ספרים וקצת מעבר

זהו ספר/מקבץ הסיפורים הקצרים השני שאני קוראת, הראשון היה נדידת הדיונות של רון דהן שהיה פשוט מעולה. למדתי שאי אפשר להגיד "לא אהבתי" או "אהבתי" על ספר סיפורים קצרים כי כל סיפור שונה לחלוטין מהקודם, ומעורר תחושות שונות לחלוטין. מה שכן למדתי, שעם כל אהבתי לדיגיטלי (ואני קוראת את הרוב המוחלט בדיגיטלי) סיפורים קצרים כיף לקרוא באופן מודפס כי ככה אפשר לדפדף ולבחור סיפור על פי מצב הרוח. ארוחת בוקר ישראלית, הוא אחד הספרים היותר ישראליים שיצא לי לקרוא. החל מהסיפור הראשון שמספר על עריק ועד הפרט הקטן ביותר כמו למשל מה מוגש בארוחת הבוקר. בסיפור קצר אני תמיד מחכה בקוצר רוח לפאנץ', לסוף, לפרט הזה שיסגור לי בראש את כל החומר למחשבה ואז יגיע לו שלב העיכול. סיומי הסיפורים של ניצן ויסמן מעולים . לא הצלחתי לקרוא שני סיפורים ברצף כי שקעתי במחשבות. בסיפורים יש דמות שבטוחה שבטוחה שהשיגה את היעוד של חייה, או לחילופין - היא בטוחה שלא השיגה אותו. לאורך הסיפור אנחנו צופים בה מנסה להצדיק את עמדתה תוך כדי שהיא עוברת מין מסע (שהיא מתכחשת אליו לחלוטין בגלל סוג של צדקנות), בסוף הסיפור...

אני באמת לא יודעת מאיפה להתחיל, זו הפעם הראשונה שאני קוראת ספר סיפורים קצרים (אם נשמיט את המקראה בחטיבה). למדתי המון על קריאה והתאהבתי בספר . את הסיקור הזה אחלק לכמה חלקים כי יש לי הרבה מה להגיד ואם לא אעשה את זה מסודר זה יאבד מערכו. * הספר ודעתי עליו * הסיפור האהוב * איך זה לקרוא סיפורים קצרים הספר ודעתי: זהו ספרו השני של רון דהן שיוצא לי לקרוא, הראשון היה " בוא כמו שאתה ", שאליו התחברתי מאד. בכל הסיפורים הקצרים יכולתי לשמוע את קולו של הסופר, אמיתי, לא מתייפיף, קצת בודד, מספר לי הכל, בלי להתבייש או להסתיר. דבר שהרגשתי גם בספרו הראשון. אין לתאר כמה ייחודי הדבר בעיניי. אני מרגישה הרבה פעמים שסופרים מנסים לזכות ב"רייטינג" ועל מנת לעשות זאת הם מוסיפים נפח לסיפור, הופכים אותו ללא מציאותי. פה המציאות היא המנחה, והקורא מתאים עצמו אליה. הסיפורים הקצרים מגוונים מאד, חלקם גרמו לי לעצור הכל ולחשוב. אחרים התקשתי לעכל. הגיוון הזה הופך את הספר מתאים לקהל יעד רחב ומגוון אבל יותר מהכל, לאנשים שאוהבים לחשוב. רון לא מעניק לקורא את הפואנטה על מגש של כסף,...