יום שלישי, 7 ביוני 2016

הזיפים של לזרוס - לימור מויאל

אחד הדברים האהובים עליי ביותר, הוא לסיים ספר טוב, עם חיוך ענק ולרוץ למחשב לכתוב סקירה.
זה בדיוק מה שאני עושה עכשיו :)

על מה הספר?
לביא, אב חד הורי וצלם דוקומנטרי שכרגע עוסק בצילום נושא דוקומנטרי חשוב מאין כמוהו - חתונות, נקרא למשימה חדשה וחריגה. הוא הולך לתעד חפירה ארכיאולוגית בקיסריה.
מנהל החפירה הוא הדוקטור לארכיאולוגיה, בז ציטרונבאום, שנחוש בדעתו להוכיח השערה שאם תברר כנכונה, תשנה לחלוטין את כל מה שידוע על ההיסטוריה היהודית בתקופת בית שני.

"הוא לא יכל להרשות לעצמו דיכאון, דיכאון הוא פריבילגיה ששמורה לבעלי יכולת"

לבז עבר קשה וכואב, עבר שמשתלט על ההווה ומשחיר כל דקה בעתיד. שום דבר לא הכין את בז ולביא למפגש הזה, לחפירה הזו, שתחפור לא רק באדמה, אלא גם בנפשם ותביא לתוצאות לא צפויות.

"הוא תהה מדוע אין לו כנפיים כשהוא כל כך רוצה לעוף.
הוא תהה מדוע הוא מתקשה ללכת כשהוא כל כך רוצה לרוץ.
הוא תהה מדוע העיניים שלו כבויות ויבשות כשהוא כל כך רוצה לבכות."

מה חשבתי עליו?

זהו ספרה השני של לימור מויאל שאני קוראת, מיותר לציין כמה אהבתי את ספרה הראשון
הספר הזה התעלה בכמה וכמה רמות על כל ציפייה שהייתה לי. יותר מהכל, הוא הפתיע אותי.

אתחיל מהדמויות בסיפור, לכל דמות תפקיד חשוב בקידום העלילה, הדמויות עגולות ומרתקות. החל משני הגיבורים הראשיים, בז ולביא, שריתקו אותי בכל מילה ומשפט ועד דמויות המשנה, למשל צוות החפירה של בז, צור חגי ומיכל. כל אחד תרם גוון שונה למרקם האנושי המדהים שקיים בספר, הם ידעו להגיד את הדברים הנכונים, הוסיפו לעומק של הדמויות הראשיות ובכללי, אהבתי אותם מאד.

"אני מאמין שיש רוע בכל אחד מאיתנו. מילגרם, הסוציולוג, הוכיח את זה בניסויים שלו. אני מאמין שבכל אחד מאיתנו קיים גרעין של רוע טהור ומזוקק שמרוסן על ידי החברה, החוקים והתרבות. אבל הוא תמיד שם, ולפעמים, כשמתקיימים תנאים מסוימים, הוא מתפרץ," 

אמשיך לעלילה המקורית והמחקר המדהים, בספר ישנם תיאורים רבים המתארים את כל הקשור בארכאולוגיה, התיאורים מרתקים, כתובים בצורה ברורה ומפורטים במידה הנדרשת. הרגשתי שהטקסט שאני קוראת אמין ומרתק. החל מתיאור של שלבי החפירה, למעבדה באוניברסיטת תל אביב, למחקרים שונים ואנשי מקצוע שלימדו אותי הרבה. עבודת המחקר המדהימה של הסופרת ניכרת בכל שלב והסבה לי אושר רב כקוראת.

"המוות הוא תומך נלהב בשוויון הזדמנויות. הוא לא פסח על איש ולא עשה הנחות."

בז, גיבור עמוק ומורכב. דיכאוני ושאפתן. אדם שהייתי חוששת בהתחלה ממפגש עימו במציאות. הסופרת הציגה את בז בדרכים מקוריות ומעניינות ששמרו על המסתורין שלו. למשל, אופיו של בז משתקף דרך שיירת נמלים שחיה בביתו. בז הוצג בדרך עקיפה ואלגנטית, כזו שמשאירה לי, הקוראת, מקום למחשבה ולדמיון.

"לרגע חשב לביא שהגילוי שלשמוק הזה יש גם צד רך ואנושי מרענן, אבל אז נזכר לביא שגילויי האנושיות האלה הופנו לבור שטרם נחפר והוא חשב שעצוב שזה מה שמעורר את האיש"

לביא, אין ספק שלביא הוא הדמות האהובה עליי בסיפור כולו. לביא אדם מדהים, כנגד כל הסיכויים, לביא הביא ילדה לעולם והוא מגדל אותה לבדו באהבה עצומה. הוא מסתגל לסביבה בה הוא נמצא, מקרין אור על הסובבים אותו ולובש חולצות קורעות מצחוק.

השילוב בין לביא ובז היה כמו לחבר אש וקרח. אך להפתעתי הרבה, החיבור זרם, עניין ולא הפסיק להפתיע.
מערכת היחסים שנוצרה בניהם ריתקה אותי. 

"אף שציפה לפגוש עוף מוזר, לביא לא חשב שיפגוש עוף דורס."

סצנות הסקס, לא היו רבות כאלה - וזה נפלא. אבל אלו כשהגיעו הסצנות הן תוארו בצורה כה נקייה, עניינית ומדוייקת. נחשפו אליי הפרטים העדינים שנוגעים בנשמה ומראים פאן עמוק ואחר של סצנות מהסוג הזה. היו לי פרפרים בבטן וכל כך נהנתי.

"הדרך הטובה ביותר להתגבר על פיתוי, היא להכנע לו"

לסיכום, הספר הזה מעולה
כתיבה מדהימה, שילוב מדוייק בין כל המרכיבים ליצירת יצרה מופלאה.

רוצו מיד לקרוא אותו!
וברגע שהספר יהיה בידכם, פתחו את תוכן העניינים ותהנו משמות הפרקים המבריקים בעיניי.
מחכה לכם חוויה משובחת.

קריאה מהנה :)