דואט החיים שמעבר (מעבר לזמן & מעל ומעבר) - ג'ול אי אן // Transcend & Epoch - Jewel E. Ann

★★★★☆
הסקירה הזו החלה להתהוות כשאני נמצאת באמצע של הספר השני בדואט, היה לי חשוב לעצור ולכתוב בעיקר מהסיבה שעדיין, בתוך שלב כה מתקדם בקריאה - אין לי מושג איך הדואט הזה הולך להסתיים, ואני מתה על זה!

על הספר:

סוויזי היא לא בחורה רגילה בת 22, סוויזי יודעת דברים, סוויזי זוכרת דברים - אבל אלו לא הזכרונות שלה. אלו לא אירועים שהיא חוותה או אנשים שהיא פגשה, אבל היא פשוט יודעת.

סוויזי נמצאת במערכת יחסים עם גריפין, אופנוען קשוח, שרירי ומקועקע שלמרות התדמית הקשוחה, הלב שלו מכיל את סוויזי בכל רמה (כמעט).

אבל אז מגיע פרוסור נייט (נת'ניאל) האנט, שמבוגר מסוייזי ב15 שנים, הוא נכנס לחייה בסערה ומעיר שדים שנמצאים עמוק בתוכה.

את הדואט שמעתי באודיו באנגלית

דעתי:

שני ספרים - על שום מה?

מדובר בדואט, שני ספרים שממשיכים אחד את השני בדיוק בנקודה שבה עוצר האחר, אבל, הם מפרידים שתי תקופות משמעותיות.

הספר הראשון בדואט היה בעייני בנייה, התהוות והיכרות שרק הכינו את הקרקע לרעידת האדמה שפותחת את הספר השני.

הספר הראשון כתוב טוב, הוא מיוחד מאד, מלא ברגש אבל חשוב שתדעו שהוא איטי!.

נדרשת בנייה מדוקדקת של הסיפור והגיבורים, הרי העלילה היא לא בדיוק טבעית ובטח לא משהו שנח לעכל. היינו צריכים להכנס למקומות שונים בעבר של הגיבורים כדי להבין את ההווה הכל כך מורכב והעתיד הבלתי אפשרי.

לא אגיד שביליתי את הקריאה בספר הראשון נפעמת ומרותקת, הכתיבה טובה, הדמויות טובות, אבל רק לקראת הסוף כשהכל התחיל להתחבר - נשאבתי ופשוט לא הצלחתי לעצור.

הספר השני מכיל הרבה יותר "עלילה", הרבה יותר קונפליקטים. הבלגן מהספר הראשון מגיע לשיאו, האירועים פוקדים את הגיבורים בזה אחר זה. מצד שני, איבדתי שם את הגיבורים. גריפין ההורס מהספר הראשון הפך לגיבור בלתי נסבל (פרטים בהמשך). נייט השתנה גם הוא (במקרה הזה לטובה). והרגשתי שהייתה המון חזרתיות בתחום של גריפין. אבל, את הספר השני לא הצלחתי לשחרר.

שני גברים:

את הספר הראשון ביליתי מאוהבת בגריפין, בן זוגה של סוויזי. האופנוען הקשוח שתמיד מקשיב, מכיל ומבין. הניגודיות שבו, לב הזהב שלו והאכפתיות שלו קנו אותי.

מהצד השני עמד נייט, עליו כעסתי מאד. התחברתי לכאב שלו בהווה, לחוויות שלו מהעבר - אבל כל כך כעסתי על הפעולות האגואיסטיות שהוא עשה, פעולות שהובילו לפגיעה עקיפה בסוויזי, ששום דבר מזה לא הגיע לה.

אבל בספר השני הכל התהפך.

והנה נקודה שמאד לא אהבתי בספר: דמותו של גריפין השתנתה בספר השני. הוא הגיב בצורה בלתי נסבלת כשלא הצליח להכיל דברים. הוא נעלב, נסגר, נעלם, מתעלם ופוגע. היו ניצנים (מאד מוצדקים) של זה בספר הראשון, אבל בספר השני הרגשתי שכל תפקידו של גריפין היה לכעוס ולזיין. כי אחרי הכעס הגיע סקס מטורף ואחרי הסקס הגיע שוב כעס. הוא אפילו קצת הזכיר לי סוג של דיווה דרמטית.

מנגד, בספר השני נייט כבש את לבי. גם כשסגרתי את הספר דמותו של נייט המשיכה ללכת איתי, משהו שם חדר ללב שלי.

גריפין הלוהט, מאד דומה לתיאור בספר :)

אז...

אין ספק שהספר הזה עשה לי משהו שהרבה זמן לא קרה לי, הוא גרם לי לדבר עליו ללא הפסקה, הוא גרם לי לחשוב עליו וגם כשהייתי עוצרת את הקריאה - הייתי שומעת אותו קורא לי לחזור אליו.

משהו שם נכנס לי עמוק לנשמה, כנראה שיש משקל גדול לכתיבה של הסופרת, כנראה שיש משקל גדול אפילו יותר לעלילה המקורית.

אבל יותר מכל, האירועים הסבוכים זה בזה, העובדה שאין תשובה נכונה, אין החלטה נכונה.

הכל נבנה בצורה מדוייקת.

בשורה התחתונה,

לא מדובר בדואט מושלם. אבל מדובר פה בעלילה מדהימה, כתיבה טובה ואירועים מורכבים וסבוכים.

לא תדעו איך זה ייגמר.

עבר המון זמן מאז שספר תפס אותי ככה, וזה אומר הכל.

הוא אינטלגנטי, הוא מיוחד, הוא שונה - והגיע הזמן שספר יעשה לי את מה שהספר הזה עשה.

לכו לקרוא, 

4 כוכבים.

לרכישת הספר הראשון דרך אמזון

לרכישת הספר השני דרך אמזון

.