ספרים וקצת מעבר

על הספר הזה המליצו לי בחום שני סופרים שאני מעריכה מאד, לימור מויאל ו רון דהן . וכשהשניים האלה ממליצים.. לא נותרה לי ברירה אלא לקרוא את הספר המדובר.. על מה הספר? הספר מציג מארבע נקודות מבט שונות טרגדיה שקרתה לפני שנים ואת התמודדותם של האנשים המעורבים עם הניסיון לזכור, אל מול מרוצת הזמן. לדעתי, שום תקציר לא יוכל לתאר את תוכן הספר, לכן אעצור כאן. דעתי עליו: לפני הכל, אתחיל בלשבח, להלל ולהמליץ כמה שרק אוכל על התרגום של הספר. המתרגם, עודד וולקשטיין, עשה עבודה יוצאת מן הכלל, מדובר בתרגום הטוב ביותר שיצא לי לקרוא עד עכשיו. השפה הגבוהה, בונה מציאות, מעבירה אווירה ותחושות. לראשונה אני יכולה להגיד שהשפה בנתה את הסיפור ולא רק העלילה. מדובר בספר שונה ממה שאני רגילה לקרוא, זוהי פרוזה של אחד הסופרים המוערכים ביותר בעולם. בהתחלה התקשיתי להתחבר, לא הבנתי את התיאורים הארוכים (תיאורים נהדרים, מפורטים ומרתקים - אך לא הבנתי את תרומתם), לא הבנתי את ההתעסקות הטרחנית בחיי היום-יום. אך בלי ששמתי לב, מצאתי את עצמי נקשרת לגרובר, הנער האבוד.  ואז.. טרגדיה. ומיד אחריה מגיעים שלושת הפרקים הבאים...

**לסקירה שלי על הספר הראשון בסדרה, "נופלת ברשת"** זה לא סוד שלא "נפלתי ברשת" של הספר הראשון. הוא היה כל כך תבניתי , לא מחדש , כתוב סבבה (כן, סבבה) אבל משעמם. ואז הגיעו ההמלצות: "תקשיבי בספר השני הכל מתהפך!! את חייבת להמשיך!!!". בסדר, המשכתי. תזכורת קטנה: אריקה , יזמית צעירה מנהלת חברה חדשה וצעירה המתמחה באופנה. המשקיע שלה, בלייק לנדון, האקר עם עבר מפוקפק, כיום מנהל חברת ענק. הוא עשיר, חתיך וטוב במיטה.  ומה שחשבתי... הסוף של הספר הראשון בהחלט גרם לי לחשוב שהספר הזה הולך להתקדם לאנשהו. אבל הייתי צריכה לעבור 50% ממנו עד שבכלל טרחו להתייחס לסוף של הספר הראשון. הספר השני מתחיל כאילו כלום לא קרה, ממשיך לעסוק בעניניי הכלום של זוג מספר אירוטי (סקס, סקס, סקס) ובעיקר מכניס אותי לתבנית שמשעממת אותי לגמרי. ועד שהסוף הדרמטי של הספר הראשון סוף סוף זכה לטיפול הוא היה מינימלי ומשעמם . חבל, כי זה היה מקום מצויין לפתח את העלילה למקום קצת שונה. ואז... נעשה ניסיון נואש של הסופרת לדחוס בספר דרמות ככל הניתן על מנת לייחד אותו מכלל הספרים בז...

כינו אותו " 50 גוונים הישראלי" , דבר שהרחיק אותי קצת מהספר (סלחו לי, כריסטיאן גריי הוא לא בדיוק הטעם שלי..), אבל אז, אחרי מתקפת שכנועים (לדעתי יותר נכון לכנות את זה "אונס קבוצתי בפייסבוק") לא נשארה לי ברירה ופתחתי את הספר המדובר... על מה הספר? טליה בלום, בלוגרית ישראלית בת 26, עוזבת את הארץ ועוברת לגור עם אחיה ובן זוגו בלונדון. טליה פוגשת מהר מאד את בן סטורם, הבוס של אחיה (וגם של בן זוגו) ומשם... אה כן, טליה סובלת ממאניה דיפרסיה ומסרבת לקחת את הכדורים. אמרתי כבר שיש לה גם הפרעת אכילה? דעתי עליו: אני מאמינה שמה שעושה את הספר לספר טוב הוא לא המיליונר, החתיך, הטוב במיטה שפוגשת הגיבורה אלא הגיבורה עצמה . בספר הזה, הגיבורה שונה בצורה יוצאת דופן, ציינתי למעלה את הקשיים שהיא מתמודדת איתם, אבל לא ציינתי שהיא אגואיסטית, נועזת וחסרת מעצורים . שילוב קטלני. ואכן, טליה לא חוסכת מאיתנו (ומהקוראים בבלוג שלה) את מעשיה הספק נואשים ספק נועזים, ובינה לבין בן נרקם קשר חד צדדי אבל מלא באקשן. הסופרת התבססה פה על ה סיפור הסטנדרטי של הז'אנר, הוא עשיר, חתיך, טוב...