הנער בפיג'מת הפסים - ג'ון בוין
יום השואה.
מה עושים עם הנוער?
איך גורמים להם להיות חלק מהיסטוריה כל כך קשה לעיכול של עם?
לדעתי הספר הזה הוא התשובה.
אתחיל בלציין ש**לא ראיתי את הסרט**
את הספר הזה הכריחו אותי לקרוא בחטיבה (לדעתי בכיתה ז), יותר נכון הכריחו אותנו ללכת לספריית בית הספר ולקחת משם ספר שואה. עקב חוסר ערנות שלי, לקחו את כל הספרים הדקים ואני נתקעתי עם הספר הכי עבה שנשאר.
אז בתור אחת שמאד לא אהבה לקרוא, אני יכולה להגיד לכם שבעיניי אין ספר טוב יותר לנוער בנושא השואה.הוא פשוט מושלם.
הוא מספר על חברות בין שני ילדים משני צידי הגדר ( אם אני זוכרת נכון שניהם בני 10). האחד יהודי הנמצא במחנה ההשמדה והשני ילדו של קצין של נאצי העושה את תפקידו במחנה. שניהם ילדים קטנים באותו הגיל והסיפור מתואר לרוב מעיניו של הילד הגרמני. מה שמקל לחלוטין את התיאורים הקשים והופך את הספר מושלם לנוער ולכאלה שסולדים מהתיאורים.
הוא מספר על חברות אמיתית שנרקמת ללא התחשבות במעמדות השונים, בבגדים (אחד ב"פיג'מת פסים" והשני בבגדי עשירים).
הספר הזה פשוט מדהים, הוא בעל מוסר השכל המתרכז באהבת השונה, הוא עושה את הבלתי יאמן ומספר סיפור אכזרי בצורה נאיבית ועדינה.
אני ממליצה עליו בחום, לנוער ולמבוגרים כאחד.
מתישהו אצפה בסרט ואספר לכם איך היה..
דרך אגב, שאני קראתי אותו היה הספר בכריכה השמאלית, לאחר צאתו של הסרט יצאה מהדורה חדשה עם תמונת הנושא של הסרט.
אז למי שמחפש ספרים בספריה - שימו לב.
תגובות
הוסף רשומת תגובה