קינג - ט.מ פרייזר
סיימתי את הספר בדופק מואץ, ישבתי מרותקת והאזנתי לקריינים המעולים, שהקריאו לי ספר שהיה פשוט תענוג לשמוע.
את הספר קראתי (שמעתי) בקיץ, כשהייתי בסרילנקה, הייתי נואשת לחלוק חוויות. כתבתי את הסקירה בנייד, עם לב שדופק ממש חזק והמון שגיאות הקלדה - ועכשיו אני מעלה אותה לפה.
מדובר ברומן פשע.
אם אהבתם את נשבעת בדם וכלוב זהב, הספר הזה לגמרי בשבילכם.
עדכונים:
הספר תורגם לעברית ויצא בהוצאת בוקטיק.
שמה של הגיבורה הראשית, דואו (כמו ג'יין דואו) שונה בתרגום לפלו (כמו פלונית אלמונית).
על הספר:
דואו (או לפחות כך היא החליטה שקוראים לה), נערה בלונדינית יפייפיה, אבודה, עצובה והכי גרוע - ללא שום זיכרון של מי היא, מי הם משפחתה, מה היא עברה בחייה, מגיעה תוך ניסיון אחרון ונואש לשרוד לביתו של עבריין שהשתחרר בדיוק מהכלא, קינג.
היא מגיעה במטרה ברורה למכור את הגוף הרזה והחלש שלה כדי לזכות בהגנה ואוכל.
התכנית משתבשת בשנייה שעיניו של קינג פוגשות בה.
קינג, מקעקע שבדיוק השתחרר מהכלא, עורך מסיבת שחרור בביתו.
וכיאה למסיבת שחרור בעולם בו קינג חי, מגיעות לשם לא מעט נשים בעלות מטרה זהה למטרתה של דואו.
דעתי עליו:
אני מתעלמת מהדופק המואץ כדי לחזור להתחלה ולהגיד לכם דווקא, מה לא אהבתי.
דואו, כמו ג'יין דואו - אלמונית. היא לא זוכרת דבר על עצמה.
היא לא זוכרת את שמה, את משפחתה, את עברה. אבל היא זוכרת הכל חוץ מזה.
היא זוכרת כמה שנים יושבים בכלא על רצח, היא זוכרת איך מתנהל העולם, היא יודעת לספר בדיחות והיא אפילו זוכרת ג'ינגל מפרסומת.
אובדן זיכרון סלקטיבי מדי, נח מדי, מעצבן ולא אמין.
אני יודעת שיש מקרים כאלה, הבעיה הייתה שהרגשתי שאובדן הזיכרון שלה משתלב בצורה נוחה וקלה מדי בעלילה. היא שכחה בדיוק מה שהיא צריכה לשכוח, כדי שהכל יתנהל ללא תקלות וללא מאמץ נוסף מצד הסופרת.
דבר נוסף היה קפיצה מהירה ופתאומית מדי במערכת היחסים שלהם. אבל לא אפרט על מנת לא להרוס.
רק אגיד שהקשר נבנה בצורה הדרגתית ומעניינת עד שהוא לא. הוא קופץ מהר מדי ובצורה לא אמינה ואפילו מעצבנת.
אבל בחרתי להשתחרר מהכעס. לתת למילים לחלחל. בחרתי כל כך נכון.
והנה מה שאהבתי:
קינג, עבריין ומקעקע משתחרר מהכלא ישירות אל ידיו של חבר הילדות שלו פרפי.
הדברים שהם עברו יחד הופכים את הקשר שלהם לקשר עמוק ומרתק. אהבה אמתית בין שני גברים שהפכו לאחים. הקשר בניהם הדהים אותי, נשאבתי אליו יותר משנשאבתי לכל כך הרבה ספרים לאחרונה. יש משהו כובש בשני גברים שאוהבים זה את זה יותר מהכול, לא אהבה רומנטית, אהבה כמו שאוהבים אח. אהבה אמתית וכל כך נקייה שהסופרת לא חוסכת מאיתנו לשנייה.
היא לוקחת אותנו לעבר שלהם, להווה שלהם, לעתיד שהם בונים להם.
אהבת אמת של אחים שמעולם לא נקשרו בדם.
קינג, איזו דמות. רבדים על גבי רבדים. עומק שאפשר לטבוע בו. הוא פושע, רוצח, עבריין והוא לא מתבייש בזה. ועדיין, מצאתי את עצמי מאוהבת לחלוטין. נחושה לחשוף עוד ועוד שכבות של האדם המרתק הזה שכל כך רציתי להכיר.
החזות שלו והסטיגמות שיש על אנשים כאלה משחקים בניגוד מוחלט לדמותו של קינג. הוא לא אדם עדין ורגיש, אבל הוא לא מה שציפיתי שיהיה.
דואו (בעברית היא פלו), לא יודעת כלום על עצמה, היא קטנה, רזה וחלשה אבל כפי שאבחן קינג, כרגע היא בדיוק מי שהיא צריכה להיות.
היא לא יודעת אם היא בתולה או לא.
היא לא יודעת בת כמה היא.
היא לא יודעת האם היא בזוגיות.
והיא לא יודעת אם מישהו מחפש אחריה.
למרות כל אלה, היא דמות חזקה. היא לא מוותרת, היא שורדת והיא נלחמת.
הקשר שנרקם בין השניים נבנה על כעס, על זעם ותסכול.
קינג זועם על דואו שבמבט אחד אל תוך עיניו, הראתה לו את כל מה שמעולם לא היה לו.
דואו מוחזקת אצלו בניגוד לרצונה, אך מנגד - אין לה שום מקום אחר להיות בו.
עמוד אחר עמוד, פרק אחר פרק, הקשר שנוצר בניהם חודר אל תוך הנשמה של הקורא.
שתי נשמות פצועות ואהבה שמבריאה את הפצעים, עוצרת את הדם מלדלוף ולהציף את נפשם.
היה שם שלב שהרגיז אותי, קפיצת מדרגה בקשר שלהם שלא הייתי בשלה אליה.
אבל פרט אליה.. מצאתי שתי דמויות שבורות ומרוסקות שבאופן יוצא דופן, השברים מתאימים בדיוק זה לזה.
ואז כשחשבתי שאני מאוהבת, שמצאתי את הנחת שלי, שאני יכולה להניח את הראש בנחת ולהקשיב לקרייני האודיו המדהימים מספרים לי על הסקס הלוהט, על שכבות הנפש שמתקלפות ונחשפות עוד ועוד דברים שאני להוטה לדעת.
הסופרת ריסקה את זה.
היא ריסקה אותי.
היא הפתיעה אותי, ראיתי בה כותבת זהירה, כל דבר במינון נכון ולא מוגזם. מותחת את הגבול קצת יותר מדי אבל לא מספיק כדי לנפץ אותו לרסיסים.
אז טעיתי בענק.
היא שיחקה אותה!!
בשורה התחתונה,
לכו לקרוא אותו, לא הייתי מדרגת אותו בחמישה כוכבים רק בגלל שתי בעיות האמינות שציינתי. אבל פרט אליהן, מדובר באחד הספרים היותר עוצמתים שקראתי.
בשני הגיבורים היותר מעניינים שפגשתי.
ובמערכת יחסים.... שאני מתקשה לתאר במילים.
לכו לקרוא.
פשוט לכו.
האזנתי לו באודיו.
שני קריינים מדהימים, עוצמתיים, יש להם בדיוק את הטון הנכון, את הקול הנכון ואת היכולת המופלאה להכניס אתכם עמוק לתוך סיפורים של קינג ודואו.
ממולץ מאד מאד מאד.
זהו ספר ראשון מתוך סדרה של 4 ספרים.
השניים הראשונים בסדרה הם על קינג ודואו, השניים האחרים על גיבורים אחרים.
לסדרת הספרים הוציאה הסופרת תוספת,
סדרת ספרים על פרפי, חברו הטוב של קינג.
את הספר קראתי (שמעתי) בקיץ, כשהייתי בסרילנקה, הייתי נואשת לחלוק חוויות. כתבתי את הסקירה בנייד, עם לב שדופק ממש חזק והמון שגיאות הקלדה - ועכשיו אני מעלה אותה לפה.
מדובר ברומן פשע.
אם אהבתם את נשבעת בדם וכלוב זהב, הספר הזה לגמרי בשבילכם.
עדכונים:
הספר תורגם לעברית ויצא בהוצאת בוקטיק.
שמה של הגיבורה הראשית, דואו (כמו ג'יין דואו) שונה בתרגום לפלו (כמו פלונית אלמונית).
על הספר:
דואו (או לפחות כך היא החליטה שקוראים לה), נערה בלונדינית יפייפיה, אבודה, עצובה והכי גרוע - ללא שום זיכרון של מי היא, מי הם משפחתה, מה היא עברה בחייה, מגיעה תוך ניסיון אחרון ונואש לשרוד לביתו של עבריין שהשתחרר בדיוק מהכלא, קינג.
היא מגיעה במטרה ברורה למכור את הגוף הרזה והחלש שלה כדי לזכות בהגנה ואוכל.
התכנית משתבשת בשנייה שעיניו של קינג פוגשות בה.
קינג, מקעקע שבדיוק השתחרר מהכלא, עורך מסיבת שחרור בביתו.
וכיאה למסיבת שחרור בעולם בו קינג חי, מגיעות לשם לא מעט נשים בעלות מטרה זהה למטרתה של דואו.
“We met on the night I decided to sell myself for a hot meal and a place to sleep.”
 |
| את הספר שמעתי באודיו באנגלית |
דעתי עליו:
אני מתעלמת מהדופק המואץ כדי לחזור להתחלה ולהגיד לכם דווקא, מה לא אהבתי.
דואו, כמו ג'יין דואו - אלמונית. היא לא זוכרת דבר על עצמה.
היא לא זוכרת את שמה, את משפחתה, את עברה. אבל היא זוכרת הכל חוץ מזה.
היא זוכרת כמה שנים יושבים בכלא על רצח, היא זוכרת איך מתנהל העולם, היא יודעת לספר בדיחות והיא אפילו זוכרת ג'ינגל מפרסומת.
אובדן זיכרון סלקטיבי מדי, נח מדי, מעצבן ולא אמין.
אני יודעת שיש מקרים כאלה, הבעיה הייתה שהרגשתי שאובדן הזיכרון שלה משתלב בצורה נוחה וקלה מדי בעלילה. היא שכחה בדיוק מה שהיא צריכה לשכוח, כדי שהכל יתנהל ללא תקלות וללא מאמץ נוסף מצד הסופרת.
דבר נוסף היה קפיצה מהירה ופתאומית מדי במערכת היחסים שלהם. אבל לא אפרט על מנת לא להרוס.
רק אגיד שהקשר נבנה בצורה הדרגתית ומעניינת עד שהוא לא. הוא קופץ מהר מדי ובצורה לא אמינה ואפילו מעצבנת.
”You’re not my prisoner. You’re mine.”
אבל בחרתי להשתחרר מהכעס. לתת למילים לחלחל. בחרתי כל כך נכון.
והנה מה שאהבתי:
קינג, עבריין ומקעקע משתחרר מהכלא ישירות אל ידיו של חבר הילדות שלו פרפי.
הדברים שהם עברו יחד הופכים את הקשר שלהם לקשר עמוק ומרתק. אהבה אמתית בין שני גברים שהפכו לאחים. הקשר בניהם הדהים אותי, נשאבתי אליו יותר משנשאבתי לכל כך הרבה ספרים לאחרונה. יש משהו כובש בשני גברים שאוהבים זה את זה יותר מהכול, לא אהבה רומנטית, אהבה כמו שאוהבים אח. אהבה אמתית וכל כך נקייה שהסופרת לא חוסכת מאיתנו לשנייה.
היא לוקחת אותנו לעבר שלהם, להווה שלהם, לעתיד שהם בונים להם.
אהבת אמת של אחים שמעולם לא נקשרו בדם.
הקשר הכל כך יפה של קינג ופרפי, מוסיף רובד נוסף לסיפור.
פרפי הוא האדם היחיד שקינג מקשיב לו, היחיד שדעתו משנה לו.
“Things don't always start out the way we want them to. It's how they end that's important."
החזות שלו והסטיגמות שיש על אנשים כאלה משחקים בניגוד מוחלט לדמותו של קינג. הוא לא אדם עדין ורגיש, אבל הוא לא מה שציפיתי שיהיה.
“Love is what you would do for the other person, not what you do in general.”
דואו (בעברית היא פלו), לא יודעת כלום על עצמה, היא קטנה, רזה וחלשה אבל כפי שאבחן קינג, כרגע היא בדיוק מי שהיא צריכה להיות.
היא לא יודעת אם היא בתולה או לא.
היא לא יודעת בת כמה היא.
היא לא יודעת האם היא בזוגיות.
והיא לא יודעת אם מישהו מחפש אחריה.
למרות כל אלה, היא דמות חזקה. היא לא מוותרת, היא שורדת והיא נלחמת.
"I've found myself again in the haunted eyes of a girl who was just as lost as I was.
Or maybe, we didn't find each other at all.
Maybe, we just decided to be lost together."
הקשר שנרקם בין השניים נבנה על כעס, על זעם ותסכול.
קינג זועם על דואו שבמבט אחד אל תוך עיניו, הראתה לו את כל מה שמעולם לא היה לו.
דואו מוחזקת אצלו בניגוד לרצונה, אך מנגד - אין לה שום מקום אחר להיות בו.
עמוד אחר עמוד, פרק אחר פרק, הקשר שנוצר בניהם חודר אל תוך הנשמה של הקורא.
שתי נשמות פצועות ואהבה שמבריאה את הפצעים, עוצרת את הדם מלדלוף ולהציף את נפשם.
היה שם שלב שהרגיז אותי, קפיצת מדרגה בקשר שלהם שלא הייתי בשלה אליה.
אבל פרט אליה.. מצאתי שתי דמויות שבורות ומרוסקות שבאופן יוצא דופן, השברים מתאימים בדיוק זה לזה.
ואז כשחשבתי שאני מאוהבת, שמצאתי את הנחת שלי, שאני יכולה להניח את הראש בנחת ולהקשיב לקרייני האודיו המדהימים מספרים לי על הסקס הלוהט, על שכבות הנפש שמתקלפות ונחשפות עוד ועוד דברים שאני להוטה לדעת.
הסופרת ריסקה את זה.
היא ריסקה אותי.
היא הפתיעה אותי, ראיתי בה כותבת זהירה, כל דבר במינון נכון ולא מוגזם. מותחת את הגבול קצת יותר מדי אבל לא מספיק כדי לנפץ אותו לרסיסים.
אז טעיתי בענק.
"Stop being alive, and start living.”
היא שיחקה אותה!!
בשורה התחתונה,
לכו לקרוא אותו, לא הייתי מדרגת אותו בחמישה כוכבים רק בגלל שתי בעיות האמינות שציינתי. אבל פרט אליהן, מדובר באחד הספרים היותר עוצמתים שקראתי.
בשני הגיבורים היותר מעניינים שפגשתי.
ובמערכת יחסים.... שאני מתקשה לתאר במילים.
לכו לקרוא.
פשוט לכו.
"If you fuck with me and what's mine, then yes, I am the judge. I am the jury.
And sometimes when the situation calls for it, I am the motherfucking executioner."
האזנתי לו באודיו.
שני קריינים מדהימים, עוצמתיים, יש להם בדיוק את הטון הנכון, את הקול הנכון ואת היכולת המופלאה להכניס אתכם עמוק לתוך סיפורים של קינג ודואו.
ממולץ מאד מאד מאד.
זהו ספר ראשון מתוך סדרה של 4 ספרים.
השניים הראשונים בסדרה הם על קינג ודואו, השניים האחרים על גיבורים אחרים.
לסדרת הספרים הוציאה הסופרת תוספת,
סדרת ספרים על פרפי, חברו הטוב של קינג.
תגובות
הוסף רשומת תגובה