יום רביעי, 20 במאי 2015

קרוב רחוק - אבי גלינס

 *לסיקור על הספר הראשון בסדרה, קרוב מידיי*

את הספר הראשון בסדרה, קרוב מידיי, אהבתי מאד.
הגיבורה הראשית של הספר, בלייר, היא אישה חזקה ויוצאת דופן שנשארה לבדה בעולם אחרי שאיבדה את אימה ואחותה. אביה של בלייר עזב אותה והתחתן עם אשה אחרת, אימו של ראש פינלי.
בלייר וראש נפגשים ומפה מתפתח סיפור אהבה סוחף..
כןכן, סיפור אהבה בין אחים חורגים.

הספר הראשון השאיר אותי עם פרפרים בבטן. הוא הסתיים בצורה דרמטית וקורעת לב, אבל גרם לי להעריץ את בלייר אפילו יותר.

הספר השני מתחיל בדיוק איפה שנפסק הראשון אך הפעם מסופר מנוקדת הראיה של ראש ושל בלייר. כבר אמרתי את זה בעבר על שבויה בידך שאני לא אוהבת לשמוע את מחשבותיו של הגבר אחרי שקראתי ספר שלם מנקודת מבטה של האישה. זה הורס את המיסתורין.

ראש נשמע עכשיו כמו גבר חלש מאוהב ונואש וזה קצת אכזב אותי.

אני חייבת לציין שלסופרת לא הייתה ברירה במקרה הזה, כי ראש ובלייר נמצאו במקומות רחוקים זה מזה ועל מנת לקדם את שני קווי העלילה היא הייתה חייבת לספר את הסיפור גם מנקודת מבטו של ראש.

הפרקים קצרים מאד, משהו שאני אוהבת כמו למשל באחרי ש.. . אבל לצערי, כמו שאמרתי על הספר הקודם, גם הספר הזה קצר מידיי בעיניי.

הספר הזה נפתח באירוע שמשנה את כל המצב. בלייר נותרת חסרת אונים ונאצלת לחזור לעירו של ראש עם בתי חברתה.

ראש התגעגע לבלייר בצורה נואשת והחזרה שלה החדירה בו תקווה שעוד ניתן להחזיר אותה אליו. הוא עושה כל דבר שהיא מבקשת, נותן לה מרחב מחייה ולא לוחץ.
הוא הופך להיות הגבר המושלם והאקשן במערכת היחסים שלהם יורד מעט.

האקשן הפעם מגיע משני מקומות אחרים, הראשון הוא האירוע שקרה לבלייר (לא מגלה לכם) והשני הוא לא אחר מאשר אחותו של ראש, נאן, ששונאת את בלייר שנאה קשה שהלכה והתחזקה במשך השנים (מגלים את הסיפור המלא בספר הראשון).

בשורה התחתונה, הספר הזה היה פחות טוב בעיניי מהראשון.
לא אהבתי את נקודת מבטו של ראש.
לא אהבתי את הזרימה הנוחה מידיי של הקשר שלהם.

מה שכן, אבי גילנס יודעת לכתוב.
היא הצליחה לרתק אותי, לקחו לי יומיים והספר נגמר.
אני עדיין אוהבת מאד את הדמות של בלייר וכיאה לסופרת, בסיום הספר שוב מתגלה סיפור מפתיע שמשנה את התמונה הכללית.

אני מחכה מאד לספר השלישי, אך לא כמו שציפיתי לספר הזה.

לסיקור שלי על הספר הראשון בסדרה "קרוב מידיי"