יום שלישי, 6 באוקטובר 2015

ליפול לתוכנו - ג'סינלדה ויילדר


ליפול לתוכך היה בדיוק מה שהייתי צריכה, רציתי ספר שיגע לי עמוק בנשמה, במקומות כואבים ועצובים והוא עמד במשימה בצורה הטובה ביותר.
ליפול לתוכנו הגיע מהר מאד, ספר המשך לא ישיר - על דמויות אחרות. 
היו לי ציפיות גבוהות, שהספר לא עמד בהן - אבל אין ספק שבכל זאת מדובר בספר נפלא.

על מה הספר?
הספר מספר על בקה, חברתה הטובה של נל, הגיבורה הראשית מהספר הראשון. בתחילת הספר הקודם, נל משדכת בין ג'יסון לבקה - הגיבורים הראשיים של הספר הזה.
הוא מתחיל בדיוק באותו מקום בו התחיל הספר הראשון ומסופר מנקודת מבטם של בקה וג'יסון.
בקה, בחורה שקטה והישגית שחיה עם הוריה המאד שמרנים וג'יסון, שחקן פוטבול מוצלח שמסתיר סוד כואב - הוא ילד מוכה.
הספר לא עוקב רק אחרי הזוגיות שלהם אלא גם אחרי החיים האישיים של כל אחד מהם. לכל אחד מהגיבורים סיפור עשיר ומרתק לא פחות מהפאן הזוגי.


"אני לא לבד - האמת היא שהתיידדתי עם בדידותי"

דעתי עליו:
זה לא שקר שהגעתי עם ציפיות גבוהות, רציתי להרגיש את הבטן שוב מתהפכת מכאב, רציתי להזדהות, רציתי להרגיש. 
הזוגיות של בקה וג'יסון שונה מאד מהזוגיות של נל וקולטון. אהבתי את זה מאד. חוסר הדימיון הזה הצליח לגרום לי לפתוח דף חדש ולהימנע עד כמה שניתן מהשוואות בהיבט הזוגי.
בניגוד לספר הקודם, הספר הזה מכיל המון סצנות מיניות. יש לזה מטרה, אלו לא סצנות שמוצגות לשווא. מעבר להפרדה שזה יוצר בין שני הספרים, בקה היא בחורה בעלת דחף מיני מוגבר, הדחף מגיע ממנה ולא מג'יסון - זה דבר שלא נתקלתי בו עד עכשיו בספרים מהז'אנר והיה נחמד לראות אישה ששולטת על מנת לספק את צרכיה ולא את צרכי בן הזוג.
כמו בספר הקודם, גם פה התמימות של הקשר הראשון מוצגת באופן מפורט ומעורר הזדהות. סופרים רבים נוטים לדלג על השלב הזה (ראו ערך: 50 גוונים) ולקפוץ ישר לעיקר. הסופרת מתעכבת על כל פרט, כמו מה ללבוש? איפה? החששות והשאלות. מעבר לייחודיות של הפירוט הזה הוא גם מקסים ומלא חן בעיניי.
בקה ונל חברות טובות, לכן אנו זוכים להצצה לסיפור של נל מזווית ראיה שונה לחלוטין. הסופרת הצליחה לספק את הצצה הזו באופן מושלם, לא היו חזרות אלא חידושים, סצנות שהושמטו מהספר הקודם והאירו אותו באור שונה.
הספר ממשיך אחרי הנקודה בה נגמר הראשון ומאפשר סוג של סגירת מעגל לשני הסיפורים יחד.


"אנחנו יכולים לבחור מי אנחנו רוצים להיות"

לא אהבתי שבסצנות שהוצגו נל וקולטון בקה וג'יסון הפכו לסוג של קישוט. נראה היה שהסופרת מעדיפה את הזוג הראשון על השני וכאשר נחשפנו לסצנות משותפות העיקר לא היה הזוג אחריו עוקב הספר.
כמו שאמרתי על הכריכה של הספר הראשון, היא מציגה את הספר כספר רומנטי-אירוטי, ולמרות ריבוי קטעי הסקס מדובר בספר שהוא הרבה מעבר לזה (חשוב לציין שהכריכה מאד דומה לכריכה המקורית שבחרה הסופרת).
נקודה נוספת שהפריעה לי גם בספר הראשון, תרגום שמות השירים לעברית. למוזיקה תפקיד חשוב בספרים בסדרה, היא משלימה פערים ומעבירה רגשות אבל כקוראת התקשיתי לזהות שמות של שירים כמו:
"אל העולם הבא" = Kingdom Come
"נקמה מורעלת" = Ten Cent Pistol
לגבי הנושאים הכואבים שהספר מתמודד אתם, כבר ציינתי שהסופרת ניחנה בכשרון מדהים לתאר רגשות של אובדן וכאב. התיאורים שלה חודרים עמוק לתוך הנפש ושורפים אותה מכאב והזדהות. התיאורים היו מצוינים גם פה. הבעיה שלי הייתה דווקא עם הטרגדיות שהיא בחרה. הרגיש לי שהיא חוזרת על הספר הראשון, הדרמות והקשיים כמעט זהים ולכן לא הפתיעו אותי כמו שציפיתי. אומנם דרכי ההתמודדות של הגיבורים שונות לחלוטין אבל לא חסרות טרגדיות בעולם ולא אהבתי את העובדה שהן היו זהות בין שני הסיפורים.
הרגשתי שמינון הטרגדיות מוגזם ושהן לא מספיק מקוריות כדי לרגש. גם התיאורים המעולים של הסופר לא הצליחו לחפות על החזרתיות ובעיניי זה פספוס של פוטנציאל אדיר.

עדיין אין ספק שמדובר בספר מעולה של סופרת מעולה.
אבל לפחות בעיניי, הראשון יותר מוצלח.

אני סקרנית לגבי הספר הבא בסדרה, מי יהיו הגיבורים ומה יעלה בגורלם.

לסיכום, 
אני חושבת שהוצאת מודן עשתה בחירה מבריקה עם הסדרה הזו. 
לצערי, אין עוד סדרה מתורגמת בז'אנר הזה שנוגעת במקומות כואבים כאלה, שחודרת עמוק לנשמה וללב.