ספרים וקצת מעבר

אם הייתי סופרת את מספר הספרים שהבטיחו לי שישנו את חיי ולא קרה בסוף כלום הייתי מגיעה כנראה לאינסוף. אף אחד לא הכין אותי למה שהספר הזה יעשה לי, למה שהוא ישנה אצלי, לאיך שאראה דברים אחריו. הורגלתי לחשוב שהנאצים היו אנשים שהושפעו מתעמולה, גדלו להיות מפלצות וכל תשומת הלב הופנתה ליהודים והישרדותם בשואה.  ואז בפעולה אחת בצופים, כשהייתי בכיתה ט, הכל פתאום השתנה. הספר הזה ליווה אותי לאחר מכן גם לאורך כל המסע לפולין (שאליו יצאתי מטעם תנועת הצופים), כל לילה שיחה אחרי שיחה וזה עדיין לא נתפס. אנשים רגילים, מתעד את סיפורם של גדוד 101, גדוד של מילואמניקים תושבי המבורג. מדובר באנשים בני המעמד הבינוני, הורים לילדים, בעלי קרירה ומשפחה שפשוט גיוסו למילואים וקיבלו משימה, לכנס את 1,800 היהודים שגרים בכפר ולרצוח אותם. הספר מתאר את השתשלות המשפט של לאחר המלחמה, משלב את העדויות מהמשפט, את הניתוחים למעשים ותאוריות פסיכולוגיות המנסות להסביר את פעולותיהם.  "היה להם קל יותר לירות... אלה שלא ירו הסתכנו בבידוד, דחייה ונידוי - מצב מאוד לא נוח במסגרת יחידה מגובשת כל כך, המוצבת מחוץ לגר...