רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית שבי

בייבי דול - הולי אוברטון

תמונה
★★★★★ במשך 8 שנים לילי הייתה כלואה במרתף, היא נחטפה כשהייתה בתיכון ומאז לא ראתה אור יום. לילי עברה התעללות קשה מנשוא ע"י חוטף אכזר וחסר רחמים , היא הרתה וילדה לו בת, סקאי. הזדמנות נדירה התגלתה בפני לילי אחרי כל כך הרבה שנים של שבי, הזדמנות לברוח. ושם מתחיל הסיפור שלנו - בחיים שאחרי השבי. יכול להיות שדילגנו על החלק המעניין? לבחור לספר סיפור מהרגע שבו נגמר האקשן לכאורה, זו בחירה שאינה טריוואלית כלל. בעייני מדובר בבחירה מרתקת ואינטגלטית. בחירה לא להעמיס על הקורא זוועות קשות - אלא לתאר בדיעבד את השבי והקושי דרך תיאור החזרה לשגרה. אל תטעו, העלילה הייתה קשה לקריאה, תיאורי השבי לא היו מוגזמים אבל הסופרת הצליחה להתרחק מפירוט פולשני של זוועות ועדיין לגרום לי חלחלה. משבר קריאה והדרך החוצה: מעל לחודשיים שלא בא לי לקרוא ספרים, לא לשמוע אודיו, ואפילו לא לקרוא תקצירים. פתאום התעורר בי דחף לספר מתח, וסיימתי את הספר הזה ביומיים!! אז כן, יש פה לגמרי חומר יקר מפז - חומר שסולל החוצה את הדרך ממשבר קריאה. הכתיבה והעלילה: הסיפור מסופר מהרבה גופים ראשונים , מעיניה של לילי, מעי...

תשע דקות - בת' פלין

תמונה
הספר חיכה לי בנייד כשנתיים, כששמעתי שהוא יוצא סוף סוף בעברית החלטתי לקרוא אותו. כמובן שלא היה לי זמן - אז שמעתי אותו באודיו (באנגלית). לפני שאתחיל לכתוב את דעתי, אציין שיש סיכוי גדול שלא תסכימו אתה ואשמח מאד לשמוע גם דעות המנוגדות לשלי. על הספר: הספר מתחיל מהסוף, הסוף המר (או שלא?) של השבי בן 10 שנים שחוותה ג'יני למון. בשנת 1975 נחטפה ג'יני מהספרייה העירונית בעודה בת 15 בלבד. האחראי לחטיפה הוא לא אחר מאשר גריז, ראש כנופיית אופנוענים מפוקפקת.  הספר מסופר בדיעבד, 25 שנים לאחר החטיפה ומעיניה של ג'יני החושפת בפנינו את מה שעברה שם. את הספר שמעתי באודיו דעתי על הספר: הפתיחה של הספר יוצאת מן הכלל. יכולתי להרגיש את הלב דופק, הייתה לי צמרמורת. הקריינית הקריאה את הסצנה הכל כך דרמתית בטון אדיש ומרוחק - דבר שרק הוסיף מורכבות לסיטואציה הקשה. באותו הרגע ידעתי שזה הולך להיות ספר מעולה, אבל טעיתי. מה אהבתי: את הפתיחה כבר אמרתי. אהבתי את התיאורים התקופתיים , הספר לוקח אותנו אחורה לשנות ה70 וה80, הפסקול הנהדר , תיאורי הנוף והאווירה יוצאים מן הכלל. ממש הרגשתי שאני ח...

פיתוי באפלה - סי. ג'יי רוברטס

תמונה
"מפלצות לא מסוגלות לאהוב."  אני לא אוהבת ספרי המשך, אני לא אוהבת ספרים בחלקים ולרוב אני מוצאת את עצמי נוטשת סדרה כבר אחרי הספר הראשון, מהפחד להתאכזב מההמשך. בחרתי לנסות ולהמשיך, כי כיילב וליבי נגעו בנקודה חדשה בלב שלי, כזו שכל מה שרציתי היה להמשיך ולחקור אותה. לסקירתי על הספר הראשון בסדרה "שבויה באפלה" על הספר: זהו ספר ההמשך של הספר "שבויה באפלה" ,   ליבי נערה שנחטפה על מנת שתוכל לשמש כשפחת מין, מתאהבת בשובה שלה, כיילב.  הספר ממשיך מנקודת זמן שונה לחלוטין מהנקודה בה הסתיים הספר הקודם, העלילה מזגזגת בין עבר להווה. כאשר העבר ממשיך מהנקודה בה נעצר הספר הקודם, והווה מתאר את התמודדה של ליבי עם ההשלכות הקשות לדברים שהתרחשו בעבר. העבר מתמקד תחילה בעלילותיהם של כיילב וליבי במסע ההכשרה שלה כשפחה, אך במהרה דברים לא צפויים, רגשות מפתיעים ותפניות מרעישות פוגעים בתהליך ההכשרה של ליבי - ומשנים את התמונה כולה. דעתי עליו: לא התאכזבתי, אפילו היו לא מעט דברים שאהבתי יותר בספר הזה מאשר בראשון, אבל היו דברים מהותיים שהפריעו לי. " מפלצות לא נולדות כאלה ...