רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית לימור מויאל

הזיפים של לזרוס - לימור מויאל

תמונה
אחד הדברים האהובים עליי ביותר, הוא לסיים ספר טוב, עם חיוך ענק ולרוץ למחשב לכתוב סקירה. זה בדיוק מה שאני עושה עכשיו :) על מה הספר? לביא , אב חד הורי וצלם דוקומנטרי שכרגע עוסק בצילום נושא דוקומנטרי חשוב מאין כמוהו - חתונות, נקרא למשימה חדשה וחריגה. הוא הולך לתעד חפירה ארכיאולוגית בקיסריה. מנהל החפירה הוא הדוקטור לארכיאולוגיה,  בז ציטרונבאום, שנחוש בדעתו להוכיח השערה שאם תברר כנכונה, תשנה לחלוטין את כל מה שידוע על ההיסטוריה היהודית בתקופת בית שני. "הוא לא יכל להרשות לעצמו דיכאון, דיכאון הוא פריבילגיה ששמורה לבעלי יכולת" לבז עבר קשה וכואב, עבר שמשתלט על ההווה ומשחיר כל דקה בעתיד. שום דבר לא הכין את בז ולביא למפגש הזה, לחפירה הזו, שתחפור לא רק באדמה, אלא גם בנפשם ותביא לתוצאות לא צפויות. "הוא תהה מדוע אין לו כנפיים כשהוא כל כך רוצה לעוף. הוא תהה מדוע הוא מתקשה ללכת כשהוא כל כך רוצה לרוץ. הוא תהה מדוע העיניים שלו כבויות ויבשות כשהוא כל כך רוצה לבכות." מה חשבתי עליו? זהו ספרה השני של לימור מויאל שאני קוראת, מיותר לציין כמה אהבתי את ספרה הראשון .  הספר...

מרכבות באיילון - לימור מויאל

תמונה
לפני שאני מתחילה, חשוב לי להבהיר דבר שבעיניי לא חשוב בכלל יש פה רומן בין שני גברים. ולדברים החשובים באמת: אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה התרגשתי כל כך לקרוא ספר. כשלימור פרסמה את הספר בעברית היו לי פרפרים בבטן, רוח של שינוי, איזה אומץ ואיזו גאווה. זהו הרומן ההומוסקסואלי הראשון שיוצא בעברית. "מיניות של אדם היא לא שחור ולבן, היא אפילו לא גוונים של אפור.היא מגיעה בשלל צבעי הקשת!" על מה הספר? דן גרין, בעל חברה מצליחה למוצרים רפואיים בודד מאי פעם, ריק מאי פעם. חברה טובה מייעצת לו לאמץ חייל בודד שימלא לו את החלל בבית העצום שנשאר ריק לאחר גירושין ובעיקר את החלל העצום בחייו. דן נענה להצעתה, אבל כאשר הוא פותח דלת ביתו ורואה את תום החייל, התמונה משתנה... "זה שהוצאת את המקל מהגלגלים לא אומר שמרכבה התחילה לנוע. אתה צריך למצוא את הכח שיניע אותה, למצוא מה יחזיר אותך לחיים, מה ייתן לך משמעות" מה אני חושבת עליו? אני אפילו לא יכולה להתחיל לתאר את התחושות המדהימות שעלו בי בזמן הקריאה.  הכתיבה של לימור מדהימה, כתיבה אינטליגנטית, צינית, מעניינת ורומנטית. היא עונה על כ...