ספרים וקצת מעבר

אני לא קוראת הרבה באנגלית, תמיד העדפתי עברית.  אבל הספר הזה הוא מקרה מיוחד בכל כך הרבה מובנים. קראתי סיקור על הספר  בלוחשות לספרים , הוא היה נשמע מעניין וייחודי (אפרט על הכל עוד מעט), אבל באנגלית... אז המשכתי הלאה בחיי. אחרי שבועיים עלה פוסט שבו היה כתוב שהספר חינמי באמזון  (לצערי עכשיו הוא כבר לא). ואז החלטתי להתמודד עם משהו שלא זורם לי במיוחד ולקרוא ספר באנגלית. הספר התחיל במקור כחלק מטרילוגיה שנקראת    The Art of D/s  אבל ניתן לקרוא אותו כספר יחיד (הסיפור מתחיל מאפס ונגמר נהדר). ועכשיו קצת על הספר ואיכויותיו: הספר הוא על BDSM , אחרי 50 גוונים של אפור (שגרם לי לרצות להקיא ב90% מהזמן) החלטתי שכנראה הנושא הזה פשוט לא בשבילי. אבל הספר הזה הוא שונה לחלוטין!! פה יש DOM (אדון שולט) שלומד את התפקיד דרך סאביות מנוסות (אנאלוגיה ל50 גוונים - כמו שכריסטיאן לימד את אנה מה היא צריכה להיות ולעשות על מנת להפוך לסאבית, פה כריסטיאן לומד מאנה המנוסה). יש פה תהליך הדדי שמלווה בהסכמה מלאה של שני הצדדים תוך כדי למידה הדדית. דבר שהיה מאד חשוב לי, כי לא נח לקרו...

לפני שאני מתחילה לספר את דעתי על הספר המדהים הזה אני רוצה לציין כמה נקודות:  * הכריכה שלו מטעה קצת (למרות שהיא מבוססת כמעט לגמרי על אחת משתי הכריכות של הספר המקורי). * לא הייתי קוראת לו "אירוטי". * הוצאת מודן עשתה בחירה נפלאה כאשר תרגמו את הספר הזה ובחירה נפלאה עוד יותר כאשר הוציאו אותו גם בגרסה דיגיטלית. ועכשיו לסיקור. אני אתחיל במשפט המחץ - יש פה רומן בין שני אחים חורגים. בתור בת להורים גרושים, המשפט הזה עורר בי חלחלה אבל תכף אסביר איך הכל הצליח לעבוד בסוף בצורה מושלמת.... שמעתי אינסוף ביקורות מהללות על הסופרת הזו והרבה מתוכן היו על סדרת הספרים הזו.  אין ספק שהן היו מוצדקות. הסופרת הזו מדהימה. "תמיד יהיה לי רק אותי". הדמות הנשית פה - וואו. אין לי מילים. אני לא אהרוס לכם, אני רק אספר שהיא עברה את כל הדברים הכי איומים שניתן לעבור, נותרה חסרת כל וחזקה ברמות שלא רואים באף מקום. אם הייתי צריכה להקים מועדון מעריצים לדמות זו ללא ספק הייתה בלייר.  יש כל כך הרבה מה ללמוד ממנה, על איך ממשיכים הלאה, קמים מהנפילה ומאמינים בכוחות של עצמך. ושאמרתי שהכריכה ...

את פרויקט רוזי   אהבתי מאד. הוא היה ספר קליל שמסופר מנקודת מבטו של אדם הלוקה באספרגר, נקודת מבט מאד ייחודית מאד בעיניי. הוא שילב תיאור טכני להחריד של המצב (למשל, תיאורם החיצוני של אנשים הוא פשוט מדד מסת הגוף המשוער שלהם- BMI).  הספר פרויקט רוזי  נסגר בצורה מושלמת בעיניי ולכן הופתעתי מאד לשמוע שיש לו ספר המשך (זוכרים שאמרתי על סדרת קרוספייר שלטעמי הספר הרביעי  יצא משיקולים כלכליים? אז לדעתי זה המצב גם פה). הספר מספר על החיים הזוגיים של דון ורוזי, בצל אירוע מאד לא צפוי ולא מתוכנן (שתסמונת האספרגר של דון הקשתה עליו מאד בהתמודדות איתו) - הריון.  בספר הזה נחשפים לראשונה להגדרה של דון כלוקה באספרגר (הגדרה שנמנעו ממנה לחלוטין בספר הראשון) דבר שבעיניי, הרס מעט את הקסם של הספר הראשון. חוסר הרגישות של דון והניתוח הטכני המוגזם שלו לכל דבר פוגעים עמוקות ביחסיו עם רוזי ומשם העניינים מתחילים להסתבך... זוכרים את פרויקט הרעיה של הספר הראשון? עכשיו מדובר בפרויקט האב. חוויתי עליות ומורדות בעת קריאת הספר, מצד אחד, נהנתי נורא מהדרך שבה סופר הסיפור. מצד שני, נעשה פ...

את הספר הזה קראתי טרם יציאתו כחלק מקבוצת ביקורת. ספר מעניין זה ספר שמעורר דיון והספר הזה עשה את זה ובגדול! בחברת נערות, מספר את סיפור התבגרותן של שתי נערות בנות 15 בשנות ה80. האחת, מנדי, ילדה שמנמונת עשירה שמוצלחת מאד בלימודים. השנייה, טליה, בת של תופרת שלא יודעת מיהו אביה. הסיפור מתקדם במקביל, פרק על טליה, פרק על מנדי. אמא של טליה אובססיבית לגבי המשקל שלה ושולחת אותה למחנה בסגנון לרדת בגדול. טליה חוברת לילדה היפית/ פריקית על כל המשתמע מכך. הכתיבה של מרב אריה יוצאת מהכלל בעיניי, היא כותבת בשפה גבוהה מאד אבל מצליחה לשלב בוטות חריפה. הניגוד החד בין השתיים יוצר כתיבה ייחודית שלא יצא לי להתקל בדומה לה. חשוב לציין שמדובר בספר מאד בוטה (לא אירוטי למי שתהה). עם תיאורים מפורטים (לאו דווקא של מין - למשל של הקאות וסמים). הסופרת לא חוסכת מהקורא ואני מאד אהבתי את זה. נקודה לשיפור, לטעמי הוא טיפה הוליוודי מידיי. הוא מאד קיצוני ובקלות יכולתי לדמיין אותו על המסך הגדול של הקולנוע, שזה נהדר מצד אחד. אבל מהצד השני אני רוצה לקרוא ספר ולא סרט. שאלת קהל היעד עלתה הרבה בקבוצ...

יום השואה.  מה עושים עם הנוער?  איך גורמים להם להיות חלק מהיסטוריה כל כך קשה לעיכול של עם?  לדעתי הספר הזה הוא התשובה. אתחיל בלציין ש **לא ראיתי את הסרט** את הספר הזה הכריחו אותי לקרוא בחטיבה (לדעתי בכיתה ז), יותר נכון הכריחו אותנו ללכת לספריית בית הספר ולקחת משם ספר שואה. עקב חוסר ערנות שלי, לקחו את כל הספרים הדקים ואני נתקעתי עם הספר הכי עבה שנשאר. אז בתור אחת שמאד לא אהבה לקרוא, אני יכולה להגיד לכם שבעיניי אין ספר טוב יותר לנוער בנושא השואה.הוא פשוט מושלם. הוא מספר על חברות בין שני ילדים משני צידי הגדר ( אם אני זוכרת נכון שניהם בני 10). האחד יהודי הנמצא במחנה ההשמדה והשני ילדו של קצין של נאצי העושה את תפקידו במחנה. שניהם ילדים קטנים באותו הגיל והסיפור מתואר לרוב מעיניו של הילד הגרמני. מה שמקל לחלוטין את התיאורים הקשים והופך את הספר מושלם לנוער ולכאלה שסולדים מהתיאורים. הוא מספר על חברות אמיתית שנרקמת ללא התחשבות במעמדות השונים, בבגדים (אחד ב"פיג'מת פסים" והשני בבגדי עשירים). הספר הזה פשוט מדהים, הוא בעל מוסר השכל המתרכז באהבת השונה, הוא...

אם הייתי סופרת את מספר הספרים שהבטיחו לי שישנו את חיי ולא קרה בסוף כלום הייתי מגיעה כנראה לאינסוף. אף אחד לא הכין אותי למה שהספר הזה יעשה לי, למה שהוא ישנה אצלי, לאיך שאראה דברים אחריו. הורגלתי לחשוב שהנאצים היו אנשים שהושפעו מתעמולה, גדלו להיות מפלצות וכל תשומת הלב הופנתה ליהודים והישרדותם בשואה.  ואז בפעולה אחת בצופים, כשהייתי בכיתה ט, הכל פתאום השתנה. הספר הזה ליווה אותי לאחר מכן גם לאורך כל המסע לפולין (שאליו יצאתי מטעם תנועת הצופים), כל לילה שיחה אחרי שיחה וזה עדיין לא נתפס. אנשים רגילים, מתעד את סיפורם של גדוד 101, גדוד של מילואמניקים תושבי המבורג. מדובר באנשים בני המעמד הבינוני, הורים לילדים, בעלי קרירה ומשפחה שפשוט גיוסו למילואים וקיבלו משימה, לכנס את 1,800 היהודים שגרים בכפר ולרצוח אותם. הספר מתאר את השתשלות המשפט של לאחר המלחמה, משלב את העדויות מהמשפט, את הניתוחים למעשים ותאוריות פסיכולוגיות המנסות להסביר את פעולותיהם.  "היה להם קל יותר לירות... אלה שלא ירו הסתכנו בבידוד, דחייה ונידוי - מצב מאוד לא נוח במסגרת יחידה מגובשת כל כך, המוצבת מחוץ לגר...

"..יחסים סוערים לא מחזיקים מעמד, גדאון. הם נשרפים ומתכלים." וואו. כמה שחיכיתי לספר הזה, אחרי שלושת הספרים הקודמים שהוגדרו כטרילוגיה, החליטה סילביה דיי (אם אתם שואלים אותי, משיקולים כלכליים) לשבור את מילתה ולהפוך את הטרילוגיה לסדרת ספרים בעלת 5 חלקים. לסיקור שלי על שלושת הספרים הקודמים בסדרה חיכיתי, חיכיתי וחיכיתי. לדעתי כשנתיים, לצאתו של הספר הבא בסדרה. לאחר צאתו החלטתי החלטה אמיצה - לקרוא אותו בעברית ולהמתין כ4 חודשים נוספים. לכן את סיקור זה אחלק לשני חלקים, הראשון יהיה על ה תרגום והשני על ה עלילה . התרגום: כחלק מהמתנה ממושכת קראתי את הספר השלישי בסדרה שוב, הפעם באנגלית.  השינוי היה משמעותי, אולי אפילו משמעותי מידיי. גדאון נשמע הרבה יותר טוב באנגלית, יותר סקסי, יותר נחוש.. יותר גדאון.  כנראה שהתרגלתי לעבודת התרגום היוצאת מן הכלל שעושה הוצאת אהבות בז'אנר.. כי פתאום צרם לי ש"Angel" הפך ל"מתוקה". אבל התרגום של הספר הזה, ביזה אותו. "Angel" שהפך ל"מתוקה" הפך ל "חומד"!!!   אולי יש גברים שמתאים שיכנו את אהוב...

לפני יומיים, אחרי המתנה ארוכה של יותר משנתיים התחלתי סוף סוף לקרוא את הספר הרביעי בסדרה! לאחר שעברתי חצי ממנו, החלטתי שאסקר אותו בסיקור נפרד (כאשר אפרסם את הסיקור הנפרד - תבינו למה בחרתי לעשות זאת כך). אז הנה אני מתחילה את הסיקור על סדרת הספרים שבזכותה התחלתי לקרוא.. טיול שגרתי בקניון עם ידיד שהתעקש לקנות דיסק ולא להקשיב לו דרך היוטיוב הוביל אותנו לסטימצקי, דבר שהוביל אותו לחידוש חבר המועדון שלו, דבר שזיכה אותי בספר חינם ("הכל פה ספרים של בנות, קחי לך משהו.."). לקחתי על פי הכריכה את הספר הראשון שראיתי. ומפה הכל השתנה. מדובר בסדרת ספרים מיוחדת במינה. נכון, היא אירוטית ונכון, הגיבור ממש עשיר ונכון, שהיה לו עבר אפל וקשה ונכון, שהוא סופר דופר חתיך ונכון, שהוא ממש טוב במיטה. אבל סילביה דיי הצליחה להפוך את הסיפור הזה לכל כך הרבה מעבר לקלישאה. מדובר פה על זוגיות ולא על גבר חזק ואישה שמוסתרת בצילו. מדובר פה על שני אנשים שעברו דברים איומיים בחייהם. מדובר פה על קשר שמציל ומחזק ולא על קשר שמעצים את האחד על חשבונו של האחר. סילביה דיי, יצרה סיפור מושלם, המשלב דמויות ...