בייבי דול - הולי אוברטון
★★★★★
במשך 8 שנים לילי הייתה כלואה במרתף, היא נחטפה כשהייתה בתיכון ומאז לא ראתה אור יום.
לילי עברה התעללות קשה מנשוא ע"י חוטף אכזר וחסר רחמים, היא הרתה וילדה לו בת, סקאי.
הזדמנות נדירה התגלתה בפני לילי אחרי כל כך הרבה שנים של שבי, הזדמנות לברוח.
ושם מתחיל הסיפור שלנו - בחיים שאחרי השבי.
יכול להיות שדילגנו על החלק המעניין?
לבחור לספר סיפור מהרגע שבו נגמר האקשן לכאורה, זו בחירה שאינה טריוואלית כלל.
בעייני מדובר בבחירה מרתקת ואינטגלטית. בחירה לא להעמיס על הקורא זוועות קשות - אלא לתאר בדיעבד את השבי והקושי דרך תיאור החזרה לשגרה.
אל תטעו, העלילה הייתה קשה לקריאה, תיאורי השבי לא היו מוגזמים אבל הסופרת הצליחה להתרחק מפירוט פולשני של זוועות ועדיין לגרום לי חלחלה.
משבר קריאה והדרך החוצה:
מעל לחודשיים שלא בא לי לקרוא ספרים, לא לשמוע אודיו, ואפילו לא לקרוא תקצירים.
פתאום התעורר בי דחף לספר מתח, וסיימתי את הספר הזה ביומיים!!
אז כן, יש פה לגמרי חומר יקר מפז - חומר שסולל החוצה את הדרך ממשבר קריאה.
הכתיבה והעלילה:
הסיפור מסופר מהרבה גופים ראשונים, מעיניה של לילי, מעיניו של ריק החוטף, של אבי אחותה התאומה של לילי ואפילו מעיניה של אימן.
אני פחות מתחברת לכתיבה שמגלה את המחשבות של כל הדמויות. בטח את אלו של החוטף שאמור להיות אפל ומסתורי בשביל הקורא.
אבל לזכותה של הסופרת יאמר שהיא צלחה את המשימה בצורה מעולה. כל צד של הסיפור חשף רבדים נוספים בעלילה והביצוע היה הכי טוב שאפשר.
העלילה הייתה מיוחדת בכך שלא הכילה תנודות קיצוניות. לילי מנסה להשיב לעצמה את חייה ובמקביל לעשות צדק עם החוטף שלה.
העלילה לכשלעצמה מספיק מעניינת ונחסכו מאיתנו דרמות זולות מהצד. דבר שהערכתי מאד.
אז מה לא?
משבר אמינותי קטן העיק עליי, אבי חזרה לתקופה בה לכולם יש סמארטפונים ואינסטגרמים, אבל היא מספרת שכשהייתה ילדה היה להם בבית מקרן שחור לבן ומדי פעם גם מדברים על DVD. בשלב אחר מתואר שביתה משחקת בלחצנים של הסמארטפון (*גלגול עיינים*).
לא עקבי או הגיוני....
לסיכום:
אם כריזמה הייתה תכונה של ספר - הספר הזה ללא כל ספק זכה בתכונה הזו.
היכולת לספר סיפור בלי להשתמש בטריקים זולים כדי למשוך את הקורא,
אינסוף "מלכודות" בהן יכלה ליפול הסופרת - כמו למשל לתאר לנו זוועות קשות כדי להוציא מאיתנו רגש בכח - והיא לא נפלה באף אחד מהן.
זה ספר מתח מעולה שמעורר אמפתיה ואינסוף רגשות אחרים.
הדופק עולה במהלך הקריאה ופשוט אי אפשר לעצור.
ממליצה בחום.
4.5 כוכבים.
במשך 8 שנים לילי הייתה כלואה במרתף, היא נחטפה כשהייתה בתיכון ומאז לא ראתה אור יום.
לילי עברה התעללות קשה מנשוא ע"י חוטף אכזר וחסר רחמים, היא הרתה וילדה לו בת, סקאי.
הזדמנות נדירה התגלתה בפני לילי אחרי כל כך הרבה שנים של שבי, הזדמנות לברוח.
ושם מתחיל הסיפור שלנו - בחיים שאחרי השבי.
יכול להיות שדילגנו על החלק המעניין?
לבחור לספר סיפור מהרגע שבו נגמר האקשן לכאורה, זו בחירה שאינה טריוואלית כלל.
בעייני מדובר בבחירה מרתקת ואינטגלטית. בחירה לא להעמיס על הקורא זוועות קשות - אלא לתאר בדיעבד את השבי והקושי דרך תיאור החזרה לשגרה.
אל תטעו, העלילה הייתה קשה לקריאה, תיאורי השבי לא היו מוגזמים אבל הסופרת הצליחה להתרחק מפירוט פולשני של זוועות ועדיין לגרום לי חלחלה.
משבר קריאה והדרך החוצה:
מעל לחודשיים שלא בא לי לקרוא ספרים, לא לשמוע אודיו, ואפילו לא לקרוא תקצירים.
פתאום התעורר בי דחף לספר מתח, וסיימתי את הספר הזה ביומיים!!
אז כן, יש פה לגמרי חומר יקר מפז - חומר שסולל החוצה את הדרך ממשבר קריאה.
הכתיבה והעלילה:
הסיפור מסופר מהרבה גופים ראשונים, מעיניה של לילי, מעיניו של ריק החוטף, של אבי אחותה התאומה של לילי ואפילו מעיניה של אימן.
אני פחות מתחברת לכתיבה שמגלה את המחשבות של כל הדמויות. בטח את אלו של החוטף שאמור להיות אפל ומסתורי בשביל הקורא.
אבל לזכותה של הסופרת יאמר שהיא צלחה את המשימה בצורה מעולה. כל צד של הסיפור חשף רבדים נוספים בעלילה והביצוע היה הכי טוב שאפשר.
העלילה הייתה מיוחדת בכך שלא הכילה תנודות קיצוניות. לילי מנסה להשיב לעצמה את חייה ובמקביל לעשות צדק עם החוטף שלה.
העלילה לכשלעצמה מספיק מעניינת ונחסכו מאיתנו דרמות זולות מהצד. דבר שהערכתי מאד.
אז מה לא?
משבר אמינותי קטן העיק עליי, אבי חזרה לתקופה בה לכולם יש סמארטפונים ואינסטגרמים, אבל היא מספרת שכשהייתה ילדה היה להם בבית מקרן שחור לבן ומדי פעם גם מדברים על DVD. בשלב אחר מתואר שביתה משחקת בלחצנים של הסמארטפון (*גלגול עיינים*).
לא עקבי או הגיוני....
לסיכום:
אם כריזמה הייתה תכונה של ספר - הספר הזה ללא כל ספק זכה בתכונה הזו.
היכולת לספר סיפור בלי להשתמש בטריקים זולים כדי למשוך את הקורא,
אינסוף "מלכודות" בהן יכלה ליפול הסופרת - כמו למשל לתאר לנו זוועות קשות כדי להוציא מאיתנו רגש בכח - והיא לא נפלה באף אחד מהן.
זה ספר מתח מעולה שמעורר אמפתיה ואינסוף רגשות אחרים.
הדופק עולה במהלך הקריאה ופשוט אי אפשר לעצור.
ממליצה בחום.
4.5 כוכבים.
סקירה מעולה!
השבמחק