יום רביעי, 13 במאי 2015

כל הרומנטיקה הזאת...

כשפתחתי את הבלוג קראתי לו "ספרים וקצת מעבר" בהנחה שאת החלק של ה"קצת מעבר" אני כבר אמצא..

זה הפוסט הראשון שלי שלא קשור ישירות לספר אלא לקבוצה מדהימה של נשים שאוהבת ספרים.

למי שלא יודע, הספרות הרומנטית תפסה תאוצה בשנים האחרונות בארץ שלנו (ומין הסתם גם בעולם). לראשונה נפתח דף פייסבוק/בלוג העוסק בספרות הזו, שכיום מכיל כ6000 עוקבות(!!), הלוחשות לספרים.
* למי שלא מכיר/ה מדובר בעמוד המסקר את הספרות הרומנטית, הרבה ספרים באנגלית מסוקרים שם (ברמה מאד גבוהה) , מידע נדיר ויקר ערך שלא מצאתי לו חלופה בשום מקום אחר.

אני הגעתי לספרות הרומנטית לגמרי במקרה כאשר קיבלתי ספר כמעט בחינם בסטימצקי (ובתקופה ההיא ובכלל - פשוט לא הייתי קוראת).

אז אחרי שסיימתי אותו עם פרפרים בבטן הדבר הראשון שעשיתי היה לחפש אותו בגוגל, הגעתי לעמוד הספר בפייסבוק, משם ללוחשות לספרים ומשם לשלל של קבוצות פרטיות ואישיות של בנות שאוהבות את הז'אנר.

נוצרה קהילה חמה, אוהבת ומגובשת של נשים בעלות תחום עניין שהיה מאד פרטי ואישי.
הכח המטורף של הקהילה הזאת אפשר לסופרות עצמאיות לפרוץ לשוק ע"י שיווק בקבוצות שקיבלו את כולן בזרועות פתוחות ומפרגנות (לדוגמה, ג'וד צ ואורית פיטקין).
הקהילה המגובשת הזו, נותנת במה להוצאות ספרים קטנות וחזקות כמו למשל הוצאת אהבות.

בנוסף, הספרים הדיגיטליים נכנסו לחיינו (כיום אין לי בכלל ספרים מודפסים) רבי המכר באינדיבוק הם כמעט תמיד רומנטיים. 
אנחנו קהילה אדירה. ואני לא מכירה אף ז'אנר שהקוראים שלו מגובשים כל כך.

דבר אחד שהיה חסר כדי להשלים את הפאזל היה האיזון בין הפרטיות (הקבוצות האישיות שלנו, שאותן אנחנו לא משתפות לציבור וחושפות שם הכל) לבין החשיפה לציבור. שתיהן חשובות באותה המידה.

נתקלתי בהמון חוסר מודעות לז'אנר שלנו כאשר כתבתי סיקור זועם על הגבר הזה בקבוצת סקירות ספרים.
היו שם שאלות כנות ואמיתיות של גברים, למה הז'אנר הזה יוצר אפקט שכזה?, היו שם תשובות כנות של סופרות, קוראים וקוראות. ואז הבנתי - הגיע הזמן לחשוף קצת יותר ממה שנהגנו.

אז ממש לאחרונה קבוצה שהייתה סגורה לחלוטין הפכה לציבורית.
על מנת לפנות לקהל רחב יותר, על מנת לגבש יותר והכי חשוב - על מנת לעלות את המודעות של הציבור לכח העצום שיש לנו פה.

אז הנה לינק לקבוצה, כל אוהבות הז'אנר זה מקום חם ופתוח. אני ממליצה עליו בחום.



ועוד כמה מילים,
יש פה אחווה ולא תחרותיות. יש פה קבוצות סגורות ופתוחות, כל אחת עונה על אינטרס אחר, צורך אחר. הכל מלא פרגון ואהבה.

אני גאה להיות חלק מקבוצת הקוראות האדירה של הז'אנר הזה.

מי ייתן ונמשיך לפרוח, להצליח, להתפתח ולהתקדם.

אוהבת :)

לקינוח, אני מצרפת קולז' מקסים שהכינה דנה לדרמן אזולאי, מנהלת הקבוצה הפתוחה.
המלצה על הבלוג שלי ועל הקבוצה החדשה שלה באותו הפוסט בהוצאת אהבות, התרגשתי נורא לראות את זה, מקווה שגם אתן.