חצר של כנפיים והרס (חצר של ורדים וקוצים #3) - שרה ג'יי מאס // A Court of Wings and Ruin (A Court of Thorns and Roses #3)

 ★★★★☆
הספר הראשון בסדרה היה פושר, השני היה בין הטובים שקראתי, השלישי (שגם סוגר את הטרילוגיה) היה סבבה כזה.
או בקצרה: התחיל טוב מאד, הפך לאיטי ומשעמם ונגמר בתרועה רמה.

זה התחיל טוב:
פיירה, הדמות הראשית, עלתה לי על העצבים מהספר הראשון. 
את הספר השלישי - היא פתחה נפלא.
הרגשתי שהיא הפסיקה להיות יפת נפש והתחילה להתחספס. אל חשש, היא חזרה לעצבן אותי.

בספר הזה קרה הרבה וגם קרה מעט:
זה פשוט הזכיר לי את חווית הצפייה במשחקי הכס.
הרבה "הזזת כוחות" "הכנה למלחמה", פוליטיקות, שמות חדשים, המון דמויות לזכור.
לא סוחף בדיוק.
ואז כשהכל מתכנס - וואו.

רומנטיקה:
הספר השני היה בין הרומנטיים שקראתי. 
השלישי לעומת זאת, הקשר כבר שם ומשהו קצת דועך בלהט הרומנטי.
אני עומדת מאחורי מה שאמרתי עוד בספר השני, 

לדעתי הסופרת הזו הרבה יותר מוכשרת בכתיבת רומנטיקה מאשר בכתיבת פנטזיה. 

ולכן, רציתי עוד רומנטיקה. היא הייתה שם אבל לא מספיק.

דמויות המשנה:
החלק הכי מטורף, היה שדמויות המשנה עניינו אותי יותר מהדמויות הראשיות.
רציתי לדעת עוד על כולן. עוד מהן.
בספר הזה נוספו הרבה דמויות וגם לקיימות התווספו שכבות עומק.
אני לא יודעת אם מדובר בייתרון של הספר (שפתח לי דלתות לספרים הבאים שיתמקדו בגיבורים אחרים)
או בחסרון שבו בעצם הסופרת נכשלה בהלשאיר את העניין שלי על הדמויות הראשיות.

אם לסכם את חווית הקריאה שלי,
זה התחיל נפלא,
הפך לפוליטי, מורכב וקצת מתיש
המשיך לסוף הגדול שהיה מעולה
ותאכלס היה כיף.
ושוב אגיד זאת - 
לדעתי הסופרת הזו יותר מוכשרת ברומנטיקה מאשר בפנטזיה.
אבל עדיין היה מעניין.
4 כוכבים

לסקירה שלי על הספר הראשון, חצר של ורדים וקוצים

לסקירה שלי על הספר השני, חצר של ערפל וזעם

לסקירה שלי על הספר השלישי, "חצר של כנפיים והרס"

לסקירה שלי על ספר 3.5, "חצר של אור כוכבים וכפור"