ספרים וקצת מעבר

זהו ספר/מקבץ הסיפורים הקצרים השני שאני קוראת, הראשון היה נדידת הדיונות של רון דהן שהיה פשוט מעולה. למדתי שאי אפשר להגיד "לא אהבתי" או "אהבתי" על ספר סיפורים קצרים כי כל סיפור שונה לחלוטין מהקודם, ומעורר תחושות שונות לחלוטין. מה שכן למדתי, שעם כל אהבתי לדיגיטלי (ואני קוראת את הרוב המוחלט בדיגיטלי) סיפורים קצרים כיף לקרוא באופן מודפס כי ככה אפשר לדפדף ולבחור סיפור על פי מצב הרוח. ארוחת בוקר ישראלית, הוא אחד הספרים היותר ישראליים שיצא לי לקרוא. החל מהסיפור הראשון שמספר על עריק ועד הפרט הקטן ביותר כמו למשל מה מוגש בארוחת הבוקר. בסיפור קצר אני תמיד מחכה בקוצר רוח לפאנץ', לסוף, לפרט הזה שיסגור לי בראש את כל החומר למחשבה ואז יגיע לו שלב העיכול. סיומי הסיפורים של ניצן ויסמן מעולים . לא הצלחתי לקרוא שני סיפורים ברצף כי שקעתי במחשבות. בסיפורים יש דמות שבטוחה שבטוחה שהשיגה את היעוד של חייה, או לחילופין - היא בטוחה שלא השיגה אותו. לאורך הסיפור אנחנו צופים בה מנסה להצדיק את עמדתה תוך כדי שהיא עוברת מין מסע (שהיא מתכחשת אליו לחלוטין בגלל סוג של צדקנות), בסוף הסיפור...

אתמול סיימתי אותו, אבל הייתי צריכה דקה לעצמי לנשום, לעכל, להבין. הספר הזה ייחודי מאד בקרבה שלו למציאות. הוא מספר על אנשים רגילים, שחיים חיים מוכרים שנח להזדהות איתם. אבל הספר הזה סובב סביב סיפור נערותם של הגיבורים, מעגל שנשאר פתוח ושינה את חייהם. השפה שבה הספר כתוב ייחודית גם היא, שונה, פשוטה ומורכבת באותו הזמן. הרגשתי כאילו המחשבות של הגיבור יוצאות מהראש שלי ולא מדפי הספר. הדרך שבה הדברים הפשוטים מוצגים שם..שום דבר לא מובן מאליו. אני מאמינה שספר טוב, הוא ספר שמעורר הזדהות או סקרנות, בספר הזה חוויתי את שניהם. יכולתי למצוא שם חברת ילדות שנעלמה, אהבה ישנה, פינות שהשארתי פתוחות. והסקרנות... מה היה קורה אם ואיך נסגר המעגל. היה לי קשה לסכם, למצוא את המילים. מקווה שהבנתם... ממליצה בחום! בוא כמו שאתה - לרכישה מאינדיבוק לסיקורי לספר מוצלח נוסף של רון דהן