ספרים וקצת מעבר

★☆☆☆☆ בעודי מפנה ומוחקת דברים מהנייד, מצאתי אצלי את הסקירה הזו. היא נכתבה לפני מעל לשנתיים , אבל החלטתי שבכל זאת - היא שווה שיתוף. לפני שנתחיל, נטשתי את הספר ב30%. לעלילה המאולצת שלום: הגיבור שלנו, קייבל , הוא בן עשירים ממשפחה מיוחסת,  אחד כזה שחושב שמותר לו הכל ו סובל מהתמכרות קשה מאד לאלכוהול. הגיבורה שלנו, אפטן , למדה עם קייבל בתיכון, הקשר בינהם היה מקרי בהחלט אבל עשה רושם שהיא מודאגת מההתמכרות שלו. אפטן נשלחת  על ידי אימו של קייבל,  בצורה מאד אגרסיבית ומאיימת, לבית קיץ. בבית הקיץ נמצא קייבל שעבר תהליך גמילה ואפטן צריכה לשמור עליו לא ליפול חזרה אל הסם. למה דווקא היא? ככה. אז למה נטשתי? הבעיה הקלה ביותר: הגיל. זה לא סוד שאני מעדיפה גיבורים בוגרים, פה הם בוגרי תיכון (וזה עוד לפני שהזכרתי את הבגרות הנפשית שלהם). כתיבה טרחנית: הכתיבה כל כך מ עייפת ועתירת פרשנויות.   לדוגמה, הספר נפתח במונולוג ארוך ומאד קלישאתי בסגנון של "אני שונאת את קייבל.. כל כך שונאת את קייבל"  וממשיך במונולוג שמטרתו לסגור לנו את כל הפינות בנוגע למה קדם להתמכרות. אוקי,...

★★ ☆ ☆☆ רומן MM, סיפור אהבה בין שני גברים, חברי ילדות. לכאורה הז'אנר האהוב עליי. אבל הביצוע... על הספר: פין מקליסטר וקופ (קופלד) ג'סטיס, היו החברים הכי טובים, עד שהכל נהרס. פין נמשך לקופ, קופ סטרייט ומאד כועס על פין. הם שניהם ב שנה האחרונה בתיכון (🤮), פין ספורטאי עם עתיד מזהיר, קופ ילד בעייתי עם עתיד פחות מזהיר ואהבה לקעקועים. את הספר שמעתי באודיו באנגלית אז מה חשבתי: בהתחלה חשבתי ש כבר קראתי את הספר הזה: מעבר לקלישאות די קבועות של ספרי MM על החברים הטובים (נניח, "אני לא גיי, אני נמשך ספציפית אליו"), הספר הזה הזכיר לי בצורה קצת מוגזמת את Him - לפחות עד שהוא נהרס. 1. הם תלמידים (פה בתיכון, שם בקולג'). 2. אחד שחקן פוטבול והשני עזב את הפוטבול (בדיוק כמו בHim). 3. הם היו החברים הכי טובים עד שאחד נישק את השני ואז הם הפכו לאוייבים (Him?). 4. הגיי מבינהם (זה שמבין ראשון שהוא נמשך לאחר) הוא כמובן שחקן הפוטבול הגברי והשרירי (Him?). 5. סצנות של אוננות משותפת כילדים ואינסוף לילות של שינה משותפת באותה מיטה (Him?). 6. מפגש איחוד אחרי שנים של נת...

★★★★★ עדכון: הספר תורגם לעברית בהוצאת "ספר לכל" את הספר הזה כתבו יחד שתי סופרות, סרינה בואן , סופרת מוכרת בתחום הMM (רומן בין שני גברים), ו אל קנדי , הסופרת של "העסקה" שמתמחה בקולג', אבל כותבת דברים נוספים. את העסקה נטשתי אחרי 50% כי הספר פשוט לא נגע בי. לכן כשקיבלתי המלצות חמות על הספר הנוכחי, זפזפתי אותן.  עד ש נשברתי כי ממש רציתי ספר MM טוב, ואיזו החלטה טובה זו הייתה! על הספר: כש ראיין וזלי (ווס) ו ג'יימי קנון היו בני 16, שניהם שחקני הוקי מוצלחים בתחילת דרכם ו חברים בלתי ניתנים להפרדה - משהו קרה. ראיין חתך מחייו את ג'יימי ללא כל סיבה נראית לעין. החברות המדהימה נעלמה וג'יימי נשאר המום ופגוע. ארבע שנים לאחר מכן הם נפגשים שוב. ראיין הומו מוצהר, מקועקע ומלא פירסינגים וג'יימי סטרייט (לכאורה) שמתגעגע לחבר הכי טוב שלו ומחכה לתשובות על ההיעלמות מחייו. את הספר שמעתי באודיו באנגלית דעתי עליו: אם שואלים אותי מהו הז'אנר האהוב עליי בתחום הרומנטי, התשובה המיידית שלי תהיה MM. אם שאולים אותי איזה MM, אענה בלי לחשוב פעמיים -...

★★☆☆☆ אינסוף המלצות עלו על הספר הזה, ובאמת, יש לי מעט דברים "רעים" להגיד על הכתיבה או העלילה. הבעיה האמתית שלי הייתה שפשוט לא הייתה לי כימייה. לא הייתה לי כימייה עם הדמויות, לא עם הקונספט וגם לא עם ההומור. על הספר: הודעה ממספר לא מוכר שמובילה לשיחות על גבי שיחות בהודעות טקסט. אלו כמובן בשלב כלשהו יובילו למפגש ומשם אתם מכירים את ההמשך. הגיבורים שלנו הם זק ודיליה, שני חנונים. דעתי: בערך 30% מהספר מורכב משיחות בהודעות טקסט בלבד , אין תיאורים חיצוניים, אין סקסטינג או בכלל תמונות - רק הודעות. אנשים עלולים למצוא את השלב הזה מייגע, אבל השלב הזה הוא השלב שמחבר אותנו לגיבורים, כך אנו מכירים את האופי שלהם ואת הקשר שהם בונים. בהחלט היו שם לא מעט דברים נחמדים שהצליחו לקחת לאקסטרים את הקונספט של קשר בהודעות. מהרגע שהם נפגשים הקשר לא בדיוק משנה את אופיו, מדובר בשני גיבורים חנונים, גיקים, עם הומור שמתאים בדיוק לזה. הם כמובן לא נראים גיקים (אחרת זה לא היה ספר מהז'אנר), אבל הם בהחלט מתנהגים ככאלה. את הספר שמעתי באודיו באנגלית כל זה בהחלט חמוד ושונה, אבל... ...

★☆☆☆☆ גיבורה אחת  ממורמרת, שיושבת בדיוק בסטיגמה של פולניה, כזו שבטוחה שלא מגיע לה להנות או לשמוח. הגיבורה השנייה קצת יותר שפויה. יחד הן יוצרות דרמה מאולצת, לא אמינה, מלאה בצירופי מקרים שיגרמו לכם לדפוק את הראש בקיר. "הוא עוקב אחרי ממרחק כמה צעדים, אפל וכבד ומאיים להסתער - רגש האשמה של האם העובדת." על הספר: אריקה גרה עם שתי בנותיה, אנני וקריסטן. תאונה טרגית מובילה למותה של קריסטן. אבל האם היא באמת מתה? אריקה ואנני יוצאות למסע אל העבר והווה במטרה לקבל תשובות. "הורות," הוא אומר, "הקשר היחיד שכשהוא מצליח, אתה נשאר לבד." דעתי: כל כך אהבתי את אבני סליחה של אותה הסופרת . הייתי בטוחה שהספר הזה הוא הימור בטוח. לא קראתי תקציר או ביקורות וישר הסתערתי עליו. האכזבה הייתה קשה מנשוא. "איך יכלו שתי נערות כל כך שונות להיות קשורות כל כך?" הספר בנוי כולו מתרכובת של דרמות מאולצות שלא מתחברות טוב זו עם זה, ולא מאד אמינות. הדרמות מתמקדות לרוב בשמיעת חצאי משפטים בסגנון (זו לא דוגמה מהספר) "אני כל כך אוהבת אותה. אבל אני מפחדת שבגלל ה...