ספרים וקצת מעבר

★★★☆☆ זה התחיל רע. ממש רע. השפה שבה הספר כתוב הייתה מסובכת, מורכבת ומלאת מילים שלא הכרתי (שיער בלונדיני כמטבע גינאה). התקשתי להשאר מרוכזת. בניית העולם הייתה מורכבת גם היא. בעמוד 130 זה התחיל להשתפר: השפה אמנם נשארה לא זורמת , אבל העולם התבהר וזכיתי לראות את מה שחיכיתי לו. מה זה העולם המוזר הזה? לונדון של פעם , במן עידן ממוצא שנקרא "סטימפאנק" , שם דברים מונעים על קיטור. האצולה מורכבת מאנשים שנדבקו בוירוס הכמיהה . הם צמאים לדם.  אבל מה קורה כשרמות הוירוס בדם עולות? היה לה הכל, עכשיו היא בורחת: הונוריה הייתה מחוברת היטב לאצולה עד שיום אחד אביה נרצח ועל ראשה הוצע פרס. היא בורחת עם אחותה ואחיה החולה אל שכונות העוני , שם מולך כחול הדם - בלייד. לזכותו של בלייד יאמר: הוא כל מה שלרוב לא עובד לי ברומנטיקה.  כולם מפחדים ממנו אבל אליה הוא עדין,  הוא אומר "את שלי", "את תתחני אליי".  ומשומה.. הפעם זה פשוט עבד לי! אהבתי אותו ממש! הונוריה: היא כל מה שגיבורה בספר פנטזיה צריכה להיות ,  אחות גדולה ששומרת על אחיה הקטנים, גאה מדי, אמיצה מדי ולא מפתחת אמון בקלות. יחד: יחד ה...

★☆☆☆☆ אפתח בהתנצלות , אני מתנצלת בפני כל הממליצים והממליצות, בפני אלה שחולקים איתי את אותה אהבה עמוקה  ל אלכס   ול מאחורי עיניה . בפני אלה שכללו את "אל הפינה האפלה ביותר" באותה קטגוריה עם ספרי המתח המשובחים שציינתי קודם - סליחה. אתם כנראה לא תאהבו את מה שיש לי להגיד על הספר הזה... אבל אתם מכירים אותי, לשמור בבטן זה לא הצד החזק שלי. ועוד חשוב שאציין ש נטשתי את הספר לאחר שקראתי קצת יותר מחצי. כבר הרבה זמן שלא נטשתי ספר. ואם כבר נטשתי - זה היה בהתחלה, כך שלא קראתי מספיק עמודים כדי שיהיה לי מספיק חומר לסקירה. במקרה הזה, משכתי ומשכתי בגלל ההמלצות המדהימות שהיו על הספר ואז נשברתי. החלטתי שאם כבר סבלתי כל כך - שלפחות תצא מזה סקירה. אז מה יש לנו כאן? שנים. הרבה שנים. הרבה קפיצות בין שנים. הגיבורה הראשית בספר (שאצטרך לברר את שמה, כי אפילו אותו אני לא זוכרת) מעבירה אותנו בין השנים 2003 ו2007. בשנת 2003 היא הייתה בליינית, חיית מסיבות שאוהבת חברות וגברים. בשנת 2007 היא סובלת מOCD קשה , רווי תיאורים חזרתיים וחופרים. היא בודקת שכל דבר בבית במקומו שוב ושוב ושוב (6 פעמים ...

"..יחסים סוערים לא מחזיקים מעמד, גדאון. הם נשרפים ומתכלים." וואו. כמה שחיכיתי לספר הזה, אחרי שלושת הספרים הקודמים שהוגדרו כטרילוגיה, החליטה סילביה דיי (אם אתם שואלים אותי, משיקולים כלכליים) לשבור את מילתה ולהפוך את הטרילוגיה לסדרת ספרים בעלת 5 חלקים. לסיקור שלי על שלושת הספרים הקודמים בסדרה חיכיתי, חיכיתי וחיכיתי. לדעתי כשנתיים, לצאתו של הספר הבא בסדרה. לאחר צאתו החלטתי החלטה אמיצה - לקרוא אותו בעברית ולהמתין כ4 חודשים נוספים. לכן את סיקור זה אחלק לשני חלקים, הראשון יהיה על ה תרגום והשני על ה עלילה . התרגום: כחלק מהמתנה ממושכת קראתי את הספר השלישי בסדרה שוב, הפעם באנגלית.  השינוי היה משמעותי, אולי אפילו משמעותי מידיי. גדאון נשמע הרבה יותר טוב באנגלית, יותר סקסי, יותר נחוש.. יותר גדאון.  כנראה שהתרגלתי לעבודת התרגום היוצאת מן הכלל שעושה הוצאת אהבות בז'אנר.. כי פתאום צרם לי ש"Angel" הפך ל"מתוקה". אבל התרגום של הספר הזה, ביזה אותו. "Angel" שהפך ל"מתוקה" הפך ל "חומד"!!!   אולי יש גברים שמתאים שיכנו את אהוב...