יום ראשון, 3 במאי 2015

נדידת הדיונות באפריקה - רון דהן

אני באמת לא יודעת מאיפה להתחיל,
זו הפעם הראשונה שאני קוראת ספר סיפורים קצרים (אם נשמיט את המקראה בחטיבה).
למדתי המון על קריאה והתאהבתי בספר. את הסיקור הזה אחלק לכמה חלקים כי יש לי הרבה מה להגיד ואם לא אעשה את זה מסודר זה יאבד מערכו.

* הספר ודעתי עליו
* הסיפור האהוב
* איך זה לקרוא סיפורים קצרים

הספר ודעתי:

זהו ספרו השני של רון דהן שיוצא לי לקרוא, הראשון היה "בוא כמו שאתה", שאליו התחברתי מאד.
בכל הסיפורים הקצרים יכולתי לשמוע את קולו של הסופר, אמיתי, לא מתייפיף, קצת בודד, מספר לי הכל, בלי להתבייש או להסתיר. דבר שהרגשתי גם בספרו הראשון.

אין לתאר כמה ייחודי הדבר בעיניי. אני מרגישה הרבה פעמים שסופרים מנסים לזכות ב"רייטינג" ועל מנת לעשות זאת הם מוסיפים נפח לסיפור, הופכים אותו ללא מציאותי. פה המציאות היא המנחה, והקורא מתאים עצמו אליה.

הסיפורים הקצרים מגוונים מאד, חלקם גרמו לי לעצור הכל ולחשוב. אחרים התקשתי לעכל. הגיוון הזה הופך את הספר מתאים לקהל יעד רחב ומגוון אבל יותר מהכל, לאנשים שאוהבים לחשוב.

רון לא מעניק לקורא את הפואנטה על מגש של כסף, וזה מדהים בעיניי. הרגשתי שמוצגות לי דילמות, סיטואציות ועובדות ברמה גבוהה מאד ושהניתוח שלהן מוטל עליי.

נקודה נוספת, אפשר לא לקרוא לפי הסדר, וזה בסדר. חוץ מהסיפור האחרון שמחולק ל3 חלקים, "המדריך לחיים הטובים", בין הסיפורים האהובים עליי, המסופר בציניות מעניינת ומתעסק באבא שאיבד את בנו ומגלה דברים על עברו דרך בחורה מסתורית. השאירו אותו לסוף! הוא סגירה מעולה לספר הזה.

סיפור נבחר:

הסמוראי,  כאן לדעתי התערבה יד הגורל, הגעתי לסיפור הזה בבוקר שלפני ערב יום הזיכרון. הסיפור מספר את סיפורם של שני חיילים בזמן מלחמת לבנון.
אולי העובדה שהייתי חיילת בתקופה של צוק איתן ושחבריי הם בין הלוחמים שלחמו בעזה היא שגרמה לסיפור הזה לחלחל לי עמוק לתוך הנשמה.
כמו שאמרתי, אמת ומציאות הן מה שמנחות את הסיפור.
מתואר שם הכל בלי להאיר את הלוחמים באור "הגיבורים", השעמום, ההמתנה, חוסר הוודאות והשיחות בין הלוחמים שספק מבינים את הסכנה הנשקפת לחייהם.
הסיפור הזה גרם ליום הזיכרון להתחיל יום אחד קודם. 

שם הפואנטה יחסית ברורה אבל עדיין מצריכה המון מחשבה. זה סיפור מדהים שמציג את הצבא, המלחמה והחיילים הלוחמים באור אמיתי. לא גיבורים, בני אדם צעירים עם אחריות עצומה עליהם.
הוא הסיפור השני בספר והאהוב עליי מבין כולם.


איך לקרוא ספר סיפורים קצרים:

מילת המפתח היא לדלג. שמשהו לא מתאים בדיוק, פשוט דילגתי וחזרתי שמצאתי את הזמן הנכון. זמן נכון הוא הכרחי!
בספר הזה הסיפורים עוצמתיים מאד, מעוררים מחשבה. דבר שמצריך עיכול של הסיפור. לא הייתי רגילה לזה, אני רגילה לקרוא ברצף עד שנגמר.
אז למדתי לתת לעצמי את הזמן, לקרוא ספר נוסף במקביל או לזפזף בטלוויזיה אבל לא משנה מה - לא לרוץ! יש המון מידע לעכל ואסור לו לאבד מערכו.

נקודה לקוראי הדיגטלי,
עבר המון זמן מאז הפעם האחרונה שהחזקתי ספר מודפס בידיי, בכנות לא כל כך התגעגעתי. אבל דווקא פה פתאום רציתי להרגיש את הדפים.
שספר מכיל בתוכו מגוון של סיפורים,  בנושאים שונים ואורכים שונים, האופצייה לדפדף יכולה להוסיף המון.
מצאתי את עצמי מדפדפת בדפי הספר הדיגיטלי ובודקת האם אורכו של הסיפור מתאים לנסיעה באוטובוס למשל, או לקטע שקוראים לפני השינה, במקרה הזה הייתי רוצה להחזיק את הספר, גם כדי לקבל הערכה וגם כי יש לו כריכה מדהימה :)


לרכישת הספר דרך אינדיבוק - קיים דיגיטלי ומודפס