יום שבת, 10 בדצמבר 2016

פיתוי באפלה - סי. ג'יי רוברטס

"מפלצות לא מסוגלות לאהוב." 

אני לא אוהבת ספרי המשך, אני לא אוהבת ספרים בחלקים ולרוב אני מוצאת את עצמי נוטשת סדרה כבר אחרי הספר הראשון, מהפחד להתאכזב מההמשך.
בחרתי לנסות ולהמשיך, כי כיילב וליבי נגעו בנקודה חדשה בלב שלי, כזו שכל מה שרציתי היה להמשיך ולחקור אותה.

לסקירתי על הספר הראשון בסדרה "שבויה באפלה"

על הספר:
זהו ספר ההמשך של הספר "שבויה באפלה",  ליבי נערה שנחטפה על מנת שתוכל לשמש כשפחת מין, מתאהבת בשובה שלה, כיילב. 
הספר ממשיך מנקודת זמן שונה לחלוטין מהנקודה בה הסתיים הספר הקודם, העלילה מזגזגת בין עבר להווה.
כאשר העבר ממשיך מהנקודה בה נעצר הספר הקודם, והווה מתאר את התמודדה של ליבי עם ההשלכות הקשות לדברים שהתרחשו בעבר.

העבר מתמקד תחילה בעלילותיהם של כיילב וליבי במסע ההכשרה שלה כשפחה, אך במהרה דברים לא צפויים, רגשות מפתיעים ותפניות מרעישות פוגעים בתהליך ההכשרה של ליבי - ומשנים את התמונה כולה.

דעתי עליו:
לא התאכזבתי, אפילו היו לא מעט דברים שאהבתי יותר בספר הזה מאשר בראשון, אבל היו דברים מהותיים שהפריעו לי.

"מפלצות לא נולדות כאלה — הן נוצרות. ומישהו יצר את כיילב. "

הספר הזה מעלה הילוך מבחינת הגדרתו כ"ספר אפל". בספר הראשון חסרו לי העינויים, ההשפלות וכל שאר הדברים הפחות נעימים הכרוכים בסחר בנשים.
אבל הספר הזה, התעלה על עצמו מהבחינה הזו.
יש שם סצנות שגורמות לבטן להתכווץ, לידיים לרעוד ולנשימה לעצור. הן גרפיות, הן אכזריות והן חסרות רחמים.
השפלות כואבות, בוטות וקשות. 
מהבחינה הזו, הסופרת הפתיעה אותי לחלוטין. חשבתי שהיא לא תצליח להביא את הסיפור לרמות שיגרמו לי לכאוב ככה. אך היא התגלתה כחסרת רחמים עבור הדמויות שלה - ואני נהנתי מכל רגע.

"אני עושה את זה כבר הרבה זמן — עושה מניפולציות באנשים כדי להשיג את מה שאני רוצה. לכן את חושבת שאת אוהבת אותי."

מבחינת עומק הדמויות, אנחנו נחשפים עוד ועוד לכיילב, כשאת ליבי הרגשתי שאני כבר מכירה לגמרי.
עברו הכואב של כיילב נחשף אלינו בהדרגה אבל לא הוא היה מה שריגש אותי, אלא המאבק של כיילב ברגשות שלו. הוא אדם שגודל וחונך להיות מפלצת, וההתמודדות שלו עם הידיעה שאינו חסין כלפי הכל, מרתקת.
הוא מעביר את ליבי דברים איומים, במטרה לנתק את הרגש שלו. 
הסופרת לא מנסה להציג לנו אותו כמלאך מעונה, להפך, היא חושפת אותו אלינו על כל צדדיו הרעים ביותר ונותנת לנו לשפוט לבד - מי הוא כיילב בשבילנו? מה אנחנו מרגישים כלפיו?

"ליבי לא הייתה מפלצת, ולא תהפוך לכזאת רק משום שכיילב כזה."

כפי שכבר אמרתי, הספר נע בין עבר להווה, כאשר העבר הוא בדיוק היכן שנעצר הסיפור בספר הקודם, ואת הדרך להווה אנחנו עושים דרך סיפורי העבר.
בספר הראשון, נקודת המבט של ליבי הייתה מתוארת בגוף ראשון ומנגד, נקודת מבטו של כיילב בגוף שלישי - מעבר שבעייני נעשה בצורה נפלאה תוך שמירה על המסתורין של דמותו של כיילב.
אך הפעם, בספר הזה - ישנם יותר מידיי מעברים.
מעברים בין זמנים בלי התראה. רק לאחר פסקה אנו מבינים אם זוהי פסקה מהעבר או מהעתיד או בכלל, באיזה מספר מדובר.
מעבר בין נקודות המבט של הדמויות השונות בעבר ובהווה, דבר שמצד אחד נותן לנו את הזכות לחדור לעומקן של הדמויות החדשות אבל מהצד השני, גורם לבלבול של הקורא מפני ששוב, אין שום התראה על כך שהסיפור עבר לנקודת מבט אחרת.

"אכפת לו ממך. אכפת לו ממך בצורה שהלוואי שלאדון שלי היה אכפת ממני," היא אמרה בקול שכמעט היה עצוב

בספר אנו נחשפים ללא מעט שפחות נוספות. הדרך בה כל אחת מהן מוצגת מבריקה בעייני. הסופרת מציגה לנו דרכים שונות בהן התמודדו הנשים עם העבדות. אחת מהן בחרה להפוך לשפחה מצטיינת, האחרת לא מפסיקה להתנגד וכמה אחרות מתוארות ככלים במשחקי מין חולניים.
אנחנו נחשפים גם לגבר שנחטף והפך גם הוא לשפחת מין, היחס אליו שונה אבל מרתק באותה המידה.

הספר הזה ברובו חסר רחמים - ואהבתי את זה מאד.

"כל אדם שיבגוד בי יוכל לעשות את זה רק פעם אחת."

בנוסף לחשיפה למגוון השפחות השונות, אנו גם נחשפים לפוליטיקה הפנימית של סחר בבני אדם.
אנו זוכים לפירוט על קשרם של הנוגעים בדבר, נחשפים למסיבות ראוותניות וקשות לצפייה. 
מקבלים הצצה נדירה לאיך נראת שפחה דרך עיניהם של אנשים הסוחרים בהן.
אנו עדים לחשדנות של הנוגעים בדבר זה כלפי זה. לרגשות נסתרים שלעיתים מתפתחים אצל האדון כלפי השפחה, ולא נחסכים מאיתנו ניסיונות ההדחקה של רגשות אלה.
דברים אלה משמעותיים לסיפור וזוכים למשקל רב בספר, אהבתי את זה שהסופרת בחרה לקחת את הסיפור לרבדים שונים שאינם ה"זוגיות" של כיילב וליבי.

"היא רק בהתה בחלל האוויר, חסרת תחושה מכדי לבכות, כך הניח. הוא הכיר את ההרגשה היטב."

ליבי באה במגע עם שתי דמויות חדשות שהופכות למרכזיות מאד בעלילה. 
אהבתי את העובדה שנכנסים לתמונה אנשים חדשים, אבל יותר מהכל אהבתי את הקשר ההזוי שיצרה הסופרת בין הדמויות בהתבסס על הקשר שלהן לליבי.
היא לקחה את זה למקום חולני, מעניין, דו פרצופי. הייתי יכולה לכתוב על הקשר המעניין בינהם סקירה נפרדת - אבל הבטחתי שאמנע מספויילרים וכך אעשה.

"מניסיוני... ההזדמנות היחידה שאישה רוצה לספר לך את 'הסיפור השלם' היא כשהיא רוצה שתקבל החלטה בהתבסס על רגש במקום על היגיון."

תסמונת שטוקהולם, או התאהבותה של ליבי בכיילב נשארת איתנה גם בספר הזה. שוב, לא נחסכת מליבי ההתמודדות הקשה מול השאלה "האם זו אהבה? או תסמונת התאהבות בשובה?". 
אנו עדים למאבקים פנימיים מעניינים מאד של ליבי עם עצמה. אבל מה שמיוחד פה, הוא שליבי לא משאירה את הדילמה הקשה הזו בליבה, אלא מעלה אותה בפניי כיילב. 

"בחושך, הוא פיתה אותי. לא רציתי שהפיתוי ייגמר."

לגבי התרגום, אני חושבת שבסך הכל נעשתה פה עבודה טובה. זה ספר לא פשוט והמשלב הלשוני התאים לדמויות.
הבעיה היא שהיו בספר המון שגיאות. הכוונה היא לאותיות כפולות, אותיות לא קשורות, מילים החוזרות על עצמן, השמטה של מילות קישור ועוד..
לדעתי מעבר נוסף על הספר היה פותר לפחות חצי מהבעיות האלה וחבל שזה לא נעשה. 

"הוא היה האיש שהציל את החיים שלי, והיחיד שהעמיד אותם בסכנה. ולבסוף, הוא עדיין היה האיש שתכנן למכור אותי כשפחת מין. כזונה."

אני ממליצה בחום על הספר הזה לאוהבי הז'אנר האפל.
יש פה חוויה אפלה מבין הטובות שיצא לי לקרוא.
הספר מספק סגירת מעגל נפלאה וסיפור מרתק שמתפתח למקומות שהפתיעו אותי מאד.

"אנחנו יתומים, כיילב. אנחנו יוצרים לעצמנו משפחות משלנו."

נהנתי מהקריאה, נהנתי מהכתיבה, 
בהחלט בחירה נהדרת של הוצאת אהבות.

מקווה שנזכה לקרוא עוד ספרים כאלה בז'אנר האפל.

"כיילב הרגיש שלא בסדר לפנטז על דברים כאלה — אבל לא היה אכפת לו. לא היו לו אלא הפנטזיות, ואותן איש לא יוכל לגזול ממנו."

הערה: סדרת "שבויה באפלה" מורכבת משלושה ספרים, אבל הספר השלישי נכתב כאפילוג לבקשת הקוראים - משמע, סיפורם של ליבי וכיילב מסתיים בספר זה ולכן ניתן לקרוא את הסדרה כ"דו" ולא כטרילוגיה.