ספרים וקצת מעבר

**עדכון, הספר יצא בעברית בהוצאת כנרת זמורה ביתן**  יש לי כל כך הרבה להגיד על הספר, על הסרט, על הקריאה ועל ניק. אתחיל מזה שאגיד שאני לרוב לא קוראת באנגלית, תמיד העדפתי ספרות עברית ואני עושה שביכולתי על מנת לתמוך בה. אמשיך לעבודה שאני אוהבת לראות סרטים, לפעמים יותר מלקרוא ספרים, בניגוד לרוב האנשים אני מאד אוהבת לראות עיבוד קולונעי של ספר שקראתי לא משנה עד כמה הוא נאמן למקור. ואסיים בויידוי, אני לא אוהבת דוגמנים גברים, אני חושבת שכולם משעממים ונראים אותו הדבר לא משנה כמה ריבועים יש להם בבטן. אבל משומה ניק בייטמן לא נכלל בקטגוריה הזו.. ואז קרה השילוב המושלם: ספר רומנטי של סופרת מצליחה + סרט עליו + ניק השחקן הראשי. וכל זה נכלל בטריילר אחד, קטן, שגרם לי להניח בצד לרגע את העברית. אז קראתי ספר באנגלית..... היה נחמד לקרוא ספר ולדעת בדיוק איך הולך להראות הגיבור הראשי, אבל שמתי לב שהציפייה האינסופית לסרט פוגעת באובייקטיביות שלי. אז בסיקור הזה אתאמץ מאד להיות כנה וישירה, ושניק יסלח לי על זה. טייט, אחות שעכשיו בלימודיי אחיות מתקדמים עובר לגור עם אחיה הטייס לכמה חודשים ...

42 מעלות בחוץ, אני נשרפת. אבל אם יש משהו לוהט יותר ממזג האוויר בחוץ עכשיו זו הסדרה הזו. אתמול שודר הפרק האחרון לעונה, הוא גרם לי להבין שזה יהיה אגואיסטי מצידי לחסוך מקהל אוהבי הספרים את הסדרה הנהדרת הזו, המבוססת על סדרת הספרים של דיאנה גבלדון . העלילה: השנה היא 1945, קלייר ביצ'אם, אחות אנגלייה השרתה במלחמת העולם השנייה, נפגשת שוב עם בעלה לאחר שלא התראו 6 שנים. לא אפרט לכם יותר מידיי, אני באמת לא רוצה להרוס, אבל בשורה התחתונה קלייר חוזרת בזמן לשנת 1743, עוברת מסע שלא יאמן ופוגשת בג'יימי, לוחם סקוטי חתיך ברמה שקשה להתמודד איתה. ושם מתחיל סיפורם... כמה מילים על השחקנים: את קלייר משחקת קטרינה באלפה , דוגמנית ושחקנית אירית שכבשה את כל מסלולי האופנה הנחשקים וזהו התפקיד הגדול הראשון שלה. את ג'יימי משחק  סאם הוגן , שחקן סקוטי לא מוכר במיוחד אבל הורס ביופיו. קישורי המשחק של כל השחקנים שם יוצאים מן הכלל. קלייר יפייפיה, מתאימה בדיוק לליהוק. אישה חזקה שלא מוותרת על עקרונותיה גם אם היא חזרה בזמן..- כזו שאני אוהבת! הכימייה בין השחקנים יוצאת דופן בע...

ספר מתח יוצא מן הכלל מהסופרת שהביאה לכם את "נעלמת" (כןכן, הספר שעליו מבוסס הסרט המטורף הזה). גם את הספר הזה (כמו למשל את אבני הסליחה ו בחברת נערות ) קראתי טרם יצאתו כחלק מקהילת הקוראים המשפיעים של ידיעות אחרונות. את הספר הזה קיבלתי כרוך בכריכה לבנה (דיגיטלית כמובן), בלי לדעת עליו דבר לפני. ואני ממליצה לכם לעשות בדיוק אותו דבר (משמע אל תקראו את התקציר!!). הספר עוקב אחרי קמיל פרקר, עיתונאית הנשלחת לבית הוריה בשכונה מנותקת ומיושנת על מנת לחקור שני מקרי רצח מסתוריים של שתי נערות. היא נשלחת לשם ע"י הבוס שלה במטרה להפוך אותה מעיתונאית בינונית לאחת חזקה ובולטת בשוק התקשורת. קמיל לא ביקרה בביתה מעל ל-12 שנים, היא נמנעה גם מכל קשר עם אמה האובססבית, בן זוגה של אמה, או אחותה למחצה, ילדה יפייפיה בת 13.  קמיל, הדמות הראשית, מוזרה, אישה לא ברורה עם סטיות הזויות שבמהלך הספר מקורן הולך ומתבהר (אם תקראו את התקציר התשובה כתובה שם וחבל). התעלומה המוזרה סוחפת את קמיל לתוכה, שואבת ממנה את כל הכוחות ומדירה שינה מעיניה. נראה כי מעבר לאתגר של סיקור האירוע לעיתונות היא תצט...

 *לסיקור על הספר הראשון בסדרה, קרוב מידיי* את הספר הראשון בסדרה, קרוב מידיי ,  אהבתי מאד. הגיבורה הראשית של הספר, בלייר, היא אישה חזקה ויוצאת דופן שנשארה לבדה בעולם אחרי שאיבדה את אימה ואחותה. אביה של בלייר עזב אותה והתחתן עם אשה אחרת, אימו של ראש פינלי. בלייר וראש נפגשים ומפה מתפתח סיפור אהבה סוחף.. כןכן, סיפור אהבה בין אחים חורגים. הספר הראשון השאיר אותי עם פרפרים בבטן. הוא הסתיים בצורה דרמטית וקורעת לב, אבל גרם לי להעריץ את בלייר אפילו יותר. הספר השני מתחיל בדיוק איפה שנפסק הראשון אך הפעם מסופר מנוקדת הראיה של ראש ושל בלייר. כבר אמרתי את זה בעבר על שבויה בידך שאני לא אוהבת לשמוע את מחשבותיו של הגבר אחרי שקראתי ספר שלם מנקודת מבטה של האישה. זה הורס את המיסתורין. ראש נשמע עכשיו כמו גבר חלש מאוהב ונואש וזה קצת אכזב אותי. אני חייבת לציין שלסופרת לא הייתה ברירה במקרה הזה, כי ראש ובלייר נמצאו במקומות רחוקים זה מזה ועל מנת לקדם את שני קווי העלילה היא הייתה חייבת לספר את הסיפור גם מנקודת מבטו של ראש. הפרקים קצרים מאד, משהו שאני אוהבת כמו למשל ב אחרי ש..  . א...

אתחיל מהרגע בו הנחתי שליידי לייק הוא בכלל רומן. לא יודעת למה. אולי זו הכריכה או השם.. לכו תדעו, אבל רומנים יש לי בשפע ודחיתי אותו ל"רגע המתאים".  ביום רגיל למידיי נחשפתי לביקורת על הספר בעמוד הפייסבוק זמן של ספרים שהגדיר את הספר כספר "מתח". לא עבר חודש והספר כבר היה אצלי. האמת שהוא הרבה יותר מורכב מספר מתח. הוא מספר על אלי (או בשמה היותר מביך, אלכסנדר) , אשת שיווק ומכירות בפייסבוק המכנה את העסק שלה (ואותה) ליידי לייק. ב40% הראשונים של הספר אנחנו לומדים על החיים של אלי, רווקה בודדה בת 39 עם שעון ביולוגי שמתקתק כל כך חזק שניתן לשמוע אותו מתוך דפי הספר, ואם לא מתוך דפי הספר, אז מהחבר הכי טוב שלה, יניב, קווצ'ר בעל תכנית טלוויזיה. יניב נחוש למצוא לאלי בעל בטרם יחדול השעון מלתקתק ואלי תקמול כמו פרח שהפסיקו להשקותו. במהלך רצף הדייטים הכושלים עד כושלים מאד פוגשת אלי בבחור עם עבודה לא שגרתית, שמסדר לה עבודה המקום הלא שגרתי (כל מילה נוספת תהרוס). ופה ברגע אחד הופך הספר לספר מתח יוצא מן הכלל.  יובל אברמוביץ כתב ספר שלם מעיניה של אישה. דבר שנעשה בצור...

כשפתחתי את הבלוג קראתי לו "ספרים וקצת מעבר" בהנחה שאת החלק של ה "קצת מעבר" אני כבר אמצא.. זה הפוסט הראשון שלי שלא קשור ישירות לספר אלא לקבוצה מדהימה של נשים שאוהבת ספרים. למי שלא יודע, הספרות הרומנטית תפסה תאוצה בשנים האחרונות בארץ שלנו (ומין הסתם גם בעולם). לראשונה נפתח דף פייסבוק/בלוג העוסק בספרות הזו, שכיום מכיל כ6000 עוקבות(!!),  הלוחשות לספרים . * למי שלא מכיר/ה מדובר בעמוד המסקר את הספרות הרומנטית, הרבה ספרים באנגלית מסוקרים שם (ברמה מאד גבוהה) , מידע נדיר ויקר ערך שלא מצאתי לו חלופה בשום מקום אחר. אני הגעתי לספרות הרומנטית לגמרי במקרה כאשר קיבלתי ספר כמעט בחינם   בסטימצקי (ובתקופה ההיא ובכלל - פשוט לא הייתי קוראת). אז אחרי שסיימתי אותו עם פרפרים בבטן הדבר הראשון שעשיתי היה לחפש אותו בגוגל, הגעתי לעמוד הספר בפייסבוק , משם ל לוחשות לספרים ומשם לשלל של קבוצות פרטיות ואישיות של בנות שאוהבות את הז'אנר. נוצרה קהילה חמה, אוהבת ומגובשת של נשים בעלות תחום עניין שהיה מאד פרטי ואישי. הכח המטורף של הקהילה הזאת אפשר לסופרות עצמאיות לפרוץ לשוק ע"י ...

"כשאנחנו סולחים, אנחנו משלחים אסיר לחופשי, ולבסוף מתברר לנו שאנו עצמנו היינו האסיר הזה." לואיס ב' סמידיס מהסופרת שכתבה את רשימת המשאלות, ספר חדש, שהצליח להפוך לי את הבטן, לגרום לי לחשוב ובעיקר להנות מהקריאה כמו שהרבה זמן לא נהנתי. ( ושאני אומרת להפוך את הבטן אני מתכוונת לזה לגמרי, לא הצלחתי לנוח עד שלא סיימתי אותו וזה משהו שלא קרה לי מאז מאד ווין ). את הספר הזה קיבלתי כחלק מקהילת הקוראים המשפיעים של ידיעות (פרטים בקישור). אני חושבת שזה הספר המוצלח ביותר שיצא לנו לקבל עד עכשיו. על הספר: טרנד חדש מתפשט בעולם "אבני הסליחה".  מה זה?   המטרה : לנקות את העבר כדי לזכות בעתיד חדש. מה עושים : שולחים מכתב התנצלות לאדם שפגעת בו ומצרפים אליו שתי אבנים. אם האדם סולח לך, הוא מחזיר לך את אחת האבנים ואת השנייה שולח בצירוף אבן נוספת לאדם שבו הוא פגע. וכך ממשיכה השרשרת... האנה פר, עיתונאית בעלת תכנית טלוויזיה משלה לא הייתה תומכת נלהבת של האבנים, עד הרגע בו הן הפכו את חייה לחלוטין. הספר מעלה המון שאלות מורכבות וקשות כמו למשל, האם נכ...

עבר המון זמן מהפעם האחרונה שבה קראתי ספר פנטזיה. בכנות, שכחתי כמה כיף זה. שקראתי את הספר הזה הרגשתי כאילו אני תחת כישוף. הייתי מהופנטת, מאוהבת ומוקסמת. העולם שבו מתרחש הספר מתחלק ל3 מישורים: "העולם השבור" - הוא לא אחר מהעולם שלנו. "העולם המוזר" - עולם מלא קסם, אין בו חשמל וטכנולוגיה, יש בו רק קסם והרבה ממנו. רוב אנשי העולם המוזר יאבדו את קסמם אם ישהו זמן רב בשולים ואף ימותו אם ינסו להכנס לעולם השבור. "השוליים" - החלק בו העולם השבור והעולם המוזר משתלבים. בשוליים יש קסם אך הוא מוחלש, אנשי השוליים יכולים לנוע בין העולם השבור לשוליים אך רק מעטים מהם יכולים להכנס לעולם המוזר. רוז דרייטון, גיבורת הספר (שעוד מעט אסביר לכם כמה אני מאוהבת בה) היא בת שוליים החיה בעוני ומגדלת את שני אחיה הקטנים (אחד מחליף צורה והשני יכול להחזיר לחיים דברים מתים). היא עובדת כמנקה בעולם השבור, אין לה שום מסמכים ולכן היא יכולה לעבוד רק בעבודות "שחורות". לרוז יכולת ייחודית, היא יכולה להבזיק בצבע לבן, דבר השמור לאצולה של העולם המוזר בלבד. כמה שאני אוהבת ספר שהגיבו...

אני באמת לא יודעת מאיפה להתחיל, זו הפעם הראשונה שאני קוראת ספר סיפורים קצרים (אם נשמיט את המקראה בחטיבה). למדתי המון על קריאה והתאהבתי בספר . את הסיקור הזה אחלק לכמה חלקים כי יש לי הרבה מה להגיד ואם לא אעשה את זה מסודר זה יאבד מערכו. * הספר ודעתי עליו * הסיפור האהוב * איך זה לקרוא סיפורים קצרים הספר ודעתי: זהו ספרו השני של רון דהן שיוצא לי לקרוא, הראשון היה " בוא כמו שאתה ", שאליו התחברתי מאד. בכל הסיפורים הקצרים יכולתי לשמוע את קולו של הסופר, אמיתי, לא מתייפיף, קצת בודד, מספר לי הכל, בלי להתבייש או להסתיר. דבר שהרגשתי גם בספרו הראשון. אין לתאר כמה ייחודי הדבר בעיניי. אני מרגישה הרבה פעמים שסופרים מנסים לזכות ב"רייטינג" ועל מנת לעשות זאת הם מוסיפים נפח לסיפור, הופכים אותו ללא מציאותי. פה המציאות היא המנחה, והקורא מתאים עצמו אליה. הסיפורים הקצרים מגוונים מאד, חלקם גרמו לי לעצור הכל ולחשוב. אחרים התקשתי לעכל. הגיוון הזה הופך את הספר מתאים לקהל יעד רחב ומגוון אבל יותר מהכל, לאנשים שאוהבים לחשוב. רון לא מעניק לקורא את הפואנטה על מגש של כסף,...