די כבר עם השקרים שלך - פיליפ בסון

★★★★
אהבה ישנה שהשפיעה על חיים שלמים.
בשלוש מילים: כנות, והרבה ממנה. 
במילה אחת: וואו.
"הוא אומר: החלטתי לא לאהוב עוד גברים, אבל אתה מצאת חן בעיניי."

על הספר:
פיליפ בסון מתאר בספר אירוע שקרה כאשר היה נער בשנות ה80 בצרפת. הוא מספר לנו על אהבת נעוריו, תומא, הגבר המסתורי ויפה התואר, הבחור הלא מפוענח שעורר את סקרנות הבנות. 
פיליפ הוא סופר מצליח בצרפת, אך נראה שמפגש אחד עם אדם מהעבר הצליח לזעזע את עולמו. הוא מחליט להפסיק לשקר (כי בעיניו, סופרים תמיד משקרים), להוריד את המסכות ולכתוב ספר על עצמו. בלי מטפורות ובלי דימויים הוא חושף לפנינו בכנות נקייה עד כאב, סיפור שמתעלה על המציאות.

"הוא אומר שאינו יכול עוד להיות לבד עם הרגש הזה. זה פוצע אותו." 

דעתי עליו:
את הספר התחלתי לקרוא מבלי לקרוא את התקציר, הכריכה משכה אותי והעובי של הספר (160 עמודים מודפסים) גרם לי לתהות, כמה עלילה אפשר להכניס בכל כך מעט מקום?. הגעתי לספר חסרת מושג לחלוטין, אפילו לא ידעתי שמדובר בסיפור אוטוביוגרפי
לא לקח זמן רב להבין שמדובר בסיפור אישי ואמתי של הסופר, אך מההקדשה התקשתי להתעלם "לזכרו של תומא אנדרייה (1966-2016)".

יום אחד, בכיתה יב, ניגש אל פיליפ תומא אנדרייה ומציע לו להיפגש. פיליפ כבר מכיר את עצמו ויודע שהוא נמשך לגברים, הוא גם יודע שהוא נמשך לתומא אך מעולם לא ניחש שתומא אוהב וגברים ובטח שלא ניחש שהוא ימשך דווקא אליו.

"והתשוקה, היא לא נכבית כמו גפרור שנושפים עליו, היא נאכלת. לבסוף ויתרתי. "
מה אהבתי:
הכתיבה, מצאתי את עצמי מתמוגגת מהמילים של הסופר המוכשר הזה. דיברנו על כנות, אבל יש הבדל בין כתיבה כנה לכתיבה ללא מסיכות. פיליפ הבטיח שיסיר את המסכות והוא מספק לנו ספר עשיר בתחושות, ברגשות ופחות באירועים. הוא מתאר אירוע לא כל כך גדול (היכרות, רומן, אהבה ישנה) אך הוא מצליח להעביר אותנו במסע הזה דרך תחושות. הכתיבה מינימליסטית, לא מקושטת, נקייה ועדיין כל כך חודרת.


" אתם כבר יודעים שנהגתי להמציא כל הזמן, ושהשקעתי כל־כך בדמיון, במראית עין, עד שבסוף האמינו לי (אני עצמי התקשיתי לא פעם להבחין בין אמת לבדיה). מאוחר יותר, הפכתי את התכונה הזאת למקצוע, ונעשיתי סופר. "


הרלוונטיות, פיליפ מציג עצמו כאדם השלם עם נטיותיו המיניות, אך מנגד הוא מציג לנו את תומא, שיודע שהוא אוהב גברים, אבל יודע להתעלם מזה, לשקר לעצמו ולסביבה. הוא מציג בצורה כל כך כואבת את המחיר הכבד שמשלמים על שמירת סוד, את האובדן הכבד של תומא בתהליך של הכחשה כואבת. הוא מציג בצורה מדויקת עד כאב את העובדה שפשוט אי אפשר לברוח מעצמך.

"הוא שיקר לעצמו זמן רב מדי, הוא חייב היה לחיות בשלום עם עצמו, ללא דיחוי." 

התיאורים (בכל זאת, מדובר בשני גברים), לכל החרדים לתיאורים הומוסקסואלים בספרים, אני יכולה להרגיע אתכם (למרות שאני ממש לא נמנית עם החרדים), יש בספר תיאורים, מעטים, עדינים וכל כך נכונים. הקשר הפיזי בניהם והתיאורים שלו מאד חשובים לקידום העלילה ולאופי הסיפור. כפי שאמרנו, מדובר בתחושות ופיליפ לוקח אותנו אל מקום בו אנו מבינים שהצורך במגע מיני עם גבר, הוא לא צורך גופני בלבד. הוא היה רגשי, השלמתי, המקום בו הם יכלו סוף סוף להיות עצמם. 

"האם שמתם לב איך הנופים היפים ביותר מאבדים מן הניצוץ שלהם מרגע שהמחשבות שלנו מונעות מאיתנו להתבונן בהם באור הנכון?"

הכנות, פיליפ הבטיח שלא ישקר, אבל הוא לא הכין אותי לכנות עמוקה כל כך, ליכולת שלו להודות כשטעה, להציג את עברו בצורה כל כך לא זוהרת. הוא מקפיד להיצמד לאמת, הוא מקפיד לדייק בתאריכים, בפרטים הקטנים, אבל לא מדובר ביומן אישי מלא בתיאורים מייגעים - הוא מצליח להפוך את כל הפרטים הרבים לעלילה מעניינת שכתובה למופת. מצאתי את עצמי אוהבת אותו יותר ויותר (יכול להיות שגם מתאהבת). הוא הצליח לסקרן אותי, לדבר אל מקום מאד מיוחד בלב שלי.
האמת לא יוצאת רק בתיאור הרומן הנערי שלו, אלא בכמה השפעה הייתה לרומן הזה על חייו.

"יכולתי להתחרט אילו הייתה לי ברירה. אבל לא הייתה לי ברירה."

מה לא אהבתי:
זיכרונות, פיליפ נוטה להיסחף לזיכורנות, אירוע שמזכיר לו אירוע אחר שבסופו של יום מתאר את תחושת הנטישה שהגיש באותו הרגע (דיברנו על תחושות לא?). הזיכרונות האלה לקחו אותנו לילדותו, להווה, לעבר ועזרו לנו להכיר את פיליפ ואת אופיו. לעיתים מצאתי את הגלישה לזיכרונות מעט מעיקה ומעייפת. חשוב לציין שזה לא קרה הרבה, אך עדיין קרה.

"הוא אינו חייב לי דבר; הקשר שלנו מבוסס על כך, סירוב לכל מחויבות שהיא"

ההקדשה, לאורך כל הספר תהיתי האם ההקדשה הורסת לי את הספר, האם ההקדשה שקולה ללפתוח ספר ולקרוא את העמוד האחרון בו. החדשות הטובות הן, שהסוף עדיין הצליח לטלטל אותי לגמרי. החדשות הפחות טובות הן, שבסופו של יום הייתי מעדיפה לא לקרוא את ההקדשה לפני שקראתי את הספר.

"אני אגלה שהספרים יכולים לדבר עליי, במקומי"

היעדר היכרות עם הסופר, מפני שזהו סיפור אוטוביוגרפי, פיליפ מדבר רבות על ספריו. הוא סופר נפלא וחבל שלא יצא לי לקרוא את ספריו לפני שהגעתי לספר הזה. 

"אתה עומד לכתוב את הסיפור הזה, לא כך? לא תוכל להתאפק.
אני חוזר ואומר שלעולם איני כותב על חיי, שאני כותב רומנים.
הוא מחייך: זה עוד אחד מהשקרים שלך, לא?"

לסיכום,
ספר מטלטל, כתוב נפלא, מתורגם נהדר ועוסק בתכנים בעלי חשיבות רבה.
הוא כתוב בצורה מינימלסיטית ומרתקת.
מדובר בסיפור אמתי שכאשר סיימתי לקרוא אותו תהיתי, איך דברים יכלו להסתדר כפי שהסתדרו?
זה ספר שבהחלט לא הולך לצאת לי מהראש בזמן הקרוב.
ממליצה בחום.


לרכישת "די כבר עם השקרים שלך":


והנה כריכת הספר המקורית, בצרפתית, עם תמונה של תומא, סוג של סתירת לחי שמזכירה שהכל באמת סיפור אמתי.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

חצר של ורדים וקוצים (חצר של ורדים וקוצים #1) - שרה ג'יי מאס // (A Court of Thorns and Roses #1) A Court of Thorns and Roses

הרעיון שהוא אתה - רובין לי // The Idea Of You - Robinne Lee

חצר של ערפל וזעם (חצר של ורדים וקוצים #2) - שרה ג'יי מאס // (A Court of Thorns and Roses #2) A Court of Mist and Fury