מאחורי הדלת - ב' א' פאריס
★★★★★
לא עוד ספר מתח העוקב אחר פרשיית רצח לא ברורה. לא עוד ספר מתח המלווה בלש. מדובר בספר מתח המתאר סיטואציה שיש לה התחלה, אבל אין לה סוף. יש בה הרבה פחד וחוסר אונים. היכונו לכסוס ציפורניים.
על הספר:
ג'ק וגרייס הם הזוג המושלם. כל כך יפים, מאושרים מאוהבים. ג'ק מקבל באהבה והכלה את מילי, אחותה של גרייס, שיש לה תסמונת דאון. הכל מושלם. אבל מה קורה מאחורי הדלת? מה קורה כאשר המפתח מסתובב, התריסים יורדים ולהצגה המושלמת אין שום סיבה להמשך?
דעתי:
מדובר באחד מספרי המתח הטובים ביותר שקראתי.
הכתיבה מצוינת התרגום טוב גם הוא.
לא יכולתי להפסיק לקרוא את הספר, כשניסיתי להפסיק הוא לא עזב את המחשבות שלי.
הוא נע בין עבר והווה, העבר היה לפני כשנה ומתקדם בקצב מסחרר אל ההווה. כל פרט שמתגלה בעבר, מאיר באור שונה את ההווה.
בצורה הדרגתית וכל כך נכונה, מתגלה התמונה המפחידה שמתאר הספר.
הדמויות כולן מתאימות מאד לתפקיד שייעדו להן. כל הדמויות עקביות (פרט למילי, האחות עם תסמונת הדאון), עמוקות במידה הנכונה ומשחקות תפקיד אמין בעלילה מפחידה עד אימה.
עד מהרה תמצאו את עצמכם במקום גרייס, מאחורי הדלת. הקירות יסגרו עליכם, הפאניקה תגבר והפחד ישתק.
סיימתי את הספר בפחות מיומיים. אמרתי שזה כמו פלסטר שצריך להסיר מהר כדי לגמור עם הכאב. אבל כמו פלסטר שמשאיר דבק על המקום אחרי שמסירים אותו, כך הספר הזה השאיר חותם. אני לא מסוגלת לקרוא ספר מתח עכשיו ונואשת למשהו קליל כדי לחזור לנשום.
מה לא אהבתי?
מילי, אחותה של גרייס, היא ילדה-נערה בת 18 עם תסמונת דאון. כל ההתעסקות בתסמונת דאון, הערמומיות שהדביקה הסופרת לדמותה של מילי אל מול הילדותיות והתלותיות. זה פשוט לא הסתדר.
וזה היה החיסרון היחיד בספר הזה.
בשורה התחתונה,
מדובר באחד מספרי המתח הטובים ביותר שקראתי.
פנו לכם יומיים לקריאה, סיימו איתו מהר.
אבל אל תשכחו שהוא ישאר אתכם הרבה אחר כך..
4.5 כוכבים.
לא עוד ספר מתח העוקב אחר פרשיית רצח לא ברורה. לא עוד ספר מתח המלווה בלש. מדובר בספר מתח המתאר סיטואציה שיש לה התחלה, אבל אין לה סוף. יש בה הרבה פחד וחוסר אונים. היכונו לכסוס ציפורניים.
על הספר:
ג'ק וגרייס הם הזוג המושלם. כל כך יפים, מאושרים מאוהבים. ג'ק מקבל באהבה והכלה את מילי, אחותה של גרייס, שיש לה תסמונת דאון. הכל מושלם. אבל מה קורה מאחורי הדלת? מה קורה כאשר המפתח מסתובב, התריסים יורדים ולהצגה המושלמת אין שום סיבה להמשך?
דעתי:
מדובר באחד מספרי המתח הטובים ביותר שקראתי.
הכתיבה מצוינת התרגום טוב גם הוא.
לא יכולתי להפסיק לקרוא את הספר, כשניסיתי להפסיק הוא לא עזב את המחשבות שלי.
הוא נע בין עבר והווה, העבר היה לפני כשנה ומתקדם בקצב מסחרר אל ההווה. כל פרט שמתגלה בעבר, מאיר באור שונה את ההווה.
בצורה הדרגתית וכל כך נכונה, מתגלה התמונה המפחידה שמתאר הספר.
הדמויות כולן מתאימות מאד לתפקיד שייעדו להן. כל הדמויות עקביות (פרט למילי, האחות עם תסמונת הדאון), עמוקות במידה הנכונה ומשחקות תפקיד אמין בעלילה מפחידה עד אימה.
עד מהרה תמצאו את עצמכם במקום גרייס, מאחורי הדלת. הקירות יסגרו עליכם, הפאניקה תגבר והפחד ישתק.
סיימתי את הספר בפחות מיומיים. אמרתי שזה כמו פלסטר שצריך להסיר מהר כדי לגמור עם הכאב. אבל כמו פלסטר שמשאיר דבק על המקום אחרי שמסירים אותו, כך הספר הזה השאיר חותם. אני לא מסוגלת לקרוא ספר מתח עכשיו ונואשת למשהו קליל כדי לחזור לנשום.
מה לא אהבתי?
מילי, אחותה של גרייס, היא ילדה-נערה בת 18 עם תסמונת דאון. כל ההתעסקות בתסמונת דאון, הערמומיות שהדביקה הסופרת לדמותה של מילי אל מול הילדותיות והתלותיות. זה פשוט לא הסתדר.
וזה היה החיסרון היחיד בספר הזה.
בשורה התחתונה,
מדובר באחד מספרי המתח הטובים ביותר שקראתי.
פנו לכם יומיים לקריאה, סיימו איתו מהר.
אבל אל תשכחו שהוא ישאר אתכם הרבה אחר כך..
4.5 כוכבים.
תגובות
הוסף רשומת תגובה