המלאך - טיפאני רייז // The Angel - (Tiffany Reisz - The Original Sinners, #2)

★★★★☆
מצאתם אותי בסוף הספר הראשון מעולפת, נפעמת וקצת מגמגמת. חיפשתי נואשות מילים להסביר על העולם השונה, הסוטה שהסופרת הצליחה לבנות. רצתי לקרוא את הספר השני, מוכנה לכל מה שלסופרת המחוננת הזאת יש להציע - קצת התאכזבתי.



על הספר:
שנה לאחר שהסתיימה העלילה של הספר הראשון, כתבת עקשנית בשם סוזן קנט, מקבלת טיפ אנונימי המדווח על ניגוד אינטרסים אצל הכומר סורן. עם המידע המועט הזה, היא יוצאת למסע של חקירות, החושף שלדים מזעזעים מעברם של הגיבורים
במקביל, נשלחת נורה ל"חופשה" בביתו של גריפין, הפלייבוי העשיר והפטפטן שפגשנו בספר הראשון. היא נשלחת לשם כדי להרחיק אותה מהחקירות אבל גם כדי לאמן את מייקל, הסאב החדש שפגשנו בספר הראשון.


את הספר שמעתי באודיו באנגלית
דעתי עליו:
אתחיל מהחלק הפחות טוב - בניגוד לספר הראשון, שם התקשיתי למצוא משהו שלא אהבתי, פה היו לא מעט דברים שהפריעו לי.
האווירה של הספר כל כך שונה מהאווירה של הספר הראשון. יש תחושה של "שבירת דיסטאנס" בין הגיבורים לקוראים. המסתורין נעלם, האווירה משוחררת מדי והקונפליקט הגדול של הספר הראשון נשאר מאחור בלי להשאיר עקבות.

הקצב של העלילה הפך לאיטי. סוג של נח על זרי הדפנה. דברים במקומם ואנו זוכים לסוג של שלווה. הבדל של שמיים וארץ מהסדום ועמורה של הספר הראשון. רק אחרי 5 שעות וחצי של האזנה (מתוך 12) העלילה התחילה לזוז. כשזה קרה - פגשתי שוב את הסופרת המחוננת מהספר הראשון.
משם... זה המשיך והמשיך, מערבולת חולנית של דברים מהעבר, תגליות מהעבר, מהווה, מערכות יחסים שוברות והטאבו הכי קשה שיצא לי לקרוא.

טאבו, כל כך הרבה ממנו. בספר הראשון חשבתי שלהיות כומר זה טאבו, ואז נכנס לתמונה ילד בן 15 ואמרתי טוב... זה טאבו. אבל שום דבר לא הכין אותי להלם של הטאבו בספר הזה.

הספר הזה מתעסק בעבר. החקירות של סוזן הן רק כלי של הסופרת לחשוף את העבר הקשה של הגיבורים (ולא, לא מדובר באקסית ששברה להם את הלב, אלא בהרבה יותר מזה). כל חשיפה של פרט מהעבר מוסיפה רובד נוסף של עומק לסדרת הספרים המופלאה הזאת.

הבעיה הייתה ההווה, שהיה סוג של משכך כאבים אחרי החשיפות הקשות מהעבר. אבל מדובר בסיפור צד נחמד ולא יותר מזה. סיפור הכשרה של סאב חדש. כל פעם כשהגיע קטע מהווה, חכיתי שהוא יגמר. זה פשוט לא היה מספיק טוב, לפעמים אפילו משעמם. אנו נחשפים לפיסות מאד מדודות מהעבר, לפעמים מספיק לשמוע משפט יחיד, או להחשף לתמונה ישנה - והכל משתנה. ואז מגיע רצף ארוך ומייגע של הווה.

אז טאבו וישראל,
על הספר הראשון כתבתי שאני לא בטוחה שיש הוצאה אמיצה מספיק לתרגם אותו, ואז גיליתי שיש הוצאה שמתרגמת אותו. בספר הראשון, חששתי שהאלימות הקשה תבריח את הקוראים, חששתי שהיעדר מערכת יחסים מונוגמית תקשה על הקהל. בספר הזה יש טאבו. הרבה ממנו. ואני מקווה שהקהל הישראלי יעמוד בו.

החלק הכי קשה בהתמודדות עם הטאבו בספר הזה, הוא שהדרך בה הסופרת מספרת לכם עליו, תרגום לכם לחשוב שהוא בסדר. ואז יתחיל קונפליקט פנימי, ושיהיה לכם בהצלחה.
הכתיבה שם היא לא פחות מגאונית,
בסוף הספר סוף סוף הצלחתי לגבש עמדה,
אין ספק שהוא פחות טוב מהספר הראשון. 
השיאים בספר הם גילויים קשים מהעבר, כאלה שהצליחו להשאיר אותי ללא מילים,
אך לצערי, בינהם הקטעים יבשים ולא מספקים.
אחת התגובות על הסקירה הקודמת שלי הייתה שבסדרה הזו השלם עולה על סך חלקיו, לכן אני ממשיכה לספר השלישי.
בסופו של יום כן נהנתי, פשוט לא כמו מהספר הראשון.
קצת פחות מ4 כוכבים.


לעמוד הסדרה בגורידס (לא להיבהל, יש שם הרבה נובלות)

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מאחורי עיניה - ביקורת סדרה (מבוסס על ספרה של שרה פינבורו)

Us - אל קנדי & סרינה בואן (Elle Kennedy & Sarina Bowen- Him #2)

חול טובעני - QuickSand - ביקורת סדרה