יום שני, 30 במרץ 2015

אחרי ש..- אנה טוד

וואוווו.

אתחיל בווידוי, אני בנאדם סטיגמתי. מאד מאד סטיגמתי.
 וכששמעתי שהספר הזה מבוסס על דמותו של הארי מלהקת וואן דיירקשן החלטתי לא לקרוא אותו.
בוגר מצידי נכון?

אבל לא לקח יותר מיום של ביקורות משוגעות כדי לשכנע אותי לקרוא אותו.

ואיזה מזל שזה קרה!

הספר הזה הוא בדיוק מה שהיה חסר בז'אנר הזה בארץ, וההחלטה לתרגם אותו הייתה מבריקה בעיניי.
זו רומנטיקה אמיתית, נקייה, של ילדים בני 18. פתאום דברים קיבלו פרופורציה, רגשות קיבלו פרספקטיבה אחרת.
התרגשתי כמו ילדה לאורך כל הספר.
אנה טוד כותבת מדהים, 620 עמודים שזרמו בין האצבעות בלי להרגיש.
וזוכרים שאמרתי לכם שבספרים כאלה הבחורה היא מה שמשנה בעיניי? אז טסה מהממת. בחורה חזקה שיכולתי להזדהות איתה לאורך רוב הקטעים.

גם הגיבור הראשי, הארדין (זה כמו הארי רק לא), יושב בדיוק בנישה הזו שמעלה את כל הזכרונות מהתקופה שאלה עם הקעקועים והעגילים היו השאיפה הגבוהה ביותר של כל ילדה.
אני מחזיקה את עצמי בכל הכח כדי לחכות לתרגום של הספר הבא (התרגום היה מעולה וזו סיבה מספיק טובה לא לקרוא את ההמשכים באנגלית).
שורה תחתונה - אני מאוהבת.

נקודה נוספת: אנה טוד מצאה דרך מבריקה לסיים את הספר הזה!! (אין ספויילרים מבטיחה)
מצאתי את עצמי מבלה בחתונה, רוקדת ושרה אבל כל מה שהיה לי בראש זה: "וואו, הבחורה הזאת מבריקה!"