ספרים וקצת מעבר

 ★★★☆☆  התאהבתי בסופרת ב "מאחורי עיניה" ובאמת התרגשתי לקרוא את הספר החדש שלה, אבל צריך להודות ש מאחורי עיניה הציב רף לא הגיוני ולצערי הספר הזה לא התקרב אליו... על הספר: החברה העילית של סוואנה נרעשת וגועשת וכאשר האלמן הזקן , בילי, חוזר מטיול בלונדון נשוי לאישה שחורה, צעירה ויפה. האם היא גולד דיגרית שמחכה שימות? האם היא באמת אוהבת אותו? "אם את מתחתנת עם גבר בגלל הכסף שלו, בסוף את תמיד עובדת בשביל להרוויח אותו." מה אהבתי: תובנות על נשיות: על נישואין ארוכים, אובדן תשוקה ו חכמה נשית שגברים לא יבינו לעולם. וזוגיות שכמעט בלתי אפשרי לפרק בגלל ממון.  כמה ציטטתי. כמה הדגשתי. השם של הספר:   (כמו גם ב מאחורי עיניה ), קיבל משמעות אחרת בעמודים האחרונים. הכנות:   בה הוצגו נישואין עייפים ושחוקים, הניסיון של גברים להשאר צעירים. זה היה מבריק. "היא היתה אמורה לשמוח שהוא מתאמץ, אבל המראה שלו בבגדי ספורט ומלא שביעות רצון עצמית רק עורר בה רתיעה. נעורים נועדו לנוער, ושלו נעלמו ואינם" ומה לא אהבתי: הקצב של הספר לא סחף אותי , לא רציתי לחזור לקרוא. יותר מדי דמויות , עד הסוף התקשת...

אני צופה בפרק האחרון, בדקות האחרונות. אני יודעת איך זה יגמר -  קראתי את הספר.   אז למה הלב שלי דופק ככה? איך יכול להיות שאני שוב כל כך מתרגשת? לביקורת שלי על הספר הספר ואני: את הספר "מאחורי עיניה" קראתי לפני שלוש שנים . עברו מאז הרבה ספרים בנהר, אבל הספר הזה לא עזב את ראשי מאז. זכרתי הכל. כל התפתחות, כל שיחה וכל רמיזה.  הוא לא עזב אותי כי הוא השאיר אותי חשופה, חשבתי שידעתי הכל ואז בעמוד האחרון הכל השתנה. השחקנים: ואז הגיעה הסדרה, רוב הליהוקים שלה הדהימו אותי .  הליהוק של אדל גובל בגאונות (וזה עוד לפני שדיברנו על יכולות המשחק המטורפות שלה),   רוב ודיוויד היו מילה במילה כפי שתוארו בספר. לואיז הפכה לשחורה, שזה אחלה. אבל בספר היא שמנמנה חסרת ביטחון ופה.. סקסית וחצופה עם קצת חוסר בטחון. שזה היה ליהוק באמת מאכזב. הרבה מעלילת הספר מתבססת על המראה הרע שלה ועל חוסר הבטחון, ופה הדחיפות ללכת לחדר הכושר לא הייתה ברורה, חוסר בטחון לא היה שם. הסדרה הכי נאמנה לספר שאי פעם ראיתי: אבל וואוווו! כל סצנה מהספר פשוט עובדה לסדר ה. כמעט ולא נוספו סצנות, גיבורים, עלילות. זה נשאר נאמן...

★★★★☆ "שלושה יכולים לשמור סוד בתנאי ששניים מהם מתים" הספר נפתח במשפט הזה, זו לא הפעם הראשונה בה שמעתי אותו, אבל בסוף הספר הבנתי את המשמעות האדירה שלו יותר מאי פעם. "אנחנו חונקים זה את זה, כל אחד בדרכו." לסקירה שלי על הסדרה בנטפליקס על הספר: אדל ודיוויד, הזוג המושלם לכאורה. היא יפהפייה עוצרת נשימה והוא רופא מצליח - מגיעים למקום חדש, להתחיל מחדש. כבר בלילה הראשון פוגש דיוויד בבר את לואיז, מתנשק איתה ובבוקר מגלה שהיא המזכירה שלו. הבעיה ממשיכה כאשר בין אדל ולואיז נבנית חברות מוזרה, מסתורית וקצת מפחידה. אל תטעו, זה לא ספר על משולש אהבה, מדובר במותחן פסיכולוגי קריפי וחולני שישאיר אתכם פעורי פה. "ברור שהוא חייב לצאת. העבודה מעל הכול. הוא תמיד רוצה לעזור לאנשים. רק לא לנו. רק לא לי." דעתי עליו: לפני שאתחיל לספר לכם מה חשבתי עליו, חשוב לי להגיד: היו דברים שאהבתי מאד, היו דברים שהפריעו לי. היו לא מעט מאלה ומאלה, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שעבר נצח מהפעם האחרונה בה נשארתי ערה עד 4 בבוקר כדי לקרוא ספר. עבר נצח מהפעם האחרונה שספר העסיק את הראש ...