נשיקת פלדה (לונדון סטימיפאנק #1) - בק מק׳מאסטר

★★★☆☆
זה התחיל רע. ממש רע.
השפה שבה הספר כתוב הייתה מסובכת, מורכבת ומלאת מילים שלא הכרתי (שיער בלונדיני כמטבע גינאה).
התקשתי להשאר מרוכזת.
בניית העולם הייתה מורכבת גם היא.

בעמוד 130 זה התחיל להשתפר:
השפה אמנם נשארה לא זורמת, אבל העולם התבהר וזכיתי לראות את מה שחיכיתי לו.

מה זה העולם המוזר הזה?
לונדון של פעם, במן עידן ממוצא שנקרא "סטימפאנק", שם דברים מונעים על קיטור.
האצולה מורכבת מאנשים שנדבקו בוירוס הכמיהה. הם צמאים לדם. 

אבל מה קורה כשרמות הוירוס בדם עולות?

היה לה הכל, עכשיו היא בורחת:
הונוריה הייתה מחוברת היטב לאצולה עד שיום אחד אביה נרצח ועל ראשה הוצע פרס.
היא בורחת עם אחותה ואחיה החולה אל שכונות העוני, שם מולך כחול הדם - בלייד.

לזכותו של בלייד יאמר:
הוא כל מה שלרוב לא עובד לי ברומנטיקה. 

כולם מפחדים ממנו אבל אליה הוא עדין, 

הוא אומר "את שלי", "את תתחני אליי". 

ומשומה.. הפעם זה פשוט עבד לי! אהבתי אותו ממש!

הונוריה:
היא כל מה שגיבורה בספר פנטזיה צריכה להיות, 

אחות גדולה ששומרת על אחיה הקטנים, גאה מדי, אמיצה מדי ולא מפתחת אמון בקלות.

יחד:
יחד הם מדהימים, לוהטים ואמיצים. זוג מעולה.
כבר הרבה זמן זוגיות לא עבדה לי כל כך טוב.
ברגע שמבינים את העולם העלילה סוחפת, הייתי במתח, רציתי לדעת לאן הכל ילך.

לסיכום,
השפה קשה מדי.
לאורך כל הספר זה העיק עליי וגרם לי לאבד ריכוז.
בניית העולם מסובכת מדי לטעמי ובשילוב עם השפה ההתחלה של הספר פשוט לא טובה.
הוא משתפר מאד בהמשך.
הגיבורים נהדרים.
הכימייה מכשפת.
3.5 כוכבים