רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית סיפור אמיתי

Lost in the Affair - E.K. Blair // איי. קיי. בלייר

תמונה
★★★★★ זהו סיפור אמיתי. לא אחד שנח ונעים לשמוע, לא סיפור שיגרום לכם להזדהות עם הגיבורה, אף אחד לא יעשה לכם הנחות - אתם הולכים לקבל מציאות כואבת ולא צודקת. זהו סיפור של סופרת מוכרת מאד בז'אנר הרומנטי, שמה נשאר בסוד.  שנתיים אחרי הסיפור המטלטל שעברה, היא החליטה לחלוק אותו. היא פנתה אל הסופרת איי. קיי. בלייר (סדרת "הלוטוס השחור" שלה ראתה אור בעברית), וביקשה ממנה לספר את הסיפור שלה. ו היא עשתה את זה מדהים. על הספר: טורי (ויקטוריה) היא סופרת מפורסמת בז'אנר הרומנטי, היא נשואה 13 שנים ללנדון, שף מקצועי בשיא פריחתו. הם הורים לשתי בנות קטנות . באחד מכנסי הסופרות שומעת טורי על אתר "Fetlife"', אתר היכוריות לאנשים בעלי פטישים שונים בחיי המין. סופרות רבות השתמשו בו כמחקר לספריהן וטורי מנסה להכנס אליו גם היא. פנייה תמימה לכאורה מהפרופיל , "אלק107 " משנה את חייה והיא נכנסת לפלונטר שאי אפשר לצאת ממנו. רומן, חיים כפולים, כדור שלג ענק של שקרים והרס, המון הרס. את הספר שמעתי באודיו באנגלית דעתי עליו: אמא, חברה וכל מי שמוכן לשמוע: על הספר המ...

לא ייאמן - Unbelievable // ביקורת סדרה

תמונה
הסדרה מבוססת על סיפור אמיתי. בת 8 פרקים (עונה 1 בלבד). והיא הולכת לזעזע אתכם ולהעביר מסר חשוב. על העלילה:  נערה מתלוננת על אונס ואחר כך חוזרת בה.  במקביל באזורים אחרים במדינה, נחקרים מקרי אונס אחרים על ידי שתי בלשיות מהממות, רגישות ואינטלגנטיות. מה חשבתי:  אמרתי לעצמי שלא אראה את הסדרה, שהיא עשויה מאותו החומר של הסדרה When they see us (שעד היום הורגת אותי מבפנים).  אז אמרתי.  ואז סיימתי אותה ב24 שעות.  לסדרה שני קווי עלילה,  הראשון על הנערה המתלוננת שחוזרת בה - והמחיר הקשה שנגבה מחייה לאחר מכן.  השני, על שתי החוקרות הנהדרות שנאלצות לחקור מקרה ללא שום ראיות.   החקירה המשטרתית:  הדרך בה הוצגה העבודה המשטרתית הייתה בין הטובות שראיתי בטלוויזיה.  לא הייתה שם החוקרת החכמה שמגיעה למסקנות על ידי תחושות בטן (בשילוב מבט חושב עמוק), לא היו שם קיצורי דרך. לקחו אותנו לכל כיווני החקירה, לכשלונות, לפוליטיקה. זה היה מרתק.  לאורך כל אלו בלט הכבוד, היחס המדהים שהחוקרות נתנו למתלוננות.  המתלוננת:  ואז מ...

הנער האבוד - תומס וולף

תמונה
על הספר הזה המליצו לי בחום שני סופרים שאני מעריכה מאד, לימור מויאל ו רון דהן . וכשהשניים האלה ממליצים.. לא נותרה לי ברירה אלא לקרוא את הספר המדובר.. על מה הספר? הספר מציג מארבע נקודות מבט שונות טרגדיה שקרתה לפני שנים ואת התמודדותם של האנשים המעורבים עם הניסיון לזכור, אל מול מרוצת הזמן. לדעתי, שום תקציר לא יוכל לתאר את תוכן הספר, לכן אעצור כאן. דעתי עליו: לפני הכל, אתחיל בלשבח, להלל ולהמליץ כמה שרק אוכל על התרגום של הספר. המתרגם, עודד וולקשטיין, עשה עבודה יוצאת מן הכלל, מדובר בתרגום הטוב ביותר שיצא לי לקרוא עד עכשיו. השפה הגבוהה, בונה מציאות, מעבירה אווירה ותחושות. לראשונה אני יכולה להגיד שהשפה בנתה את הסיפור ולא רק העלילה. מדובר בספר שונה ממה שאני רגילה לקרוא, זוהי פרוזה של אחד הסופרים המוערכים ביותר בעולם. בהתחלה התקשיתי להתחבר, לא הבנתי את התיאורים הארוכים (תיאורים נהדרים, מפורטים ומרתקים - אך לא הבנתי את תרומתם), לא הבנתי את ההתעסקות הטרחנית בחיי היום-יום. אך בלי ששמתי לב, מצאתי את עצמי נקשרת לגרובר, הנער האבוד.  ואז.. טרגדיה. ומיד אחריה מגיעים שלושת הפרקים הבאים...

12 שנים של עבדות

תמונה
אתחיל בלציין עובדה חשובה ***לא ראיתי את הסרט*** ועכשיו על הספר, אדם חופשי נחטף והופך לעבד. הספר נכתב על ידו ומתאר את 12 השנים בהם התגלגל בין אדון לאדון, אכזרי יותר ואכזרי פחות. הסיפור עצמו הוא מעל ומעבר לכל דימיון, בקטעים מסויימים מצאתי את עצמי מתקשה להאמין באמינותו. אבל לצערי, מאד לא נהנתי מהקריאה, הספר כתוב בשפה גבוהה מאד (לטעמי גבוהה מידי) והתאורים בו ארוכים ומשעממים (איך מתבצע קטיף הכותנה, איך מכינים לחם תירס ועוד..). אך הדבר שהכי הפריע לי בכתיבתו של הספר היה חוסר ההתחשבות בקורא הסקרן, נאמרים שם משפטים בסגנון "פגשתי את הבחור הזה שקטפתי תירס - בעוד 10 שנים הוא יציל אותי" "הבחורה הייתה אנרגתית ויפה - חבל שעוד חודש היא תמות". חשוב לציין שהספר נכתב ב1850, כנראה שזה משפיע על השפה.. אבל עדיין חווית הקריאה נפגעה. בספר הזה יש חומר מעולה לסרט (כזה שזוכה באוסקר..) אבל כספר הוא מאכזב ובעיניי מפספס את המטרה העיקרית שלו. אראה את הסרט בקרוב, יש לי הרגשה שבמקרה הזה - הסרט יהיה טוב מהספר... 12 שנים של עבדות - לרכישה באינדיבוק הסרט: הבט...