רשומות

מציג פוסטים מתאריך ספטמבר, 2018

מאחורי הדלת - ב' א' פאריס

תמונה
★★★★★ לא עוד ספר מתח העוקב אחר פרשיית רצח לא ברורה. לא עוד ספר מתח המלווה בלש. מדובר ב ספר מתח המתאר סיטואציה שיש לה התחלה, אבל אין לה סוף . יש בה הרבה פחד וחוסר אונים. היכונו לכסוס ציפורניים. על הספר: ג'ק וגרייס הם הזוג המושלם. כל כך יפים, מאושרים מאוהבים. ג'ק מקבל באהבה והכלה את מילי, אחותה של גרייס, שיש לה תסמונת דאון. הכל מושלם. אבל מה קורה מאחורי הדלת? מה קורה כאשר המפתח מסתובב, התריסים יורדים ולהצגה המושלמת אין שום סיבה להמשך? דעתי: מדובר באחד מספרי המתח הטובים ביותר שקראתי. הכתיבה מצוינת התרגום טוב גם הוא. לא יכולתי להפסיק לקרוא את הספר, כשניסיתי להפסיק הוא לא עזב את המחשבות שלי. הוא נע בין עבר והווה , העבר היה לפני כשנה ומתקדם בקצב מסחרר אל ההווה. כל פרט שמתגלה בעבר, מאיר באור שונה את ההווה. בצורה הדרגתית וכל כך נכונה, מתגלה התמונה המפחידה שמתאר הספר. הדמויות כולן מתאימות מאד לתפקיד שייעדו להן. כל הדמויות עקביות ( פרט למילי, האחות עם תסמונת הדאון) , עמוקות במידה הנכונה ומשחקות תפקיד אמין בעלילה מפחידה עד אימה. עד מהרה תמצאו את עצמכם במקום גרייס, מאח

בגנו של עוג - לילה סלימאני

תמונה
★★★★★ התמכרות למין, שגרה ומחשבות שהתרגלנו להדחיק. לכאורה, הדמות הראשית לא מקלה את ההזדהות איתה. היא אמנם אמא שנשואה בנישואים יבשים ונוחים, אבל היא מכורה למין . מכורה למין ורוצה להקיא את השגרה ממנה. מכורה למין ועייפה. מכורה למין ו אומרת את כל מה שמפחיד להגיד. "הם ראו אותה מפלרטטת מאחורי הבר עם הבחור ההוא. הם ראו אותה והם לא שופטים אותה" "לשונו של בעלה חודרת פנימה. שום משחק מקדים. נגמור עם זה, היא חושבת ומתפשטת, לבד, בצד שלה במיטה." באיזשהו מקום, מפחיד כל כך להזדהות עם אדל. אדל היא כל מה שאני לא ארצה להיות . מהצד השני, אני רואה כל כך הרבה ממנה מסביבי. אני רואה את חיי נעים במסלול הבורגני, אל עבר שגרה משמימה ומשתקת. אז אולי לא כל כך קשה להזדהות עם אדל. "היא רצתה שיתכלו למענה, שיאהבו אותה עד שיסכנו הכול, היא שמעולם לא סיכנה דבר." אדל אגואיסטית , אדל לא רואה את היופי ברגעים הקטנים של החיים, אדל מכורה לריגושים ובזה לשגרה . היא בזה לחיים שכולנו חולמים עליהם. היא מסתירה, משקרת, מתמרנת. היא צריכה להרגיש, להתרגש. עושה רושם שהיא בטוחה שהיא מבי

מחברת הלב - לורי נלסון ספילמן

תמונה
★☆☆☆☆ גיבורה אחת  ממורמרת, שיושבת בדיוק בסטיגמה של פולניה, כזו שבטוחה שלא מגיע לה להנות או לשמוח. הגיבורה השנייה קצת יותר שפויה. יחד הן יוצרות דרמה מאולצת, לא אמינה, מלאה בצירופי מקרים שיגרמו לכם לדפוק את הראש בקיר. "הוא עוקב אחרי ממרחק כמה צעדים, אפל וכבד ומאיים להסתער - רגש האשמה של האם העובדת." על הספר: אריקה גרה עם שתי בנותיה, אנני וקריסטן. תאונה טרגית מובילה למותה של קריסטן. אבל האם היא באמת מתה? אריקה ואנני יוצאות למסע אל העבר והווה במטרה לקבל תשובות. "הורות," הוא אומר, "הקשר היחיד שכשהוא מצליח, אתה נשאר לבד." דעתי: כל כך אהבתי את אבני סליחה של אותה הסופרת . הייתי בטוחה שהספר הזה הוא הימור בטוח. לא קראתי תקציר או ביקורות וישר הסתערתי עליו. האכזבה הייתה קשה מנשוא. "איך יכלו שתי נערות כל כך שונות להיות קשורות כל כך?" הספר בנוי כולו מתרכובת של דרמות מאולצות שלא מתחברות טוב זו עם זה, ולא מאד אמינות. הדרמות מתמקדות לרוב בשמיעת חצאי משפטים בסגנון (זו לא דוגמה מהספר) "אני כל כך אוהבת אותה. אבל אני מפחדת שבגלל ה