ארוחת בוקר ישראלית - ניצן ויסמן
זהו ספר/מקבץ הסיפורים הקצרים השני שאני קוראת, הראשון היה נדידת הדיונות של רון דהן שהיה פשוט מעולה.
למדתי שאי אפשר להגיד "לא אהבתי" או "אהבתי" על ספר סיפורים קצרים כי כל סיפור שונה לחלוטין מהקודם, ומעורר תחושות שונות לחלוטין.
מה שכן למדתי, שעם כל אהבתי לדיגיטלי (ואני קוראת את הרוב המוחלט בדיגיטלי) סיפורים קצרים כיף לקרוא באופן מודפס כי ככה אפשר לדפדף ולבחור סיפור על פי מצב הרוח.
ארוחת בוקר ישראלית, הוא אחד הספרים היותר ישראליים שיצא לי לקרוא.
החל מהסיפור הראשון שמספר על עריק ועד הפרט הקטן ביותר כמו למשל מה מוגש בארוחת הבוקר.
בסיפור קצר אני תמיד מחכה בקוצר רוח לפאנץ', לסוף, לפרט הזה שיסגור לי בראש את כל החומר למחשבה ואז יגיע לו שלב העיכול.
סיומי הסיפורים של ניצן ויסמן מעולים. לא הצלחתי לקרוא שני סיפורים ברצף כי שקעתי במחשבות.
בסיפורים יש דמות שבטוחה שבטוחה שהשיגה את היעוד של חייה, או לחילופין - היא בטוחה שלא השיגה אותו. לאורך הסיפור אנחנו צופים בה מנסה להצדיק את עמדתה תוך כדי שהיא עוברת מין מסע (שהיא מתכחשת אליו לחלוטין בגלל סוג של צדקנות), בסוף הסיפור האשליה מתנפצת בצורה מקורית שהשאירה לי הרבה על מה לחשוב.
יש משהו בישראליות, סוג של פשטות מורכבת שניצן ניצל בצורה יוצאת מן הכלל בעיניי.
יותר מזה, אני אוהבת שספר מעורר הזדהות -
ובספר הזה דווקא הדמויות לא היו מי שהזדהתי איתם
אלא כל הפרטים הישראליים.
חיבור מסוג אחר לספר, משהו חדש שעוד לא חוויתי וזה היה נפלא :)
אספר לכם על הסיפור האהוב עליי מהמקבץ, מקדש כפרי.
אדם בטוח שמצא את הפתרון לרוב בעיותיו, הזן, מדיטציה. הוא נהיה סובלני יותר, סבלני יותר ומכיל יותר.
כחלק מזה, הוא ואשתו הולכים להגשים חלום - בית בכפר (שם הסיפור מעולה בעיניי כי זה לא בדיוק בית בכפר, מקדש כפרי נשמע כדרך טובה יותר לתאר את העניין).
לאורך הספר מתוארת חווית החיפוש, החקירה.
אנחנו רואים את החוויות דרך עיניי הגיבור ודבר זה מונע מאתנו, בדיוק כמוהו, לראות את המסע, השינוי, הרמזים.
סוף הסיפור הוא ביטוי נפלא למושג: פיצוץ שקט.
ככה בלי ששמתי לב (הייתי כל כך שקועה בדעותיו של הגיבור) התפוצץ לו העולם שהאמנתי בו - ונשארתי עם המון חומר לחשוב עליו.
לסיפור ארוחת בוקר ישראלית פחות התחברתי, אפילו לא הצלחתי להבין למה. אבל זה היופי בסיפורים קצרים, המשכתי הלאה ישר לסיפור נפלא נוסף - פושטקים שהיה שונה מהשאר ומאד אהבתי גם אותו.
לסיכום, אני חושבת שנעשתה פה עבודה נפלאה, שילוב של ישראליות, פשטות ונושאים שרלוונטים לכולנו.
כמובן שצריך לאהוב סיפורים קצרים על מנת לאהוב את הספר הזה
צריך לאהוב לחשוב
וצריך לא למהר, לקחת זמן בין סיפור לסיפור כדי לא לאבד את הקסם.
לאוהבי הסיפורים הקצרים, אתם תאהבו גם אותו מבטיחה :)
לרכישת "ארוחת בוקר ישראלית" דרך אינדיבוק
למדתי שאי אפשר להגיד "לא אהבתי" או "אהבתי" על ספר סיפורים קצרים כי כל סיפור שונה לחלוטין מהקודם, ומעורר תחושות שונות לחלוטין.
מה שכן למדתי, שעם כל אהבתי לדיגיטלי (ואני קוראת את הרוב המוחלט בדיגיטלי) סיפורים קצרים כיף לקרוא באופן מודפס כי ככה אפשר לדפדף ולבחור סיפור על פי מצב הרוח.
ארוחת בוקר ישראלית, הוא אחד הספרים היותר ישראליים שיצא לי לקרוא.
החל מהסיפור הראשון שמספר על עריק ועד הפרט הקטן ביותר כמו למשל מה מוגש בארוחת הבוקר.
בסיפור קצר אני תמיד מחכה בקוצר רוח לפאנץ', לסוף, לפרט הזה שיסגור לי בראש את כל החומר למחשבה ואז יגיע לו שלב העיכול.
סיומי הסיפורים של ניצן ויסמן מעולים. לא הצלחתי לקרוא שני סיפורים ברצף כי שקעתי במחשבות.
בסיפורים יש דמות שבטוחה שבטוחה שהשיגה את היעוד של חייה, או לחילופין - היא בטוחה שלא השיגה אותו. לאורך הסיפור אנחנו צופים בה מנסה להצדיק את עמדתה תוך כדי שהיא עוברת מין מסע (שהיא מתכחשת אליו לחלוטין בגלל סוג של צדקנות), בסוף הסיפור האשליה מתנפצת בצורה מקורית שהשאירה לי הרבה על מה לחשוב.
יש משהו בישראליות, סוג של פשטות מורכבת שניצן ניצל בצורה יוצאת מן הכלל בעיניי.
יותר מזה, אני אוהבת שספר מעורר הזדהות -
ובספר הזה דווקא הדמויות לא היו מי שהזדהתי איתם
אלא כל הפרטים הישראליים.
חיבור מסוג אחר לספר, משהו חדש שעוד לא חוויתי וזה היה נפלא :)
אספר לכם על הסיפור האהוב עליי מהמקבץ, מקדש כפרי.
אדם בטוח שמצא את הפתרון לרוב בעיותיו, הזן, מדיטציה. הוא נהיה סובלני יותר, סבלני יותר ומכיל יותר.
כחלק מזה, הוא ואשתו הולכים להגשים חלום - בית בכפר (שם הסיפור מעולה בעיניי כי זה לא בדיוק בית בכפר, מקדש כפרי נשמע כדרך טובה יותר לתאר את העניין).
לאורך הספר מתוארת חווית החיפוש, החקירה.
אנחנו רואים את החוויות דרך עיניי הגיבור ודבר זה מונע מאתנו, בדיוק כמוהו, לראות את המסע, השינוי, הרמזים.
סוף הסיפור הוא ביטוי נפלא למושג: פיצוץ שקט.
ככה בלי ששמתי לב (הייתי כל כך שקועה בדעותיו של הגיבור) התפוצץ לו העולם שהאמנתי בו - ונשארתי עם המון חומר לחשוב עליו.
לסיפור ארוחת בוקר ישראלית פחות התחברתי, אפילו לא הצלחתי להבין למה. אבל זה היופי בסיפורים קצרים, המשכתי הלאה ישר לסיפור נפלא נוסף - פושטקים שהיה שונה מהשאר ומאד אהבתי גם אותו.
לסיכום, אני חושבת שנעשתה פה עבודה נפלאה, שילוב של ישראליות, פשטות ונושאים שרלוונטים לכולנו.
כמובן שצריך לאהוב סיפורים קצרים על מנת לאהוב את הספר הזה
צריך לאהוב לחשוב
וצריך לא למהר, לקחת זמן בין סיפור לסיפור כדי לא לאבד את הקסם.
לאוהבי הסיפורים הקצרים, אתם תאהבו גם אותו מבטיחה :)
לרכישת "ארוחת בוקר ישראלית" דרך אינדיבוק
תגובות
הוסף רשומת תגובה