ספרים וקצת מעבר

★★ ★★ ★ פחות מ-200 עמודים , כמה עלילה אפשר להכניס בפחות מ200 עמודים? התשובה מפתיעה מאד, מפתיעה כמו הספר עצמו. מסוג הספרים שכשפותחים אותם, לא יודעים למה לצפות. הכריכה לא מסגירה דבר, שם הספר נהדר, אבל מבינים את המשמעות שלו רק כאשר גולשים אל תוך העלילה. איזו הפתעה נעימה! "אני שואלת את עצמי עד מתי אוכל רק לשמוע. אני שואלת את עצמי אם יום אחד אתעורר סוף־סוף. "  על הספר: אלזה היא מטפסת הרים בת 29, אשר נקלעה למפולת שלגים שהותירה אותה בתרדמת ארוכה, אתם יכולים לקרוא לזה 'קומה' או פשוט להיות 'צמח' . היא מרותקת למיטתה ומחוסרת הכרה כבר שבועות רבים וארוכים. אבל משהו השתנה, אלזה התחילה לשמוע . היא שוכבת במיטה ולא מרגישה דבר, רק שומעת.  טיבו מוצא עצמו בבית החולים בנסיבות מצערות מאד, אחיו נהג שיכור ודרס למוות שתי נערות. בלבול בחדרים בבית החולים מביא את טיבו אל חדרה של אלזה מחוסרת ההכרה .  ומשם מתפתחת עלילה עדינה, יפהפייה ומיוחדת במינה. "אני קליפה ריקה. לא, אני גרה בתוך קליפה ריקה." הספר כתוב לסירוגין מנקודת מבטה של אלזה ומנקודת מבטו של טיבו...

13 סיבות, 13 פרקים, מתוכם סבלתי מ11 פרקים שלמים. אז למה? והאם זה היה שווה? על הסדרה: הסדרה מבוססת על הספר 13 סיבות  שיצא בשנת 2007 והפך לרב מכר.  האנה בייקר, תיכוניסטית, מתאבדת . אין מכתב, אין סיבה ברורה, אז למה?  האנה הכינה 13 קלטות (שמעתם נכון, קלטות כאלה ששמים בטייפ), כל קלטת היא סיבה למה היא בחרה לשים קץ לחייה. הקלטות עוברות בין המעורבים והמוזכרים בהן ותיבת פנדורה חשוכה ואפלה נפתחת. כריכה הספר בעברית איך הגעתי לצפות בסדרה? ראשית, כפי שכבר ציינתי, היא מבוססת על ספר, דבר שכ מנהלת קבוצת ספרים מיד משך את תשומת לבי. שנית, חברה טובה שלי צפתה בסדרה וסכמה אותה ב "את צריכה לראות אותה, אבל את צריכה חברה שתתמוך בך. לא אחת שתחזיק לך את היד כשהעלילה מסתבכת, אלא אחת שתגיד לך להמשיך כשלא תביני למה את צופה בדבר הזה מלכתחילה". זה היה נשמע לי כמו המשפט הקבוע "אני בעמוד 100 והספר לא מתקדם, להמשיך?" , אני תמיד זו שקופצת ועונה "את לא עובדת בשביל הספר! לכי לקרוא משהו שיעשה לך טוב במקום לבזבז זמן על זה". .. והנה נפלתי, כי כנראה שזה מה שהייתי צריכה ל...

מי משוגע ומי לא? איך הוא יוכיח שהוא לא משוגע? הוא מוקף משוגעים, האם זה הופך אותו למשוגע? איך מטפלים במשוגעים? האם ניתן לתקן אותם? ומי בכלל קובע שמי שמחליט, אינו משוגע בעצמו? ״גן האנושות רווי עשבים שוטים... טיפוח לעולם לא יהפוך אותם לפרחים״. על הספר: השנה היא 1911 , אלה פיי מוצאת עצמה במוסד לחולי נפש בפאתי אדמות הבור של יורקשייר, אנגליה. במוסד קיימת הפרדה בין גברים ונשים ואפליה קשה בתנאים בהם הם חיים . מדי שבוע מטופלי המוסד נפגשים לנשף ריקודים ברחבה המפוארת, שם פוגשת אלה בג'ון. אך לא מדובר פה רק ב סיפור אהבה , אלא גם ב סוגיות הקשות של טיפול רפואי בחולי הנפש. הסיפור מסופר בגוף שלישי משלוש נקודות מבט , של אלה,  מטופלת חדשה במוסד,  ג'ון,  מטופל ותיק במחלקה הסגורה,  וצ'רלס, רופא זוטר בעל שאיפות מטרידות. "איפה אני?" "במוסד לחולי נפש שרסטון." צבע עיניה של קלם היה כחול שקט ורגוע. "למה, איפה חשבת שאת?" דעתי על הספר: את הספר כתבה אנה הופ, שמסתבר שמעבר להיותה כותבת מוכשרת, היא גם שחקנית . אנו אמורים לזהות אותה מהסדרה "דוקטור הו...

סיימתי את הספר לפני כמעט שלושה שבועות, אהבתי אותו ונהנתי ממנו. אבל המכה הגיעה שבועיים אחרי שסיימתי , מילה קטנה שנאמרה בשיחה עם חברה גרמה לספר להכות בי בכל עצמתו. מאותו הרגע, אני לא מצליחה להוציא אותו מהראש. "שוב נכשלתי, לא עמדתי בציפיותיהם של אחרים, שנהיו הציפיות שלי עצמי."  "כמה קל להמציא אנושיוּת, לכל אחד. איזה פיתוי זמין." על הספר: שלפרד הייתה בחורה נורמלית, בזוגיות מאושרת, אפילו הייתה לה ילדה קטנה וקריירה. עד היום בו הפכה אמריקה לרפובליקת גלעד החשוכה . לשלפרד הממשל לא הותיר הרבה ברירה, היא הוכיחה את פוריותה (שהייתה מצרך נדיר בימים ההם) בכך שילדה את ביתה, לכן הפכה שלפרד לשפחה. היא שייכת למפקד ותכליתה היחידה היא ללדת למפקד ורעייתו ילד . אל תטעו, היא לא שפחת שמטרתה לענג את המפקד, היא רחם עם רגליים שנועד ללדת וללדת וללדת. "אנחנו רחם מהלך על שתיים, זה הכול: כלֵי קיבול מקודשים, גביעי קודש ניידים." דעתי על הספר: מכירים את משל הצפרדע ? אם תשים צפרדע במחבת רותחת, היא תקפוץ משם מיד, אבל אם תחמם את המחבת לאט לאט לאט הצפרדע תישאר,  היא לא תבח...

ישנם ספרים ששמם הולך לפניהם, כאלה ששמעתי עליהם כשרק יצאו באנגלית והשיח עליהם עלה שוב ושוב גם לאחר שעבר זמן מצאתם. הספר הזה הוא כזה, לא קראתי אף ביקורת שלא הכילה את המילה "בכיתי" ותהיתי האם מדובר במסחטת דמעות או במשהו מעבר. על הספר: רוּן  ( Rune)  קריסטיאנסן עוזב את ביתו בנורווגיה בגיל 5 ועובר עם משפחתו לעיירה השקטה  בלוסום גרוב בג'ורג'יה. רון בן החמש פוגש בפופי ושם מתחיל המסע שלהם, או כמו שפופי קוראת לזה, הרפתקה.   פופי קיבלה כירושה מסבתה צנצנת ובה אלף נשיקות מנייר, כל אירוע מיוחד שיקרה בחייה של פופי ויכלול נשיקה שגרמה לליבה כמעט להתפוצץ יכנס לצנצנת. אך לא הכל מושלם כפי שהוא נראה.. ואהבתם של פופי ורון נקטעת באכזריות. *חשוב לציין שרוב הספר מתרחש כאשר הגיבורים בני 17* את הספר קראתי בעברית ושמעתי באנגלית לסירוגין   דעתי עליו: אתחיל בחלק הקשה,  לא בכיתי. אבל הלב שלי כמעט התפוצץ. אני לא בוכה כשעצוב לי, אני בוכה כשאני עצבנית. זה לא היה המצב פה.. לכן לא ירדו דמעות. אבל הלב שלי כאב. כל כך כאב.  מה אהבתי: נתחיל מהחיצוניות, הכריכה...

עוד אחד מהספרים שחיכו וחיכו בנייד, עד שתורגמו לעברית ואז לא נותרה לי ברירה אלא לקרוא אותם. את הספר הזה שמעתי באודיו באנגלית וזה מה שחשבתי עליו. על הספר: ברי פרסקוט חווה אירוע טראומתי קשה, חייה משתנים והיא בורחת.  כאשר ברי מגיעה לעיירה פליון, היא מקווה למצוא שם את השלווה לה היא כל כך נזקקת. ברי נתקלת בארצ'ר, גבר מרשים אך מוזנח, אילם, שקט ומתבודד. האם הקשר שנוצר בניהם יצליח לשחרר את שניהם מעולו של העבר אותו הם נושאים?  את הספר שמעתי באודיו דעתי עליו: אתם מכירים את התחושה הזו, כשאתם עולים על רכבת הרים והרכבת עולה לאט לאט לפסגה. במהלך העלייה האטית, אתם מרגישים פרפרים בבטן, הנוף נעשה מרשים, החוויה הופכת לעוצמתית יותר מרגע לרגע. ואז כשאתם בפסגה, ברגע אחד המהירות מתגברת ואתם מדרדרים למטה מהר מדי, הראש מסתובב ואתם לא מבינים למה לא פשוט השאירו אתכם להתבונן בנוף? אז זה בערך מסכם את החוויה שלי מהספר הזה. אסביר את עצמי, כשהתחלתי לקרוא את הספר הבטן שלי התמלאה בפרפרים. הקשר העדין שנוצר בין ברי לארצ'ר שבה אותי. הכתיבה הסוחפת של הסופרת גרמה לי לרצות עוד ועוד. ברי וארצ...