ספרים וקצת מעבר

★☆☆☆☆ מכירים את זה שמהרגע הראשון ברור לכם שאתם והספר פשוט לא נועדתם ? אבל אתם ממשיכים עוד קצת ועוד קצת, ואז מגלים שהקדשתם שעתיים וחצי באודיו מהחיים שלכם לספר שפשוט מעצבן אתכם.   אז כן, נטשתי אחרי 20% ואני מצטערת שלא עשיתי את זה קודם. על הספר: הגיבורה הראשית היא אמא חד הורית שלא נמצאת בזוגיות, יש לה כמובן חברה שאמורה להיות על תקן החברה המצחיקה   ויחד הן יושבות בבית קפה כל בוקר וצופות במר "אמריקנו" מזמין אמריקנו והולך לדרכו. למר אמריקנו יש חברה לשידוכים על בסיס DNA, הן נבדקות.... ועכשיו חשבו על הדבר הכי קלישאתי שיכול לקרות - הוא קרה. את הספר שמעתי באודיו באנגלית כתיבה בלי פואנטה זו הפעם הראשונה שאני קוראת ספר של הסופרות האלו, ו הכתיבה הייתה בלתי נסבלת. כמו להקשיב לחברה שמספרת סיפור ארוך ארוך שלא מתכנס לפואנטה ואז היא בכלל שכחה מה היא רצתה לספר . כלום לא זז: נכון הקלישאה שסיפרתי עליה?  הייתי צריכה להאזין שעתיים וחצי כדי שהדבר הכי מובן מאליו יקרה. העלילה פשוט לא זזה. לסיכום, לא הבנתי איך לאנשים יש סבלנות לשמוע את החפירות המייגעות והלא מתכנסות האלו. אשכרה - לא אהבתי כלום בשעתי