Jane Doe - Victoria Helen Stone // ג'יין האלמונית - ויקטוריה הלן סטון
★★★★☆
עדכון: הספר יצא בעברית בהוצאת "מטאור"
קוראים לה ג'יין, אבל את שם המשפחה שלה היא בחרה להחליף.
היא לא באמת דאטא אנליסטית, היא לא באמת ברונטית, היא לא באמת שברירית וחסרת ביטחון.
היא ויתרה על החיים הזוהרים שלה, הפכה לדמות שהיא לא, והכל בשביל מטרה אחת - נקמה.
על הספר:
ג'יין מגיעה למשרדו של סטיבן כעובדת חדשה תחת הדמות הסמויה שיצרה.
היא חוברת לסטיבן כשבראשה קיימת תכנית (לא מאד מגובשת יש לציין), לנקמה.
ג'יין היא סוציופתית - לא מסוגלת לחוש אמפתיה כלפי אף אחד, וזה הכח שמניע נקמה חסרת בושה ומעצורים.
דעתי:
הספר הזה הוא ההוכחה שלא כל ספר מתח חייב להיות מורכב, פסיכולוגי, מלא תעלומות.
מדובר ב-ספר מתח קליל!
ברור לנו מי הרעים בסיפור, ולבחורים הרעים אין צדדים טובים.
ברור לנו מי הטובים בסיפור, וכפי שכבר ניחשתם - אין להם צדדים רעים.
ויש לנו ג'יין. שהיא גיבורה מעניינת.
מצד אחד היא חסרת כל מוסר, היא מנצלת אנשים כדי שיתאימו למטרות שלה (כולל ניצול מיני אגב).
לא אכפת לה משמה הטוב, מדעת קהל, מחברים או משפחה.
מצד שני... ברגע שמבינים את מניעי הנקמה שלה, אי אפשר לשפוט אותה ורוצים שהיא תעשה הכל כדי להצליח.
הכתיבה:
מדובר בגוף ראשון (לכל שונאי הגוף השלישי), הסיפור מסופר מעיניה של ג'יין, דבר הנותן הצצה למוחה הפסיכי.
הכתיבה משלבת עקיצות ציניות נהדרות על דת, על נשים בכנסייה, על גברים עם שגעון גדלות ועל חתולים.
אבל יש הרבה הסברים לא אינטלגנטים שאמורים לעזור לנו להבים שג'יין סוציופתית, או במילותיה "ככה זה אצל סוצפיותים", "אני סופציופתית", "הוא לא יודע שאני סוצפיותית".
ואני תוהה, האם היא סוציופתית? כי הבנתי את זה לגמרי לבד, אבל עדיין לא מספיק ברור לי *גילגול עיינים*.
הגיבורים:
כפי שכבר ציינתי, יש לנו "רעים", "טובים" וג'יין. חוץ מג'יין אף דמות לא עמוקה, עגולה או מעניינת.
סקס:
משהו שמאד אהבתי בספר באופן מפתיע הוא קטעי הסקס המאד לא רומנטיים. ג'יין אוהבת סקס והיא משתמשת בזה לניצול אינסופי של גברים.
יש המון סקס בספר, הוא כתוב בצורה חסרת רגישות שמדגישה את הסטיות של ג'יין, אל מול הרווחים שלה מהסקס.
לא מדובר במשהו אירוטי, אלא בסקס שמשרת עלילה ואת דמותה של ג'יין.
לסיכום,
אני מופתעת מכמה שנהנתי מהספר הזה.
זה ספר מתח קליל, רחוק מספרי המתח המורכבים שאני קוראת ואוהבת.
ספר לא מאד אינטלגטי אבל סוחף ומעניין.
מושלם לקיץ, מושלם לחופשה, מושלם לנקות את הראש.
ולפני שתשאלו - כן, זה ספר יחיד.
4 כוכבים.
עדכון: הספר יצא בעברית בהוצאת "מטאור"
קוראים לה ג'יין, אבל את שם המשפחה שלה היא בחרה להחליף.
היא לא באמת דאטא אנליסטית, היא לא באמת ברונטית, היא לא באמת שברירית וחסרת ביטחון.
היא ויתרה על החיים הזוהרים שלה, הפכה לדמות שהיא לא, והכל בשביל מטרה אחת - נקמה.
על הספר:
ג'יין מגיעה למשרדו של סטיבן כעובדת חדשה תחת הדמות הסמויה שיצרה.
היא חוברת לסטיבן כשבראשה קיימת תכנית (לא מאד מגובשת יש לציין), לנקמה.
ג'יין היא סוציופתית - לא מסוגלת לחוש אמפתיה כלפי אף אחד, וזה הכח שמניע נקמה חסרת בושה ומעצורים.
את הספר שמעתי באודיו באנגלית |
הספר הזה הוא ההוכחה שלא כל ספר מתח חייב להיות מורכב, פסיכולוגי, מלא תעלומות.
מדובר ב-ספר מתח קליל!
ברור לנו מי הרעים בסיפור, ולבחורים הרעים אין צדדים טובים.
ברור לנו מי הטובים בסיפור, וכפי שכבר ניחשתם - אין להם צדדים רעים.
ויש לנו ג'יין. שהיא גיבורה מעניינת.
מצד אחד היא חסרת כל מוסר, היא מנצלת אנשים כדי שיתאימו למטרות שלה (כולל ניצול מיני אגב).
לא אכפת לה משמה הטוב, מדעת קהל, מחברים או משפחה.
מצד שני... ברגע שמבינים את מניעי הנקמה שלה, אי אפשר לשפוט אותה ורוצים שהיא תעשה הכל כדי להצליח.
הכתיבה:
מדובר בגוף ראשון (לכל שונאי הגוף השלישי), הסיפור מסופר מעיניה של ג'יין, דבר הנותן הצצה למוחה הפסיכי.
הכתיבה משלבת עקיצות ציניות נהדרות על דת, על נשים בכנסייה, על גברים עם שגעון גדלות ועל חתולים.
אבל יש הרבה הסברים לא אינטלגנטים שאמורים לעזור לנו להבים שג'יין סוציופתית, או במילותיה "ככה זה אצל סוצפיותים", "אני סופציופתית", "הוא לא יודע שאני סוצפיותית".
ואני תוהה, האם היא סוציופתית? כי הבנתי את זה לגמרי לבד, אבל עדיין לא מספיק ברור לי *גילגול עיינים*.
הגיבורים:
כפי שכבר ציינתי, יש לנו "רעים", "טובים" וג'יין. חוץ מג'יין אף דמות לא עמוקה, עגולה או מעניינת.
סקס:
משהו שמאד אהבתי בספר באופן מפתיע הוא קטעי הסקס המאד לא רומנטיים. ג'יין אוהבת סקס והיא משתמשת בזה לניצול אינסופי של גברים.
יש המון סקס בספר, הוא כתוב בצורה חסרת רגישות שמדגישה את הסטיות של ג'יין, אל מול הרווחים שלה מהסקס.
לא מדובר במשהו אירוטי, אלא בסקס שמשרת עלילה ואת דמותה של ג'יין.
לסיכום,
אני מופתעת מכמה שנהנתי מהספר הזה.
זה ספר מתח קליל, רחוק מספרי המתח המורכבים שאני קוראת ואוהבת.
ספר לא מאד אינטלגטי אבל סוחף ומעניין.
מושלם לקיץ, מושלם לחופשה, מושלם לנקות את הראש.
ולפני שתשאלו - כן, זה ספר יחיד.
4 כוכבים.
תגובות
הוסף רשומת תגובה