רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית ביקורת

את - קרוליין קפנס

תמונה
"מסתורין אינו טמון בהגעה למקום חדש, אלא התבוננות באותו מקום עם עיניים שונות." פורטס לא יכולתי לחשוב על משפט שיתאר את הספר הזה טוב יותר. על מה הספר? ג'ו גולדברג, עובד בחנות ספרים עצמאית ומתאהב בלקוחה שהגיעה לחנות שלו, בק גוויניבר.  הבעיה היא שג'ו לא אדם רגיל, ג'ו הוא פסיכופט, סטוקר, משוגע ובכל עמוד תגלו עוד ועוד דברים מפתיעים על אישיותו ההזויה - ואנחנו זוכים לקרוא ספר שלם, מנקודת המבט שלו. חשוב לציין, הספר כתוב בגוף שני ("את בטח תודי לי על זה כשתביני..."), זה מוזר, זה חריג - וזה הכי ג'ו בעולם, אפרט על זה במהלך הסקירה :) "מי שעובד בחנות ספרים לומד שרוב האנשים מרגישים אשמה לגבי מי שהם." דעתי עליו: לפני הכל, חשוב לי להבהיר משהו - הוא לא רומנטי! על הכריכה האחורית מופיעות המילים "סקסי" ו "מחרמן" , לפני שתתאכזבו או שתקנו ספר שאתם לא מצפים לו, דעו לכם שהוא הכל חוץ מרומנטי. "מרוב שאת נקייה את מלוכלכת." "את" הוא אחד הספרים המורכבים והמרתקים שיצא לי לקרוא . אני כל כך אוהבת ס...

שלוש קומות - אשכול נבו

תמונה
מכירים את זה שאתם מרגישים משהו מסויים לגבי ספר לאורך כל הקריאה ואז בסוף דעתכם משתנה וקשה לכם להחליט אם אהבתם או לא? זה בדיוק מה שקרה לי פה. על הספר: שלוש קומות, שלושה שכנים, שלושה סיפורים כואבים וקשים. האחד שהשאיר את ביתו הקטנה עם זקן שישמור עליה, והילדה חזרה שונה. השנייה , שמפחדת מדבר אחד - מה שעובר בראש שלה. והשלישית , אלמנה שמכה על חטא ומגלה את החיים מחדש. דעתי על הספר: כפי שאמרתי, דעתי חלוקה . אתחיל דווקא במה שפחות האהבתי : הסיפורים כתובים בצורה של דיאלוג סתום , אדם שפונה ישירות אל חבר/מכתב/מקלט. הוא מספר לו סיפור, אבל זהו סוג של מונולוג, כי אין התחשבות בתשובותיו של הצד השני (התשובות אפילו לא כתובות: "רוצה לשבת אחי? כאן טוב לך? אה, אל תדאג לגבי זה"). השפה לא תקינה, הרי מדובר בלשון הדיבור. שימוש שגוי מכוון ב-ה הידיעה , למשל ה-בית ספר, ה-בת זוג. אני מבינה את חשיבות האמינות, אבל זה היה משהו שלא היה נעים לי לקרוא. האנשים שמספרים את הסיפור טרחניים,  מפרטים לפרטי פרטים, חוזרים על פרטים לא חשובים, שלושתם נשמעים מפוחדים, חוששים, דואגים. לא מאמינה שקיים מישהו שהיה יכ...