוכות, מאד, אולי אפילו ארוכות מידי (10 עמודים!) אבל הן מעטות וייחודיות.

היה לי חשוב לפרסם את הסקירה הזו עכשיו,
כדי לוודא שאתם יודעים מה הספר שילווה אתכם את החג ויפתח את השנה החדשה.
הוא מדהים, מומלץ, מרגש ושונה.

קריאה מהנה ושנה טובה לכולם :)