רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית השחוק השחוק

כלוב זהב - ליהי שן

תמונה
דעתי לגבי הספר הזה מורכבת ממגוון גורמים, לכן אחרוג ממנהגי ואחלק את הסקירה לשלושה חלקים:  הדברים שאהבתי,  הדברים שלא  והדברים שחירפנו אותי. אבל תחילה אספר לכם, על מה הספר? עדן באום, מלצרית בת 23 מגלה שאחיה התאום, רם, הסתבך בחובות קשים מאד עם השוק האפור (או יותר נכון, השחור). הדרך היחידה להציל את אחיה, היא להתחתן עם ראש עברייני הצמרת בארץ (ובנתניה בפרט), ארי סגל. "זה לא יקרה יותר" אמר אבא לעצמו יותר מאשר לרם "זה לא" רם הסכים ואז זה קרה שוב, ובגדול. דעתי עליו: אתחיל ממה שממש אהבתי: הכתיבה של ליהי אדירה, היא צינית, היא חריפה והיא יודעת לספר סיפור. מצאתי את עצמי מרותקת לספר, סקרנית, צוחקת, מפחדת ובעיקר נהנת. אני אוהבת ציניות והספר היה מלא בה.  פיתחתי יחסי אהבה-שנאה כלפי עדן וארי, דבר שהצליח לשמור אותי ערנית עד הדף האחרון של הספר. הספר לא נפל לקלישאות, שמר על ייחודיות וגר ם לי לקרוא כל עמוד עם חיוך (דבר שלפחות אצלי, מאד נדיר). " עדיין התקשתי לעכל את העובדה שרם לא רק חפר לעצמו קבר, אלא גם סידר לי ולהוריי חלקות סמוכות" הדברים שפחות אהבתי: א