ספרים וקצת מעבר

★★★★★ זה אחד הספרים הכי טובים שקראתי. סיפור אהבה יפהפה, דמויות שעוברות תהליך, העצמה נשית, פגיעות מהעבר סקס לוהט ברמות, פנטזיה במידה הנכונה ואקשן בדיוק כשצריך אותו. הספר הוא הספר החמישי בסדרת "חצר של ורדים וקוצים". הוא על גיבורים אחרים, נטסה וקסיאן. חייבים לקרוא את הספרים הקודמים (לצערי) כדי להגיע אליו. הגיבורה הראשית: נסטה , אחותה של פיירה (הגיבורה הראשית בארבעת הספרים הקודמים),  היא בחורה קוצנית, כעוסה ובעלת יצר הרס עצמי מפותח. היא פוגעת בכל מי שקרוב אליה והמצב שלה מדרדר מספר לספר. במטרה להציל אותה מעצמה - מכריחים אותה לעבור לגור במגדל עם אינסוף מדרגות, להתאמן עם קסיאן (הגנרל של הצבא) ולעבוד בספריה. כל הקוצים שלה נשלפים, הכעס יוצא על כולם, בעיקר על קסיאן. התהליך שהמיס אותי: קסיאן עושה בדיוק את מה שנסטה צריכה, מושיט את ידו - גם כשהיא בועטת וכועסת. הוא פה כדי להכיל אבל גם כדי ללמד אותה להגן על עצמה. נסטה גם אוהבת לקרוא סמאט וכשהיא מוצאת את עצמה בספריה מוקפת בבנות שעברו פגיעות קשות, הקשר שנוצא בינהן הוא חברות חזקה מאין כמותה. נסטה וקסיאן: אחד הזוגות הכי לוהטים שיצא לי לקרוא על...

 ★★★☆☆ הנובלה הזו הושמצה בכל מקום, מיותרת, לא מחדשת ומדורגת מאד נמוך. התלבטתי אם לדלג ישירות לספר 4 אבל בחרתי בסוף להריץ את האודיו על מהירות 1.5 וכן לשמוע. על מה העלילה: תאכלס? נפילת המתח של אחרי המלחמה הגדולה. הגיבורים מתארגנים לחג גדול, קונים מתנות ובעיקר נחים. בלי דרמות. לא קורה הרבה: רוב הספר מלא בקטעים לא כל כך מעניינים,  מה קונים לחג, מה קנו לחג, איזה ציור פיירה תצייר ואיך היא תסחוב אותו הביתה. אבל: כן היו שם קטעים שעניינו אותי. ודווקא זו הפוגה חמודה לראות את הגיבורים סוף סוף קצת בהפסקה. נסטה: הגיבורה השנואה על כולם, ואחת האהובות עליי, הולכת לככב בספר הבא. הנובלה נתנה הצצה לחייה, לחיים של אחרי המלחמה. היא עדיין קוצנית, כועסת ובלתי מובנת. ומאד נהנתי מהקטעים שלה, זה בנה את הקרקע לספר הבא. לסיכום: מיותר אבל לא מזיק. אם אפשר להריץ על מהירות גבוהה יותר לכו על זה. אבל לא הייתי מוותרת. חמוד וחביב כזה. 3 כוכבים לסקירה שלי על הספר הראשון,  חצר של ורדים וקוצים לסקירה שלי על הספר השני, חצר של ערפל וזעם לסקירה שלי על הספר השלישי, "חצר של כנפיים והרס" לסקירה שלי על ספר 3.5, "חצ...

 ★★★★☆ הספר הראשון בסדרה היה פושר, השני היה בין הטובים שקראתי, השלישי (שגם סוגר את הטרילוגיה) היה סבבה כזה. או בקצרה: התחיל טוב מאד, הפך לאיטי ומשעמם ונגמר בתרועה רמה. זה התחיל טוב: פיירה, הדמות הראשית, עלתה לי על העצבים מהספר הראשון .  את הספר השלישי - היא פתחה נפלא. הרגשתי שהיא הפסיקה להיות יפת נפש והתחילה להתחספס. אל חשש, היא חזרה לעצבן אותי. בספר הזה קרה הרבה וגם קרה מעט: זה פשוט הזכיר לי את חווית הצפייה במשחקי הכס. הרבה "הזזת כוחות" "הכנה למלחמה", פוליטיקות, שמות חדשים, המון דמויות לזכור. לא סוחף בדיוק. ואז כשהכל מתכנס - וואו. רומנטיקה: הספר השני היה בין הרומנטיים שקראתי.  השלישי לעומת זאת, הקשר כבר שם ומשהו קצת דועך בלהט הרומנטי. אני עומדת מאחורי מה שאמרתי עוד בספר השני,  לדעתי הסופרת הזו הרבה יותר מוכשרת בכתיבת רומנטיקה מאשר בכתיבת פנטזיה.   ולכן, רציתי עוד רומנטיקה. היא הייתה שם אבל לא מספיק. דמויות המשנה: החלק הכי מטורף, היה ש דמויות המשנה עניינו אותי יותר מהדמויות הראשיות. רציתי לדעת עוד על כולן. עוד מהן. בספר הזה נוספו הרבה דמויות וגם לקיימות התווס...