יום רביעי, 27 במאי 2015

אהבה מכוערת - קולין הובר

**עדכון, הספר יצא בעברית בהוצאת כנרת זמורה ביתן** 

יש לי כל כך הרבה להגיד על הספר, על הסרט, על הקריאה ועל ניק.

אתחיל מזה שאגיד שאני לרוב לא קוראת באנגלית, תמיד העדפתי ספרות עברית ואני עושה שביכולתי על מנת לתמוך בה.
אמשיך לעבודה שאני אוהבת לראות סרטים, לפעמים יותר מלקרוא ספרים, בניגוד לרוב האנשים אני מאד אוהבת לראות עיבוד קולונעי של ספר שקראתי לא משנה עד כמה הוא נאמן למקור.
ואסיים בויידוי, אני לא אוהבת דוגמנים גברים, אני חושבת שכולם משעממים ונראים אותו הדבר לא משנה כמה ריבועים יש להם בבטן. אבל משומה ניק בייטמן לא נכלל בקטגוריה הזו..

ואז קרה השילוב המושלם:
ספר רומנטי של סופרת מצליחה + סרט עליו + ניק השחקן הראשי.

וכל זה נכלל בטריילר אחד, קטן, שגרם לי להניח בצד לרגע את העברית.

אז קראתי ספר באנגלית.....

היה נחמד לקרוא ספר ולדעת בדיוק איך הולך להראות הגיבור הראשי, אבל שמתי לב שהציפייה האינסופית לסרט פוגעת באובייקטיביות שלי.
אז בסיקור הזה אתאמץ מאד להיות כנה וישירה, ושניק יסלח לי על זה.

טייט, אחות שעכשיו בלימודיי אחיות מתקדמים עובר לגור עם אחיה הטייס לכמה חודשים עד שתוכל להסתדר. אחיה גר בקומפלקס של טייסים (גן עדן?). טייט מנסה להיכנס לדירתו של אחיה אך אדם שיכור מרוח על דלת הבית שלה והיא לא יודעת מה לעשות.
מיילס ארצ'ר (ניק), טייס שגר בקומפלקס הטייסים וחבר טוב של אחיה של טייט.
לא הייתי ממשיכה לספר לכם אבל אומרים את זה בטריילר אז...
טייט ומיילס עושים בינהם סוג של הסכם בו הם עושים סקס, אך ורק סקס. ההסכם מתחיל בצורה לא הדדית שטייט כבר יודעת שהיא רוצה יותר, אבל היא לוקחת את מה שהוא מציע ולא מבקשת מעבר.

למיילס יש שני חוקים:
* אל תשאלי אותי על העבר שלי
* אל תצפי לעתיד.

פה אני צריכה לעצור, ולהודיע לכם שאני כועסת. אני כועסת על טייט שנכנסה למערכת יחסים שכזו כאשר היא ידעה שאצלה יהיו מעורבים רגשות. אני כועסת עליה שהתפשרה, שוויתרה.
מתכון בטוח לרסק לב של ילדה בת 23 (אמרה הילדה שקטנה ממנה בשנתיים...).


I’m worried about me, too, Miles. But I want the here and now with you a whole lot more than I care about how it will affect me in the end


טייט מקריבה הכל. מיילס לא נותן שום דבר בחזרה.
הייתי מצפה ממני לשנוא אותו ולכעוס עליו כמו שכעסתי על ג'סי.
אבל קולין הובר הרבה יותר חכמה מזה.
בדרך כלל בספרים האלה, העבר של הגבר, זה שגורם לו להיות כזה שמוק, נחשף בסופו של הספר ואז אנחנו נהיות סלחניות ומוכנות להקריב הכל על מנת לתקן את הגבר המסכן שאימלל את הבחורה במשך ספר שלם.
אבל פה, יש דרך ייחודית מאד לסיפור הסיפור.
פרק אחד מההווה מנקודת מבטה של טייט, פרק אחד מהעבר של מיילס וכן האלה.. הסנכרון בין הפרקים מושלם.

כך שרגשות החמלה למיילס מתפתחים במהלך הקריאה.

זהו ספרה הראשון של קולין הובר שאני קוראת, כולם אמרו לי לא להתחיל איתו, שהוא מאד לא אופייני לה, אבל הסברתי לכם את הסיבות למה בחרתי דווקא בו...

I realized . . . just now . . . that God gives us the ugliness so we don’t take the
beautiful things in life for granted

אם לסכם את הספר,
קולין הובר יודעת לכתוב.
חלוקת הפרקים המקורית הצליחה לגרום לי להקשיב לדמות הגברית שאותה לרוב הייתי שונאת.
שם הספר מתאים לו בצורה מושלמת.
אבל.. הוא מבלבל, זה סיפור סינדרלה. סינדרלה שנתנה הכל עד שלא נשאר ממנה כלום. וזה מוצג כדבר חיובי.
הסיפורים האלה לא נגמרים כך לרוב במציאות. הם מסתיימים לרוב עם בחורה מרוסקת ולב שבור לרסיסים.
אז נחמד שזה כתוב בספר, אבל מבחינתי הזדהות היא הגורם המרכזי להנאה מספר, ופה לא יכולתי להזדהות עם אף דמות.

מה שכן חשוב לי לציין זה שהיא כותבת רומנטיקה מעולה. הסצנות הזוגיות שלהם לוהטות בטירוף, לא משנה כמה כעסתי על שניהם.


Love isn’t always pretty, Tate. Sometimes you spend all your time hoping it’ll eventually be something different. Something better. Then, before you know it, you’re back to square one, and you lost your heart somewhere along the way

זה הולך להיות סרט מעניין, לניק יש אתגר בתור מיילס ארצ'ר (איזה שם של טייס נכון?). יש לו דמות חצויה לשחק ואני סקרנית לראות איך הוא יתמודד איתה ואיך הבמאי יציג בסרט את העבר וההווה.

אבל כמו שאמרתי, ציפיתי ליותר אבל אני מודה באשמה שבאתי עם ציפיות הרבה יותר גבוהות מבדרך כלל.