ספרים וקצת מעבר

יום השואה.  מה עושים עם הנוער?  איך גורמים להם להיות חלק מהיסטוריה כל כך קשה לעיכול של עם?  לדעתי הספר הזה הוא התשובה. אתחיל בלציין ש **לא ראיתי את הסרט** את הספר הזה הכריחו אותי לקרוא בחטיבה (לדעתי בכיתה ז), יותר נכון הכריחו אותנו ללכת לספריית בית הספר ולקחת משם ספר שואה. עקב חוסר ערנות שלי, לקחו את כל הספרים הדקים ואני נתקעתי עם הספר הכי עבה שנשאר. אז בתור אחת שמאד לא אהבה לקרוא, אני יכולה להגיד לכם שבעיניי אין ספר טוב יותר לנוער בנושא השואה.הוא פשוט מושלם. הוא מספר על חברות בין שני ילדים משני צידי הגדר ( אם אני זוכרת נכון שניהם בני 10). האחד יהודי הנמצא במחנה ההשמדה והשני ילדו של קצין של נאצי העושה את תפקידו במחנה. שניהם ילדים קטנים באותו הגיל והסיפור מתואר לרוב מעיניו של הילד הגרמני. מה שמקל לחלוטין את התיאורים הקשים והופך את הספר מושלם לנוער ולכאלה שסולדים מהתיאורים. הוא מספר על חברות אמיתית שנרקמת ללא התחשבות במעמדות השונים, בבגדים (אחד ב"פיג'מת פסים" והשני בבגדי עשירים). הספר הזה פשוט מדהים, הוא בעל מוסר השכל המתרכז באהבת השונה, הוא...

אם הייתי סופרת את מספר הספרים שהבטיחו לי שישנו את חיי ולא קרה בסוף כלום הייתי מגיעה כנראה לאינסוף. אף אחד לא הכין אותי למה שהספר הזה יעשה לי, למה שהוא ישנה אצלי, לאיך שאראה דברים אחריו. הורגלתי לחשוב שהנאצים היו אנשים שהושפעו מתעמולה, גדלו להיות מפלצות וכל תשומת הלב הופנתה ליהודים והישרדותם בשואה.  ואז בפעולה אחת בצופים, כשהייתי בכיתה ט, הכל פתאום השתנה. הספר הזה ליווה אותי לאחר מכן גם לאורך כל המסע לפולין (שאליו יצאתי מטעם תנועת הצופים), כל לילה שיחה אחרי שיחה וזה עדיין לא נתפס. אנשים רגילים, מתעד את סיפורם של גדוד 101, גדוד של מילואמניקים תושבי המבורג. מדובר באנשים בני המעמד הבינוני, הורים לילדים, בעלי קרירה ומשפחה שפשוט גיוסו למילואים וקיבלו משימה, לכנס את 1,800 היהודים שגרים בכפר ולרצוח אותם. הספר מתאר את השתשלות המשפט של לאחר המלחמה, משלב את העדויות מהמשפט, את הניתוחים למעשים ותאוריות פסיכולוגיות המנסות להסביר את פעולותיהם.  "היה להם קל יותר לירות... אלה שלא ירו הסתכנו בבידוד, דחייה ונידוי - מצב מאוד לא נוח במסגרת יחידה מגובשת כל כך, המוצבת מחוץ לגר...