ספרים וקצת מעבר

הרשת געשה ורעשה "אבוי אבוי ספר על בגידה" ואני סטיגמתית שכמותי אמרתי "איכס בגידה"  ואז קראתי אותו... זהו לא ספר שקל לי כקוראת לסכם אותו, התגובה שלי אליו היא לא חד משמעית מדובר פה בנושאים מורכבים ובהחלטות שלעולם לא יהיה ניתן לקטלג אותן תחת "נכון" או "לא נכון". קצת על הספר: תמרה, בלוגרית ואמא לשלושה בנים אהובים מגיעה למשבר גיל ה40. תובנות חדשות, חוסר סיפוק וריקנות ממלאים אותה.  אלון, בעלה של תמרה, לא מבין, לא מכיל, ואז נכנס איתי לתמונה... מה אני חושבת (זה הולך להיות טיפה יותר מורכב מבדרך כלל): אני בת 21 וקראתי ספר על משבר גיל ה40. מאיה אדרי הציגה אותו בצורה מעולה כך שחוסר הניסיון שלי לא פגע בהבנת התחושות של תמרה לאורך הספר. הכתיבה סוחפת והספר נשאב בשניות, הסיפור מסופר בצורה רהוטה ועניינית, והדפים נעלמים בלי לשים לב. לרוב מפריעים לי שירים בספרים, מהסיבה שבחלק גדול מהמקרים אני לא מכירה את השירים ולא מתחשק לי לעצור את רצף הקריאה ולהקשיב אבל כנראה שלמאיה ולי יש את אותו הטעם במוזיקה, הפלייסט של הספר הולך להיות אדיר. לגבי הדמויות, חסר לי העו

עבר הרבה זמן מהפעם האחרונה שספר נגע כך לליבי עבר הרבה זמן מהפעם האחרונה שמשכתי את הספר כדי שלא יגמר לי עבר הרבה זמן מהפעם האחרונה שרציתי לסקר אבל נשארתי בלי מילים. כשסופר (גבר) כותב ספר שהוא לא ספר מתח אני תמיד חוששת שהכתיבה הרגישה תפגע בגבריות שאני מצפה לקרוא בספר כזה.  בספר הזה יש כנות, ישירות ורגישות, אבל יותר מהכל יש בו גבריות אמיתית. הספר ברמן מספר על הקריירה של אריק כברמן. הוא מספר במקביל שלוש עלילות שונות,  הראשונה מתחילת הקריירה של אריק כברמן ב קיבוץ , השנייה מפרק הביניים בבר יוקרתי ב אמסטרדם והשלישית מתרחשת ב ניו יורק כאשר אריק הוא בעלים של בר מצליח. הספר כתוב מצויין, בצורה ייחודית מאד. יש המון קפיצות בין הזמנים, לא רק בין שלוש העלילות שציינתי קודם אלא גם בתוך הפרקים עצמם. זה מתכון לקורא מבולבל אבל שי עמית עשה זאת בצורה מושלמת. לרגע לא הרגשתי מבולבלת. סגנון הכתיבה הזה השאיר אותי מרותקת בציפייה להמשיך ולקרוא על סיפור חייו של אריק. הספר עוסק בנושא חשוב כל כך, ריקנות . כשאמרתי "גברי" התכוונתי ליכולת של הסופר להודות שהחיים שכל גבר חולם עליהם רחוקים

שילוב של שני דברים הביא אותי לספר הזה: ביום חמישי ה23/7 יוצא הסרט לקולנוע והשחקנית הראשית היא לא אחרת מקארה דלווין , מי שלא מכיר, קארה דלווין היא פחות או יותר הדוגמנית המרוויחה ביותר שיש בשוק כרגע, היא מפורסמת בגלל הגבות שלה (אפילו יש לגבות שלה חשבון אינסטגרם נפרד) ובגלל העובדה שהיא עושה המון שטויות ולא אכפת לה מהתגובות, למשל להצטלם מחטטת באף על שער של מגזין אופנה יוקרתי.   במדור הרכילות קראו לזה "לא עושה עניין מעצמה". ג'ון גרין, מחבר רב המכר אשמת הכוכבים.  קארה דלווין, שחקנית ראשית. הציפיות - בשמיים. על הספר: כפי שניתן לראות בטריילר קיו (קוונטין זה השם המלא) הוא שכן של מרגו רות' ספיגלמן (קארה דלווין), החיים שלו משתנים כשמרגו מחליטה להפוך לתעלומה ולהעלם. בדרך מאד מקורית היא מפילה את המשימה למצוא אותה על קוונטין. היא משאירה רמזים מעורפלים והרבה בלאגן, ההורים שלה כבר התייאשו, היא מעל גיל 18 אז המשטרה לא מוכנה לקחת חלק בחיפושים וקוונטין נותר לבד במערכה. זהו סיפור לא רק על תהליך החיפוש, אלא על התהליך שעובר קיו במהלך המסע שמעבירה אותו מרגו. דעתי

זהו ספר/מקבץ הסיפורים הקצרים השני שאני קוראת, הראשון היה נדידת הדיונות של רון דהן שהיה פשוט מעולה. למדתי שאי אפשר להגיד "לא אהבתי" או "אהבתי" על ספר סיפורים קצרים כי כל סיפור שונה לחלוטין מהקודם, ומעורר תחושות שונות לחלוטין. מה שכן למדתי, שעם כל אהבתי לדיגיטלי (ואני קוראת את הרוב המוחלט בדיגיטלי) סיפורים קצרים כיף לקרוא באופן מודפס כי ככה אפשר לדפדף ולבחור סיפור על פי מצב הרוח. ארוחת בוקר ישראלית, הוא אחד הספרים היותר ישראליים שיצא לי לקרוא. החל מהסיפור הראשון שמספר על עריק ועד הפרט הקטן ביותר כמו למשל מה מוגש בארוחת הבוקר. בסיפור קצר אני תמיד מחכה בקוצר רוח לפאנץ', לסוף, לפרט הזה שיסגור לי בראש את כל החומר למחשבה ואז יגיע לו שלב העיכול. סיומי הסיפורים של ניצן ויסמן מעולים . לא הצלחתי לקרוא שני סיפורים ברצף כי שקעתי במחשבות. בסיפורים יש דמות שבטוחה שבטוחה שהשיגה את היעוד של חייה, או לחילופין - היא בטוחה שלא השיגה אותו. לאורך הסיפור אנחנו צופים בה מנסה להצדיק את עמדתה תוך כדי שהיא עוברת מין מסע (שהיא מתכחשת אליו לחלוטין בגלל סוג של צדקנות), בסוף הסיפור

עוד יש לי צמרמורת. אני לא מצליחה להרפות, חושבת וחושבת, סוגרת בראש את כל הפינות. מופתעת כל פעם מחדש, מזועזעת, נדהמת. מדובר פה בספר שקוטלג כספר נוער,לטעמי הוא כתוב ברמה גבוהה יותר מהרבה ספרים שנועדו למבוגרים. ספר מיוחד, שרודף אחר תעלומה עם סוף מטלטל. הגיבורה הראשית של הספר היא קיידנס, בת למשפחת סינקלר. משפחת סינקל היא משפחה עשירה, מושלמת. אצלם הכל בסדר, הם חייבים להיות נורמליים, מוצלחים וגאים. המשפחה נפגשת כל קיץ על האי ששייך לסב המשפחה. חבורת הילדים שהתגבשה כינו עצמם "השקרנים". באי קורה משהו, משהו רע. שמשנה את החיים של כל משפחת סינקלר. הספר רודף אחרי התעלומה שנבנתה סביב האירוע המטלטל הזה.  כבר אמרתי לכם, אני סטיגמטית . ואת הספר הזה קיבלתי מ קהילת הקוראים המשפיעים של ידיעות אחרונות לפני המון זמן. דחיתי אותו, למה שאקרא ספר נוער? אני כל כך שמחה שהתמזל מזלי להגיע אליו . הספר כתוב בצורה לא סטנדרטית, דימויים מתערבבים בתיאור המציאות, אגדות שמגלות פרטים על התעלומה שזורות בתוך הספר, בהתחלה התקשתי להבין ולהכנס לתוכו. הוא קצר וזורם אבל לא מהספרים שסוחפים מהעמ

אתחיל בגילוי נאות: זהו ספרה הראשון של ג'וג'ו מויס שיצא לי לקרוא . ולפני שתשאלו אענה ש"ללכת בדרכך" ו"הנערה שהשארת מאחור" נמצאים כבר ליד המיטה (הם מודפסים ובגלל זה אני לא מספיקה להגיע אליהם...). אמנם זהו הספר הראשון שקראתי אבל הציפייה הייתה עצומה, כולם מדברים עליה, עושים ממנה סרט, חאליסי תשחק בו. קצת על הספר: הספר מספר על ג'ס, אם חד הורית לטנזי, ילדונת גאונה במתמטיקה ולניקי נער מתבגר,  שהנסיבות גרמו לה לאמץ,  עם חיבה גדולה למסקרה. ג'ס עובדת כמנקה בימים וכברמנית בלילות, עושה הכל על מנת שילדיה יזכו לחיים נורמליים עד כמה שניתן. אך כל זה לא מספיק, לטנזי הגאונה מוצעת מלגה בבית ספר יוקרתי המממנת 90% משכר הלימוד, אבל ג'ס לא מסוגלת לממן אפילו את ה10% הנוספים... אד, איש הייטק מבריק בעל חברה מוצלחת מואשם בשכר במידע פנימי. איך הם מתחברים? למה? ומה בדיוק קורה שם? דעתי על הספר: אהיה כנה, ציפיתי להרבה והספר לא עמד בציפיות שלי. הוא איטי מאד. אמרו לי "אחרי עמוד 100 זה משתפר" אני מצאתי את השיפור כמעט בעמוד 200.  הספר הכיל בתוכו צרופי מקרים קל