אבני הסליחה - לורי נלסון ספילמן

"כשאנחנו סולחים, אנחנו משלחים אסיר לחופשי,

ולבסוף מתברר לנו שאנו עצמנו היינו האסיר הזה."

לואיס ב' סמידיס

מהסופרת שכתבה את רשימת המשאלות, ספר חדש, שהצליח להפוך לי את הבטן, לגרום לי לחשוב ובעיקר להנות מהקריאה כמו שהרבה זמן לא נהנתי.
( ושאני אומרת להפוך את הבטן אני מתכוונת לזה לגמרי, לא הצלחתי לנוח עד שלא סיימתי אותו וזה משהו שלא קרה לי מאז מאד ווין).

את הספר הזה קיבלתי כחלק מקהילת הקוראים המשפיעים של ידיעות (פרטים בקישור). אני חושבת שזה הספר המוצלח ביותר שיצא לנו לקבל עד עכשיו.

על הספר:
טרנד חדש מתפשט בעולם "אבני הסליחה". מה זה? 

המטרה: לנקות את העבר כדי לזכות בעתיד חדש.
מה עושים: שולחים מכתב התנצלות לאדם שפגעת בו ומצרפים אליו שתי אבנים. אם האדם סולח לך, הוא מחזיר לך את אחת האבנים ואת השנייה שולח בצירוף אבן נוספת לאדם שבו הוא פגע. וכך ממשיכה השרשרת...

האנה פר, עיתונאית בעלת תכנית טלוויזיה משלה לא הייתה תומכת נלהבת של האבנים, עד הרגע בו הן הפכו את חייה לחלוטין.

הספר מעלה המון שאלות מורכבות וקשות כמו למשל,
האם נכון לסלוח?
האם תמיד נכון להתנצל?
יש סודות שצריכים להשאר קבורים לעד?

מצופה מספר סליחות לשכנע אותך להתנצל, הרי זה ספר סליחות.
אבל הספר הזה הרבה יותר מורכב מזה, הסליחות משנות לחלוטין את חייה של אנה פר, לאו דווקא במובן הטוב.

סופרת טובה, היא אחת שיש לה את האומץ להרוס את הדמות הראשית שלה, לבנות שוב ולהרוס. לורי נלסון עושה את זה ובגדול. היא לא צפויה, מעניינת, בוחרת דמויות מפתח מרתקות ועם המון אומץ מציבה לפני הקורא את כל הדילמות הקשות שיש בסליחה.

הספר הזה גרר חשבון נפש, שאלות על דברים שעשיתי בעבר ובעיקר המון מחשבות על משמעות הסליחה.

"התנצלות לא מוחקת את השקרים שסיפרנו. היא מותחת עליהם קו. תמיד נדע שהטעות נמצאת שם, מתחת לקו השחור. ואם נסתכל טוב־טוב, תמיד נראה אותה. אבל במשך הזמן העיניים מתרגלות לפסוח על המחיקה הזאת, ואנחנו רואים רק את המסר החדש, שהוא ברור ושקול יותר."

תרגום מעולה, שפה יפה, דבר אחד שהייתי משנה זה שחלק משמות השירים כתובים בעברית; למשל השיר "רווקות" של ביונסה (All the single ladies), וחלקם באנגלית, למשל השיר Happy.

אני ממליצה על הספר הזה בחום. הוא כתוב טוב, מעניין וסוחף.

הנאה מובטחת!

לרכישת הספר דרך אינדיבוק