ספרים וקצת מעבר

אחד הדברים האהובים עליי ביותר, הוא לסיים ספר טוב, עם חיוך ענק ולרוץ למחשב לכתוב סקירה. זה בדיוק מה שאני עושה עכשיו :) על מה הספר? לביא , אב חד הורי וצלם דוקומנטרי שכרגע עוסק בצילום נושא דוקומנטרי חשוב מאין כמוהו - חתונות, נקרא למשימה חדשה וחריגה. הוא הולך לתעד חפירה ארכיאולוגית בקיסריה. מנהל החפירה הוא הדוקטור לארכיאולוגיה,  בז ציטרונבאום, שנחוש בדעתו להוכיח השערה שאם תברר כנכונה, תשנה לחלוטין את כל מה שידוע על ההיסטוריה היהודית בתקופת בית שני. "הוא לא יכל להרשות לעצמו דיכאון, דיכאון הוא פריבילגיה ששמורה לבעלי יכולת" לבז עבר קשה וכואב, עבר שמשתלט על ההווה ומשחיר כל דקה בעתיד. שום דבר לא הכין את בז ולביא למפגש הזה, לחפירה הזו, שתחפור לא רק באדמה, אלא גם בנפשם ותביא לתוצאות לא צפויות. "הוא תהה מדוע אין לו כנפיים כשהוא כל כך רוצה לעוף. הוא תהה מדוע הוא מתקשה ללכת כשהוא כל כך רוצה לרוץ. הוא תהה מדוע העיניים שלו כבויות ויבשות כשהוא כל כך רוצה לבכות." מה חשבתי עליו? זהו ספרה השני של לימור מויאל שאני קוראת, מיותר לציין כמה אהבתי את ספרה הראשון .  הספר

סין, 1900, בית קורטיזונות. מי הן הקורטיזונות? נשים סיניות שתפקידן היה לספק את הגוף והנפש של הגברים האמידים של סין. אל תתבלבלו עם המושג "זונה", או "נערת ליווי" - יש פה עסק הרבה יותר מורכב מזה...  ויש לי המון ביקורת עליו. על מה הספר? הספר עוקב אחרי ויולט, בתה של לולו מימי - מנהלת בית קורטיזונות נחשב בסין. ויולט כילדה נחשפת לתכנים שהם לא בדיוק מותאמים לילדים. היא בקיאה בהתנהלות בית הקורטיזנות, מכירה את הרכילויות החמות והלקוחות הנחשבים. המצב הקשה בסין מביא לתפנית חדה והרסנית בחייה של ויולט וכאן מתחיל הסיפור. דעתי עליו: דעתי על הספר מורכבת מהרבה גורמים (רבים יותר מבדרך כלל), אנסה לפרט לכם בצורה הטובה ביותר. ואתחיל בדברים שדווקא כן אהבתי... הספר משלב בתוכו מחקר מעמיק שנעשה ברמה מדוייקת ומעוררת הערצה. הידע הנרחב והמפורט על סין, על התקופה, על הקוטיזונות ועל ההתנהלות הותיר אותי פעורת פה. מחקר מעמיק בעיניי הוא דבר שמעלה את הספר רמה אחת מעל, הוא מעשיר את הידע שלי כקוראת וזה תחום שאמי טאן צלחה בו בענק. כחלק מהמחקר המעמיק שנעשה, הספר יורד לרזולציות מרתקות על הצרכ