ספרים וקצת מעבר

ב2.6 יוקרן הסרט המבוסס על הספר בבתי הקולנוע, זה ממש עוד מעט. לכן הייתי במרדף אחרי הזמן הפנוי הלא רב שלי, כדי לסיים את הספר ולהתייצב בקולנוע לבכורה. סרבתי לצפות בטריילר , ואני שמחה על כך - כי הוא מפוצץ ספויילרים. בסרט תשחק את הגיבורה הראשית, השחקנית החמה בעולם הקולנוע בשנים האחרונות, אמיליה קלארק, חאליסי ממשחקי הכס, דבר שמשמח אותי מאד, אני חושבת שהיא מוכשרת ומתאימה לתפקיד. מה שכן,אמנם מדובר באחד הספרים הכי מדוברים בשנה האחרונה, אבל יש לי לא מעט דברים להגיד עליו. לצפייה בטריילר הרשמי של הסרט  **ביקורת על הסרט בתחתית הסקירה** על מה הספר? לואיזה קלארק, מגיעה ממשפחה ענייה מאד, היא פחות או יותר המפרנסת היחידה בביתה. הדבר גרם לה להסכים לעבודה של שישה חודשים בלבד. טיפול בנכה המשותק בכל גופו, ויל טיינר. לואיזה מתחילה את ההרפתקה בלי ידע או ניסיון קודם, ומסיימת אותה אדם שונה. דעתי עליו: אתחיל בעובדה שאני כועסת . הספר מדבר על נכה במצב קשה, וכפי שניתן לראות בטריילר של הסרט, הוא הבטיח למשפחתו "עוד שישה חודשים", ואז לספר ההמשך קוראים החיים אחריך.  (וזה כשמוציאים מהמשוואה...

על הספר הזה המליצו לי בחום שני סופרים שאני מעריכה מאד, לימור מויאל ו רון דהן . וכשהשניים האלה ממליצים.. לא נותרה לי ברירה אלא לקרוא את הספר המדובר.. על מה הספר? הספר מציג מארבע נקודות מבט שונות טרגדיה שקרתה לפני שנים ואת התמודדותם של האנשים המעורבים עם הניסיון לזכור, אל מול מרוצת הזמן. לדעתי, שום תקציר לא יוכל לתאר את תוכן הספר, לכן אעצור כאן. דעתי עליו: לפני הכל, אתחיל בלשבח, להלל ולהמליץ כמה שרק אוכל על התרגום של הספר. המתרגם, עודד וולקשטיין, עשה עבודה יוצאת מן הכלל, מדובר בתרגום הטוב ביותר שיצא לי לקרוא עד עכשיו. השפה הגבוהה, בונה מציאות, מעבירה אווירה ותחושות. לראשונה אני יכולה להגיד שהשפה בנתה את הסיפור ולא רק העלילה. מדובר בספר שונה ממה שאני רגילה לקרוא, זוהי פרוזה של אחד הסופרים המוערכים ביותר בעולם. בהתחלה התקשיתי להתחבר, לא הבנתי את התיאורים הארוכים (תיאורים נהדרים, מפורטים ומרתקים - אך לא הבנתי את תרומתם), לא הבנתי את ההתעסקות הטרחנית בחיי היום-יום. אך בלי ששמתי לב, מצאתי את עצמי נקשרת לגרובר, הנער האבוד.  ואז.. טרגדיה. ומיד אחריה מגיעים שלושת הפרקים הבאים...

כבר הודתי בזה בעבר, אני לא רוצה לדעת כלום על ספר לפני שאני קוראת אותו - מה שמוביל אותי לבחור ספר לפי הכריכה שלו פחות או יותר. אבל את הספר הזה לא בחרתי בגלל הכריכה (לטעמי היא פשוט לא מושכת) אלא בגלל ים של המלצות, אולי יותר נכון לכנות את זה "צונמי של המלצות" שלא השאיר לי ברירה אלא לקרוא כדי להבין על מה כל המהומה. לצערי, לא הבנתי על מה המהומה. על מה הספר: משפחת ברדלי היא משפחה מורמונית דתית ואדוקה (זרם בנצרות שכל פרט שאוסיף עליו יפגע בחוויה), אב המשפחה הוא בישוף בכנסייה והילדים נדרשים לעמוד בכללים הנוקשים של הדת, של הכנסיה ושל האב. טרגדיה נוראית משנה את מסלול החיים של משפחת ברדלי והספר מתאר את ההתמודדות של כל אדם במשפחה עם הטרגדיה האיומה תוך כדי ניסיון נואש למצוא צידוקים לאסון בדת (ואולי גם פתרונות). דעתי עליו: כפי שציינתי, הגעתי עם ציפיות רבות אבל לא הן אלו שפגעו בהנאתי מהספר. אתחיל בתרגום הנהדר של שי סנדיק, בעיניי לתרגום חשיבות גבוהה כמעט כמו עלילת הספר. הוא יכול להרוס והוא יכול להעצים. שי סנדיק עשה עבודת תרגום מופלאה בספר הזה. משחקי המילים, הציטוטים מספרי הדת הכל נ...

כמה שהייתי צריכה ספר כמו הספר הזה. רציתי להתרסק, להרגיש, לפחד ולגעת במקומות אפלים בנפשי. הספר הזה סיפק את כל הצרכים שהיו לי. על מה הספר? זו שאלה מאתגרת. הספר מתחלק לשני חלקים, על שתי תקופות שונות לחלוטין בחייה של נל הותורן, הגיבורה הראשית. החלק הראשון הוא על אהבתה הראשונה , קייל, סיפור ההיכרות הבתולי של שני נערים בני 16. לגבי החלק השני, כל פרט שאגיד יהיה ספויילר נוראי . דעתי עליו: לפני שאתחיל לפרט, יש נקודה שאני חייבת לציין, לסופרת אין שום בעיה עם ספויילרים, התקציר מכסה יותר משני שליש מההפתעות הצפויות בספר. שמות הפרקים מגלים את סופו של הפרק. ופתיחת הספר.. "ספר זה נועד לכל מי שאיבד אי-פעם אדם יקר, לכל מי שהקיץ משנתו בבכי ונשכב לישון בלילה בבכי,  לכל מי שנאלץ ללמוד שזה בסדר להיות לא בסדר. לשרוד זה לא גבורה, זה להוסיף לנשום יום אחר יום;  גבורה זה ללמוד לחיות למרות הכאב" לכן, אנא מכם - אל תפחדו לדעת מה הולך לקרות . כאחת שמתעבת ספויילרים (מבחינתי שמות הגיבורים הראשיים זה גם סוג של ספויילר) היה לי אתגר בספר הזה. הסופרת עמדה בו בגבורה. הספר מתמודד עם נושאים של...

שתי חברות ילדות, טראומה קשה, התמודדות והרבה שיחות. על מה הספר? מיכל ושירה היו החברות הכי טובות עד שאירוע קשה וטראומתי שעברה מיכל הפריד בניהן. מיכל ברחה לצד השני של העולם והדחיקה, שירה המשיכה בחייה אבל העבר המשיך לצוף. אירוע מקרי מפגיש אותן ומביא לחידוש הקשר. חידוש הקשר מביא אתו את ההתמודדות הבלתי נמנעת עם העבר ואנחנו כקוראים חווים את התהליך משני הצדדים, צידה של שירה וצידה של מיכל. לאחר מכן מצטרפים גורמים נוספים וצדדים נוספים. "אני חייבת לקום מהספה, לנגב את הדמעות ולחזור ללבוש את המסכה שתמיד עטיתי על עצמי, זו שהצילה אותי גם בעבר, ששומרת עליי שפויה ומתפקדת."   דעתי עליו: הספר נפתח בתכתובת מיילים בין שירה למיכל. במהלך התכתובת ניסיתי כקוראת ללקט מידע על עברה של מיכל, מה בדיוק קרה שם ולמה שירה כבר לא בתמונה. קראתי בעניין רב את התכתובות עד שבשלב מסוים התעייפתי. הרגשתי שאני מוכנה לעבור לשלב הבא אבל המיילים המשיכו והמשיכו. מדובר בשתי נשים, לכן התכתובות ארוכות ומכילות הרבה פרטים. דבר שבשלב הגישוש (מה היה? למה? מי מעורב?) מאד עזר אבל לאחר מכן התיש אותי כקוראת. בשלב שלאחר ...

הרשת געשה ורעשה "אבוי אבוי ספר על בגידה" ואני סטיגמתית שכמותי אמרתי "איכס בגידה"  ואז קראתי אותו... זהו לא ספר שקל לי כקוראת לסכם אותו, התגובה שלי אליו היא לא חד משמעית מדובר פה בנושאים מורכבים ובהחלטות שלעולם לא יהיה ניתן לקטלג אותן תחת "נכון" או "לא נכון". קצת על הספר: תמרה, בלוגרית ואמא לשלושה בנים אהובים מגיעה למשבר גיל ה40. תובנות חדשות, חוסר סיפוק וריקנות ממלאים אותה.  אלון, בעלה של תמרה, לא מבין, לא מכיל, ואז נכנס איתי לתמונה... מה אני חושבת (זה הולך להיות טיפה יותר מורכב מבדרך כלל): אני בת 21 וקראתי ספר על משבר גיל ה40. מאיה אדרי הציגה אותו בצורה מעולה כך שחוסר הניסיון שלי לא פגע בהבנת התחושות של תמרה לאורך הספר. הכתיבה סוחפת והספר נשאב בשניות, הסיפור מסופר בצורה רהוטה ועניינית, והדפים נעלמים בלי לשים לב. לרוב מפריעים לי שירים בספרים, מהסיבה שבחלק גדול מהמקרים אני לא מכירה את השירים ולא מתחשק לי לעצור את רצף הקריאה ולהקשיב אבל כנראה שלמאיה ולי יש את אותו הטעם במוזיקה, הפלייסט של הספר הולך להיות אדיר. לגבי הדמויות, חסר לי העו...