ספרים וקצת מעבר

★★★★☆ לסקירה שלי על הספר הראשון אני שונאת חתונות. לא מצליחה להנות בהן, ולא מבינה מה בדיוק חוגגים. אנחנו הרי גרים יחד, חיים יחד, ונעשה בדיוק אותו דבר גם אחרי החתונה, רק בדרך נשנורר את האורחים שלנו מכסף יקר וזמן יקר אף יותר. הספר עוסק כולו בחתונות. מה נשתנה מהספר הראשון? כעבור שנתיים של זוגיות,  אוליבר ולוק מוקפים בחברים שמתחתנים. והלחץ מורגש. קשר ארוך, אבל באמת. בספרים לרוב לזוגות יש קשיים בהתחלה , אבל אחרי זה הכל חלום. מאד אהבתי את הספר הזה כי הוא הציג קושי אמיתי של קשר ארוך. הריב הקבוע:  השוני של בני הזוג, הריב הקבוע הזה שתמיד חוזר בכל מיני צורות. הפחד להגיד משהו שיצית את הריב הזה שוב. אפילו חילוקי הדעות על ה כלים בכיור , עד איזו שעה לישון בסופש ועוד כל כך הרבה דברים ש אף פעם לא מדברים עליהם בספרים. אז נכון, הספר הזה פחות זוהר פחות סקסי, מעצבן, אבל בעיקר אמתי. והאמת? זה היה מרענן בשבילי. ההומור: אני אוהבת את הכתיבה של הספרים, ההערות הציניות אמנם רבות (לפעמים מדי) אבל הצחיקו אותי מאד. שוב לא אהבתי את מקום העבודה של לוק. שוב הם חפרו לי ולא באמת הצחיקו והדינמיקה שם שעממה ...

★★★★☆ עדכון: הספר יצא בעברית בהוצאת סלע לסקירה שלי על הספר השני, "בנוי לחתונה" הנה זה קרה, אחרי המון כשלונות ואכזבות - התאהבתי עד מעל הראש בספר שיש בו כל מה שאני אוהבת, וגם כל מה שאני לא אוהבת. בקצרה : ✔️ סיפור אהבה בין שני גברים, MM ✔️ שני גיבורים גייז בוגרים ומוצהרים, שיודעים שהם גייז, ולא היו חברי ילדות תודה לאל (חלאס, לא יכולה לקרוא את התבנית הזאת יותר) ✔️ כתיבה צינית, ביקורתית, מתנשאת ולא מתנצלת ✔️ הומור בריטי ✖️ סלואו ברן (Slow burn) אכזרי (סיפור אהבה שמתפתח ממש ממש ממש לאט) ✖️ סקס מרומז להחריד, לא מפורט בכלל, אפשר כמעט להגיד שאין בספר סקס ✖️ ספר ארוך מאד מאד של 13 שעות באודיו (בדרכ ספר הוא 6-8 שעות) ועל העלילה: לוק (לוסיין) אודונול , הוא איש יחסי ציבור במקצועו, אבל הוא גם בן של אגדת רוק, ג'ון פלמינג. למרות שאביו לא בקשר איתו ונטש אותו כשהיה ילד, הפפראצי עדיין מוצאים עניין רב בלוק , וכל פאשלה שלו, כל סטוץ שלו, כל קשר שלו מתועדים ברשת לתמיד.  המקום היחיד שהסכים להעסיק את לוק עם המוניטין המפוקפק שלו, הוא ארגון צדקה, אבל כשהתורמים התחילו לבטל את התרומות שלהם בגלל כתבה ...

★★★★☆ עדכון: הספר יצא בעברית בהוצאת "מטאור" קוראים לה ג'יין, אבל את שם המשפחה שלה היא בחרה להחליף. היא לא באמת דאטא אנליסטית, היא לא באמת ברונטית, היא לא באמת שברירית וחסרת ביטחון. היא ויתרה על החיים הזוהרים שלה, הפכה לדמות שהיא לא, והכל בשביל מטרה אחת - נקמה. על הספר: ג'יין מגיעה למשרדו של סטיבן כעובדת חדשה תחת הדמות הסמויה שיצרה. היא חוברת לסטיבן כשבראשה קיימת תכנית (לא מאד מגובשת יש לציין), לנקמה. ג'יין היא סוציופתית - לא מסוגלת לחוש אמפתיה כלפי אף אחד, וזה הכח שמניע נקמה חסרת בושה ומעצורים. את הספר שמעתי באודיו באנגלית דעתי: הספר הזה הוא ההוכחה ש לא כל ספר מתח חייב להיות מורכב, פסיכולוגי, מלא תעלומות. מדובר ב- ספר מתח קליל! ברור לנו מי הרעים בסיפור , ולבחורים הרעים אין צדדים טובים. ברור לנו מי הטובים בסיפור , וכפי שכבר ניחשתם - אין להם צדדים רעים. ויש לנו ג'יין. שהיא גיבורה מעניינת. מצד אחד היא חסרת כל מוסר , היא מנצלת אנשים כדי שיתאימו למטרות שלה (כולל ניצול מיני אגב). לא אכפת לה משמה הטוב, מדעת קהל, מחברים או משפחה. ...

לדעתי הספר הזה מגדיר מחדש את המילה "גאונות". שם הספר מתאר את העלילה נהדר, אבל שום דבר לא יכול להכין אדם רציונלי למה שהסופר הזה הולך לכתוב. הספר מתאר שני סיפורים במקביל, האחד של עברו של הזקן (שתי מלחמות העולם, התמחות בחומרי נפץ ועוד) ובמקביל אליו את סיפור בריחתו מבית האבות (רצח, מזוודה מלאה מזומנים, פיל מחמד, אוטובוס ומה לא?!) הספר כתוב בחוש הומור משובח, שנינות שלא תתואר, אירועים היסטורים המשתלבים בסיפור (גם היטלר וצ'רצ'יל שם..אה וגם  פצצת האטום). הסופר הזה גאון, הספר הזה נגמר בשניות. אבל אלה שניות שאסור להפסיד. רוצו לקרוא. מבטיחה לכם שלא תתחרטו. נקודה קטנה, הספר הפך לסרט שטרם יצא לי לראות.  בכל זאת, אני מבקשת מכם לקרוא לפני הצפייה בו, אל תהרסו לכם את ההפתעה, הספר הזה לא צפוי ומלא הפתעות שרק מח כמו של יונס ינסון יכול לחשוב עליהן... קריאה מהנה! לרכישה:  הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם - לרכישה באינדיבוק לסקירה על ספר נוסף של הסופר התותח הזה :  האנאלפבתית שידעה לספור